פרשת נח - התשע"א - NOACH

bs'd

פרשת נח - התשע"א - NOACH MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :
פרשת נח ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א

לפרשת בראשית – נח תשע"א

"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור". אומר רח"ו שעלה ברצונו ית' לברוא עולם ומיד נברא כמותו, עולם הכולל הכל בכל מכל כל , כטיפת זרע המכילה בפוטנציאל את כל אברי האדם ושכלו. התוהו ובוהו הכיל גם הוא כל התכנים האפשריים של העולם. בהמשך נעשתה מלאכת הבריאה של הקב"ה ע"י ההבדלה וממנה מוסר עבודה לנו, בני האדם.

אצלנו , הליכי הבניה נעשים מן המסד (יסוד) עד הטפחות (גג) , - אך אצל הקב"ה נבראו שמים תחילה והארץ אח"כ . הקב"ה מילא וקישט עולמו כבכל הפריטים הנצרכים לשמש בית רגיל עלי אדמות. בית הזקוק למים, אור, צמחיה, בע"ח וכמובן בעל בית לפקוד על כל המורכבות הזו , היינו, האדה"ר שהתמנה על מעשה המרכבה ככתוב "לעבדה ולשמרה" ולתת דו"ח לאדון עולם .

הנחש, כישות עצמאית קינא בבעלותם של האדם וחוה והביא להחטאתם דבר שגרם לשבירת וערבוב הסדר שה' תיקן במאמרותיו.

ההתדרדרות העקבית של בנ"א הלכה והתעצמה כמובא בזוה"ק כאשה המחציפה כלפי מעלה שאין לה בושה מרוב חטאיה . התחרט ה' על שברא העולם "כי ניחמתי כי עשיתים" בראשית ו' ז' . עם זאת התגלה נח שמצא חן בעיני ה' . אומר רבי חייא בזוה"ק : שלש מאות שנה התריע נח על מעשיהם של דור המבול וכששלם הזמן שהמתין להם הי"ת אבדו מן העולם . משמע, נח פייס את ה' ובכך איפשר קיום עולם חדש שיתקיים על ידו . כאשר כתוב ונהר יוצא מעדן ויפרד לארבע ראשים – רבים ועמוקים הפרושים עפ"י הקבלה אך גם ישירים לענין הנהר היוצא מהיסוד ומביא תולדות . נח איש צדיק תמים היה בדורותיו , תמים שהיה גם מהול, והוא היסוד שבא אל התיבה (נוקבא, מלכות) להחיות העולם מחדש.

במטוטא, מעשה הבריאה הראשוני "נכשל" משום שהיה עפ"י מדת הדין, אלהים , ספירת הבינה. ספירת הבינה השמינית – שמנה ממטה בסוד הנשמה .

הזוה"ק : המבול בא לעולם על הכחשת סדר ההשתלשלות וההפרדה מסדרי העולם שה' קבע . "ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ" נח ו' י"ג.

קץ, הינו מלאך כשח"ו מגדישים הסאה לא עוזר ליתן לו שוחד שימנע קטרוגו ואז ההלשנה שלו תוספת .

ישנם שני קיצים . "קץ" בחינת סוף, קץ הימין וקץ שם לחושך במובן קץ כל בשר, מפאת שהרשעים מגרים ומושכים אותו להתעורר במעשיהם הנלוזים, אז מקבל רשות מה' לקחת נשמתם .

הגמרא במסכת סנהדרין : כופר בא אל הרב ושאלו מדוע המשיח המובטח לגאול העולם אינו מגיע ? השיב הרב בסיפור : פעם נפגשו עטלף ותרנגול והתווכחו ביניהם , אמר התרנגול האור שברא הי"ת בראו בשבילי ככתוב הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. אני הוא המבחין באור אבל אתה העטלף אין לך עינים, חי במאורות חשוכות , למה לך אור ?

עטלף בגימט. ק"ץ = 190 . "קץ שם לחושך" איוב כ"ח . לעולם ניתן זמן כמה שנים ישרור באפלה. אצל יוסף שישב בבית האסורים "ויהי מקץ שנתיים ימים" – כיוון שהגיע הקץ חלם פרעה החלום ויצא לפותרו.

יש חושך רגיל אשר נר יכול להאירו ויש חושך מעובה עד כדי "וימש חושך" שתפס המצרים וכלאם בתנועה בה היו מצויים. ר"ל, גם רשעים בגיהנם שוהים בחושך דומה. למעשה, שיחת התרנגול והעטלף מקבילה לשיחת הכופר והרב שמבחינת הכופר / העטלף אינו נצרך כלל לאור ורק לצורך הקטרוג פנה אל הרב .

הקב"ה שברא את האור, בראו לכבוד הנשמה היפה ביותר הלוא היא נשמת המשיח .

נח הוליד את שם חם ויפת ר"ת שי"ח - קו ימין קו שמאל ואמצע - והיה צריך להוליד בן רביעי - הנקודה הפנימית - להשלים למשי"ח אך חם , צד השמאל סיכל זאת.

מובא בזוה"ק שנח בנה מחדש את מזבחו של האדה"ר שהשחיתו דור המבול והקריב עולה לה' כאשר יצא מהתיבה . אח"כ נטע "כרם" , כלומר עשה תהליך חוזר כפי שעשה האדה"ר עת שרצה לדעת איך לתקן את העולם ולא עלה בידו לכן כתוב וישכר ויתגל , פרוש השתכר מהאור העצום אחר שגילה פירצה ניסתרת של השכינה בעולם בדומה על מה שנאמר על נדב ואביהו ששתו כביכול יין . לראות נסתרות נקרא יין . נכנס יין יצא סוד .

חם אבי כנען שגם רצה לחזות בנסתר הזה , כיוון שמייצג את קו השמאל פרש לחומרה , סרס, גדע כביכול את החזיון הזה וגרם שלא יוכל נח להוליד יותר. רש"י אומר שבניו התקנאו מה האדה"ר ילד שלושה בנים, אף נח צריך להסתפק בשלושה . על מעשהו זה קולל בנו של חם כלומר שכל יוצאי חלציו ילקו , ארור כנען עבד עבדים לאחיו יהיה ונאמר בירמיהו ב' "גם אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עוונך לפני" . הצאצא הארור , סוד הנחש, נטל והשתלט על תפקיד "המשיח" לשון משוחח , לימי חלדנו אלו.

כתוב במשלי י"ב כ"ה :"דאגה בלב איש ישיחנה ודבר טוב ישמחנה", ישיח מדעתו הדאגה ע"י שיעסוק בתורה והיא תשמחו או ישיח בפני אחרים כי עצם הדיבור מפוגג הבעיה .

אנו חיים בפועל את המשיח בהיותינו בני אדם , דרגת מדבר, ע"י שאנו משוחחים זה עם זה.

לאחרונה גילו מדענים את "הגן היהודי" הידוע גם כג'ניוס היהודי זה מכבר , נוסף על הימצאות הכרומוזום היתר אצל הכהנים. אין ספק שבקרוב יאובחנו זיהויים של י"ב השבטים גם כן. אומרת הגמרא שהמשיח יצביע ויחשוף את עם ישראל לשבטיו כך שנחיה את מהות הנשמה היפהפיה נשמת המשיח אשר לשמה ולכבודה ברא ה' את העולם .

מתי זה יתרחש? כאשר האדם ידבר דיבורים אמיתיים מחכמת התורה. כידוע התורה כיום אינה כסדר אלא אסופת אותיות כפי שהיתה בתוהו ובוהו . יבוא המשיח וישנה את כל הצרופים הנוכחיים ויגלה שלעם ישראל אין כל עוון .

דיבור שאינו כתקנו עושה קץ למחשבה , מחשיכה ! קשים הרהוריו של אדם יותר מעבירה מדוע ? כי המחשבות , הדמיונות , הדאגות נעצרים במח כמצבור חשוך ורעיל הגורמים לתחושות והרגשות לא טובים עד כדי חולי הגוף. ברגע שאדם מדבר - שם קץ לחושך . הדיבור , אם , דאגה בלב איש ישיחנה – או דיבור המאיר בתורה , מבהיר ומנקה מידית את עכירות המחשבה . זהו סוד משיח – סוד השיחה.

בוא אל התיבה . התיבה היא מילה . צהר תעשה לתיבה . כשאתה תדבר יאירו דבריך את המחשבה להפיק עוד ועוד דיבורים טובים. דיבורי סרק או דיבורי הבאי הן אוצר דהחושך האמור לעיל.

מידות התיבה מלמדות גם הן על שיח הלשון: גובה 30 אמה = ל, אורכה 300 אמה = ש, רוחבה 50 אמה = נ . הפתח לתיבה = ו - יחד אותיות ל ש ו ן ! לשון , עולה בגימט. דוד בן ישי, שכינה, שפה, משיח (ל' בגימט. קטנה עם הכולל) . תכלית בניית התיבה הינה העתיד המשיחי הצפון להיגלות !!!!

מה פשר ההסתרה בבריאת האדם ? נחזור ונתבונן שוב בפ' בראשית. אלהים , ברא 5 בני אדם . א. ויאמר אלהים , המלה ויאמר הוא אדם מעולם האצילות , כן מובא בתום הבריאה "והאדם אין לעבוד את האדמה" . אין – סוד הכתר. ב. ויברא אלהים - אדם מעולם הבריאה. ג. וייצר ה' אלהים – אדם מעולם היצירה . ד. ויפח באפיו נשמת חיים – עולם העשיה , עשיה שעשה אלהים באדם . כל חמשת הדרגות הנ"ל היו באדם כאחת ומרוב הדר גאונו חשבוהו בעה"ח לאלהים. ככתוב בצלם אלהים ברא אותו , בראשית א' כ"ז.

על מרע"ה נאמר איש האלהים , מתי ? כאשר היו מאוחדים בו כל חמשת החלקים . בשבת בתפילת שמ"ע , נאמר, ישמח משה במתנת חלקו כליל תפארת נתת לו . בזמן שחטאו בעגל אמר לו הקב"ה לך רד כי שיחת עמך , שירד מדרגת הבינה , אך כל שבת מקבלו חזרה. הוא האדם השלם בחמש דרגות הנרנח"י , כן הוא האדם שברא הקב"ה.

בן האדם קשור בעיקר עם הגוף הנפש והרוח . נשמה וחיה ר"ת נ"ח הינם בחינת מקיפים הממתינים להתעלותינו אליהם ואינם ברי חטא. הגוף הנפש והרוח הם הבאים כל פעם מחדש בסוד הגלגול להיתקן.

כשהנחש ראה את האדם ברוא כאלהים קינא לו ובעצם הליכתו הפתלתלה הוא מנסה "וירטואלית" להפרידו מחמשת חלקיו.

אכן ביומיום האדם נוהג בריבוי פנים . הנהגה נפרדת לבית , לעבודה , לביכ"נ או שמחה . אין יותר מהאשה שמכירה את פני בעלה הרבים , המסוגל לחזור מביכ"נ ולנהוג שררה בבית - גם זהו אחד מפרצופיו... וכל זה למה ? כי הקלי' דבקות בו כמו שאמרה חוה לה' ששאלה "מה זאת עשית" ? אמרה הנחש השיאני , התחבר אלי , דבק בי.

על חוה רבקה לאה – ר"ת רח"ל לא נאמר בהן זמן פטירתן למרות שטמונות במערת המכפלה . לא בכדי נאמר על יעקב שאהב את רחל כי לכל אחת מהן תפקיד (חוה נמצאת בכל אחת מאמהות). לאה בעליונים , רחל במלכות ורבקה בתווך, אותיות הקבר – מצב הביניים של הבן –אדם עד לביאת גואל צדק , קץ הימין. "לאה" בספירת הבינה. יעקב הוא שופריא דאדה"ר ורחל-המלכות היא שעושה את מירב העבודה כל לילה ברדתה אל הקליפות להעלות ניצוצות דקדושה .

הקישור ההדוק בין פרשיות בראשית ונח טמון בשני דגמי המודל של בריאת העולם . א. ה' ברא העולם במאמרות . ב. התיבה יסודה כבריאה חדשה על פי הדיבור , הלשון , כפי שהוסבר לעיל במידות התיבה.

כל חיינו נסבים ומתקיימים בדיבור. החל מהכרת בן/בת זוג , עבודה, גידול משפחה חינוך, מערכות יחסים, לימוד. כל מיזוג נעשה בדיבור . מדינות קמות ונופלות עפ"י הדיבור שכידוע כח עצום לו .

אעכו"כ דיבור של ת"ח שאמר ילך לישון ולא יקום – והתקיים . אפילו דיבורו על תנאי – מתקיים. ככל שאדם מזדכך כן יהיה דיבורו צרוף ותקף משום שחיבר דיבור למחשבה והאירה.

בספר עצה"ח מובא על טרם היות מציאות החושך : " בטש בוצינא דקרדינותא במחשבה וזריק אור לש"ך ניצוצין . טרם רצונו של הקב"ה לברוא עולם, היה אור במחשבה שנזרק מראשו והתחלק ל- 320 דרכים אשר נוצרו מ ל"ב נתיבות חכמה והתחלקו כ"א לעשר ונעשה 320 , ש"ך ניצוצין שנגזרו מח' המלכים דמיתו והפכו למידות. ח' + ש"ך = חשך. המחשבה הראשונית הזו שבטש בוצינא דקרדינותא , אורה נעלם והפך לחושך והוא תחילת תיקון עולמנו שלא יכל לעמוד בריבוי האור ולכן נשברו.

בלילה לאחר קריאת שמע , עולה הנשמה אל ח' המידות הנ"ל לדווח ולהיתקן על מעשי היום האחרון . בעליונים הימים אינם מקוטעים אלא מכלול אחד נצחי ומכאן החלומות פנים ואחור שאנו חולמים , כי מתרחשים בהוויה שאינה פוסקת. החכם יודע להסיק מחלומותיו היקש לתיקון מעשיו . לא פעם החלום גורם לצער רב . התיקון לכך הוא בשלש התפילות למחרת , שמ"ע . פרט לנו, גם הקב"ה אומר אני בראתי עולם וקילקלתי אותו בהשחתה של דור המבול ועלי לתקנו . השארתי את נח הצדיק לחדש העולם בסוד התיבה על מידותיה , סוד הלשון – מידת חיים או סם המוות .

ידוע שמחשבותיהם של בעה"ח חשוכות ולכן אינם יכולים לדבר , מקסימום יכולים לחקות כמה מילים כמו התוכי אך בשום אופן לא לדבר. לבני האדם היכולת להפריד החושך של המחשבה ע"י הדיבור. ברגע שנתקן את הלשו"ן , גימט. דוד בן ישי, שכינה, שפה, משיח (ל' בגימט. קטנה עם הכולל ) ונדבר דיבורים נכונים משל "דאגה בלב איש ישיחנה (גם ישוך עצמו ,ינמיך) – אזי, דבר טוב ישמחנה ". העולם יתוקן רק בדיבור .

אדם שאינו מתבטא בדיבור לא יחזור בתשובה כי כולא מחשבותיו ומשימם בקץ החושך . כל מי שעוול בכפו טוב יעשה ויתעשת לבוא לבקש סליחה.

אנשים יכולים למנוע עצמם מצרות ע"י יישובם בנחת ולא ע"י עוכרי דין שמלאכתם אף היא בדיבורים, וכן פיסיקתו של השופט. הכל דיבורים ... גם בכל המערכות המקצועיות ! המדינות קמות או נופלות בשל הדיבורים .

אומר הרב אשלג זיע"א בכ"י מ 1954 לפני מותו שנמצא לאחרונה: העולם זקוק בדחיפות "לדת בינלאומית" של דיבורי השפעה וסחר-מכר הגון בין המדינות שלא לצורך התעשרות אלא כדי לקיים יחד בהרמוניה את העולם כאשר מדינה המבורכת בדבר אחד תחליף עם שפע של מדינה אחרת. כתב, שמוסר לנו, עם ישראל, שנקח ונניף את דגל האחוה מתוכנו אל העמים – ולא למען שיסתפחו אלינו אלא לקיים "ואהבת לרעך כמוך" שאינו בלעדי לישראל. או אז אהפוך אל העמים שפה ברורה .

אומר הבא"ח שראוי לצחצח הדיבור ע"י הגייה נכונה של אותיות הא-ב , לגלגלם על הלשון , ולאייתם נכון . דבר טוב הוא לעשות כל ערב ר"ח , תיקון גדול לנשמה ומרפא לגוף בסוד כ"ב האותיות לכן יקרה מאד גריסת הרבה דברי קודש באופן שנזכיר המאמרות לאוזן . קריאה בעינים בלבד בחינת – חשך , שכחה.

העטלף שדיברנו קודם , אינו רואה אלא באזנים. הוא משמיע שריקה בלתי נשמעת לנו החוזרת אליו בתהודה וכך מזהה טרפו .

ההבדל בין חרש לסומא, חרש משול לשוטה ומסומא לא נבצר להיות ת"ח. בעלטה , האוזן מתפקדת כעינים. ביום, ראיה בעינים נעלה יותר מן האוזן. חכמים חולקים על חו"ב האם הם בעינים או באזנים.

העינים הם סוד עצה"ד טו"ר . כשהקב"ה הסתכל בבריאה – לא יכלה להכיל האור כאמור לעיל , ונשברו העולמות . נח תיקן ע"י שמצא חן בעיני ה' , כאשר הסתכל כביכול בעיניו וראה שיצא ממנו גם חיים וגם המוות .

העינים היו בתחילה בראש פנימה וברגע שהאדם חטא עברו לקדמת הפנים שנאמר "ונפקחו עיניהם" . גם חוה כבר ראתה ברמת החטא "תאוה הוא לעינים" .

ראיה מזוככת של צדיק יכולה להפוך מאן דהוא לגל עצמות . מסופר על רב יוחנן שהגיע תלמיד חדש ונראה היה שצוחק ולועג לו . מיד שם עינו בו וקטלו. שאלו תלמידיו מדוע עשה לו כך אמר ששפתו היתה שמוטה בלעג. אמרו לו שכך נולד ולא חיוך או לעג היה בו מיד הקימו לחיים חזרה.

תיבת נח היא גם סוד ביאת הנשמה השוהה במעי האם ולאחר 40 יום (40 ימי המבול) שעוברת מה שעוברת, נחשבת לעובר מן המנין . שליש ראשון של ההריון שוהה במדור התחתון . שליש אמצעי באמצעי ושליש אחרון בעליון עד שמתהפך להיוולדות.

אברהם, גימט. רמ"ח , סוד הרחם לתולדות הבאים . בן תרח בן נחו"ר – נח או"ר , ממנו והלאה החלה ונבראה האמונה בעולם .

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !

Share

Blogger Widgets