הרב המקובל שמעון דהן דהאן שליט"א HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita: 11/01/2010 - 12/01/2010

עבור תרומות לעמותת זוהר הרקיע:

תרומה לעמותת זוהר ההרקיע

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita
הרב שמעון דהן (דהאן) שליט"א

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

פרשת מקץ - חנוכה - התשע"א - MIKETZ

Views
bs'd


LISTEN : http://itbananas.com/blog_heb/wp-content/uploads/2008/01/music.gif
פרשת מקץ - חנוכה ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת מקץ תשע"א

ויהי מקץ שנתיים ימים , ולאחר שיוסף כבר הוכתר למשנה למלך והוא המשביר לכל, מגיעים האחים מארץ כנען לשבור לחם במצרים ביתה יוסף. יוסף שראה את אחיו פרץ בבכי במסתרים והוא הינו סוד הבכי שיתברר בהמשך בעז"ה. לאחר המשתה והסעודה ועפ"י הדין ודברים שהיו ביניהם , נאלצו לשוב ולהביא עמם את בנימין. בנתיים נאסר שמעון לשלושה ימים כנגד תקיפתו את בני שכם ביום השלישי למילתם אחר המעשה עם דינה . שמעון, שמזלו שור גדע את הקירוב של המעוות לא יתקון עם החמור.

יוסף רקם לאחיו "עלילות דברים" ע"י שהשיב להם כספם ,דבר שחייבם כאמור לשוב עם בנימין.

אמר רבי שמעון בזוה"ק: מקץ – קץ , פרושו חושך, שכחה, אין שם זכירה .

קץ שם לחושך , הגיע קץ לחשכת המשיח ,שיכחת המשיח הקבור-חי בבור משום שאת חוליינו הוא נושא. מעתה והלאה יפתחו לו השערים עד לרקיע . מקץ שנתיים ימים , חלום המשיח קורם עור וגידין. לכן משהגיע שעתו של משיח בן יוסף להגלות "ויריצוהו מן הבור" באופן שגדולתו התגלתה מידית.

"שנתיים ימים" הם ימי היניקה שלאחר שנת העיבור, ההריון . לא בכדי הניקה שרה את יצחק ועשתה משתה לגמילתו כעבור 24 חודש . שלוש השנים הללו מושווים לשלוש שנות הערלה . מה הפרי ינק תחילה מתוך העץ (עיבור) , לאחר שחנט, זקוק להמשך היניקה שנתיים ימים עד הגיעו לשלמות עמידתו .

בשעור הקודם , פ' וישב , הבאנו על ירידת יוסף למצרים שהוא סוד גילוי הנשמה. יוסף, "סוף" אות ברית קודש , הוא בלבדו יכול להוליד נשמה . יעקב ת"ת, הגוף "ואנכי איש חלק" . עשו הוא הראש- הכלי של הנשמה . יעקב הכניע את עשו ע"י כח החכמה שרכש אצל לבן. בעת שנאבק עם המלאך העלו אב"ק – ר"ת א'ות ב'רית ק'ודש. הס"מ יודע שהשומר ברית קודש יכול להכנס לעולם הנשמות ולהביא משם נשמה . רצונו היה לטמא את יעקב ולא עלה בידו.

כשהגיע יעקב לארץ כנען ביקש לישב בשלוה , סבר שסיים את משימתו אחר שניצח הס"מ והגיע עת העולם הבא, לישבו בעוה"ז. הקב"ה גילה לו סברת טעותו שפועלו עד כה היה בחיצוניות . יש להמשיך ולפעול בפנימיות והוא ענין "רוגזו של יוסף שקפץ עליו" כי על יוסף היה להמשיך הפנימיות .

בעלי תשובה המקבלים עליהם עול מלכות שמים לאחר שעוטים מלבוש ומצוות , חושבים לתומם שכל מעשיהם כבר מתוקנים לישוב העולם . אך הם מגלים עד מהרה את "רוגזו של יוסף" הקופץ עליהם. הם למעשה רק בתחילת הדרך . אות ברית הקודש הוא הנסיון הנוקב המגדיר נכונה באם אכן נכנסו אל הקדושה . היציאה חי מן ה"בור" הזה הוא רק שלב א' ! עדין מנגד ממתינה נקבת הס"מ הקשה פי כמה .

מצרים ממלכת הקלי, האחוריים של א"י , ההריון, מקום יצירת העוברים , - לשם ירד יוסף. הוא שרד סכנות רבות ואף הצליח לעבור את אשת פוטיפר ורק בשל כך נקרא צדיק ! , נפל שוב לבור , בור קלי' רוחניות בניגוד לבור קלי' הנחשים והעקרבים שזרקוהו אחיו . הבור הנוכחי הוא בעל, שלוש המוחין דקטנות שר המשקים, שר האופים ושר הטבחים ומאחוריהם , מלך הקטנות , פרע"ה, אחורי הדעת . יוסף הגיע אל אחורי הדעת שם "חווה" את חלום פרעה כאשר "פגש" את המלך בכבודו ובעצמו ניסה המלך לבדוק אותו ושינה לו את סדרי החלום אך יוסף תיקנו. למעשה התעלה יוסף מעל 'דעת המלך' ואמר לפרעה שיש מעל הדעת עוד חכמה ובינה ואני חייב להגיע לשם . "פרעה" מודה שאכן יוסף איש חכם ונבון , רק הכסא יגדל ממך . הכסא- גימט. אלהים= 86 . כסא גם לשון כיסוי , כסה . פרעה משלח את אנשיו ובוחן את יוסף בשבעים מעלות/מדרגות הכסא ומגלה שיוסף עלה עליו, עלה מעל לשבעים הדרגות שהם שבע הספירות התחתונות (שבע X 10 = 70 ) אל הדרגה השמינית ספירת הבינה . מאחר ואי אפשר ששני מלכים ישלטו בכתר אחד השביע המלך את יוסף באביו שלא יגלה פחיתותו ממנו. יוסף התעלה למדרגת העין שבכתר מקום העין האחת המאירה לאישון בת עין , עינא פקיחא. בדרגת הכתר אין שתי עינים כי השתים מסמלות את הימין והשמאל ומה שרואה זאת לא רואה השניה . העין הכוללת היא העין האמיתית.

המלכות בעת שמתבוננת בעין הכתר היא מתגדלת בלילה ככתוב "ומלכותו בכל משלה " . היא המלכות הנותנת טרף לביתה , מפרנסת את כל העולם ואינה ישנה כלל ובבוקר "והנה היא לאה".

אומר הזוה"ק שגם בזמן יוסף הצדיק, המלכות טרם נשלמה עד שהתחברה עם האבות עמם נמנה יוסף.

יוסף הגיע למדרגה העילאה , עבר כל הגוף , המוחין דקטנות (קנה ושט גרון) ונעשה השליט, המלך , רועה צאן אחיו. נכנס לסוד הכסא – סוד הנשמה היושבת על המוח . רגלי הנשמה משתלשלות עד לחזה וחצי גופה נמצא מעל ראש האדם. עד לשם נכנס יוסף , לחבר ולזווג את חו"ב ולהוליד דעת דקדושה .

אחר שגמר לחברם, "התעורר" יעקב לשלוח האחים אליו, את "מערכת הרגלים" . ארבעת הגפיים הינם תחת שם אחד – "הרגלים" לכן פנה יוסף אל אחיו ואמר "מרגלים אתם" , עומדים במקום הרגלין, בקלי'. השיבו האחים "כנים אנחנו" , רוצה לומר, אנשי אמת. יוסף אינו מקבל דבריהם מאחר וטרם התאמתו . פועלו של יוסף הוא להוליד את האמת . מרגע שנכנס לתוך המוח וחיבר את חו"ב, הוא צריך להוריד את האמת . הנקבה היא האמת. אמת מארץ תצמח .

אמת הוא סוד האמא – א-ה-י-ה = 21 X 21= 441=אמת. לא בכדי עומדים האחים בפני יוסף והוא צולף בהם מרגלים אתם ! הוא עושה להם תיקון גדול על מנת שיעשו תשובה , שיגיעו לאמת , "ערוות הארץ באתם לראות" , פנימיות סוד הקלי' של מצרים הנכם מבקשים . ואכן חלק מרגע האמת הגיע. אחי יוסף משתחווים לו . הם ארבעת הגפיים, חיצוניות הגוף, הרגלים. כהגוף הכפוף לנשמה אשר מבלעדיה אין לו קיום לכן חייב להשתחוות לה. הנשמה לכשעצמה , תמיד יכולה לשוב אל שורשה בסוד האלוקות . לגוף גופא, יש קץ סוד ה-מקץ . קץ שם לחושך. גוף החוסך מעצמו תורה , שאינו מתפנה לזכור את ה' ,שוכח ממנו,– מה טעם לחייו ?

יוסף שהגיע לנקודת העין שבכתר סוד אור א"ס , רואה את האחים מלמעלה וחייב לדאוג להם לכן הוא המשביר , המכלכל לפי הטף, "ליקוטי בר ליקוטי" מברר ניצוצות הקדושה ומעלם לשורשם העליון בסוד החיט"ה = כ"ב אותיות התורה, סוד הנשמה בעבורה נברא העולם . על יעקב נאמר "וישכ"ב במקום" יש כ"ב (אותיות) .

על מנת לפעול גילויי ההוויה בקרבם של האחים , נדרש יוסף ל"עלילות" , לתמרן אותם בהעלאה זהירה ממדרגות הרגלין למדרגת הנשמה.

אומר רשב"י , וי ליום הזה כאשר האדם עומד מול האמת , איזו בושה חווה בעת שמגלה "ותחזינה עינינו בשובך לציון" , בשובך לעצמך, אל שורשך, היינו נשמתך. ציון = יוסף .

ציון = יוסף , הוא בחינת ההוויה המוליד את נשמת משיח בן יוסף. מי שמגדל את הנשמה הוא משיח בן דוד . לכן קרא יוסף לבנו הראשון מנשה – נשמה.

יוסף חשף בפני אחיו את כל אברי הנשמה אך לא יכלו לשאת הגלוי. הם אמנם הודו "אשמים אנחנו" שלא שעו בהתחנן אלינו אחינו מהבור. היתה זו תחילתם של הרהורי התשובה על שלא נקף ליבם אז . אך גם עתה לא יכלו למצות התשובה מחמת שיש להם שתי עינים . טרם קנו העין העליונה הכוללת בה ניתן לראות את האמת "ליבבתני באחת מעיניך" שה"ש ד' ט . ולכן פרש יוסף לחדרו לבכות . בבכיו זה עוררם לתשובה עמוקה יותר.

אומר רבי נחמן שהדמעות שוטפות את השקר מהעינים . במסכת שבת מובא שבנות ישראל הצועפות את עיניהן (מאפרות אותן) הן כנחש המציץ לשרוף וללכוד .

עימות האחים מול יוסף הביאה לדמעותיו המלוחות בסוד ברית מלח . המלח חייב להיות תמיד על השולחן שהינו מזבח . כשם שהקרבן היה מכפר כן קדושת האכילה מכפרת. הכתר הוא בחינת מלח – לחם , "מלח הארץ" . לכתחילה ברא הקב"ה את הימים, האוקיינוסים מתוקים . לאחר שיעדם לדגים בלבד המליחם . זהו סוד בכי דמעות יוסף שהינו כדג מתחת למים שלא שולטת בו עינא בישא . ע"י דמעותיו פועל לקרב העולם לתיקונו ויתם הלא טוב . דמעות יוסף הועילו. האחים חוזרים אל "אביהם" , אל החכמה.

יעקב שנמצא בתוך הקלי', בכנען = עכאן, טרם שבה אליו רוח הקודש. האחים שבים לומר לו שבלא בנימין לא יוכלו להתראות בפני אדוני הארץ ! יעקב נאות לשלוח את בנימין כאשר יהודה שהוא יסוד היסוד העליון , גבוה יותר מיסוד יוסף , ערב לו. שאם לא כן "חטאתי לפניך כל הימים, בעוה"ז ובעוה"ב . יעקב יודע שיהודה בחינתו אריה, ויוסף שור. ודאי יוכל האריה להתגבר על השור. בפ' ויגש בעז"ה נראה העימות ביניהם.

כשמגיע בנימין כתוב "וישא יוסף את עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו" . אומר רבי חייא בזוה"ק "תוחלת ממושכה- מחלה לב ועץ חיים תאוה באה" . כשאדם מייחל , כוסף זמן רב למשהו עליו לכוון שאם יבוא או לא יבוא אקבל שהכל מאת ה'. באם אינו מוותר, באים עליו כמה בעלי דין להתבונן בו אם הוא בכלל ראוי לקבל ואז מוצאים אצלו מיני דינים ר"ל ובמקום שיתנו לו מבוקשו, תוקפים אותו במחלת לב . מכאן, שיש להזהר מבקשה בלתי מתפשרת ונחרצת כי מזמין התאנות לעצמו.

ליוסף היתה תוחלת ממושכת לראות את אחיו כשם שליעקב היתה לראות את יוסף ובהם נתקיים "ועץ חיים תאוה באה" . היינו , שלא פסקו מעץ החיים כל אותם שנים .

בנימין קיבל את נשמת אמו רחל . בהחיות נשמתה את גופו העלתה מיין נוקבין הגורם לשפע ,הורדת מיין דוכרין. הוא גם מן הכוונות שעושים בהדלקת נרות חנוכה להעלות השלהבת.

עד עתה, כמעט שליש מהחורף עבר בלא גשם. ע"י כוונות בהדלקת הנר ניתן להעלות מיין נוקבין. נר= 250. מטר= 249 , עם הכולל 250 .

250 מתחלק להויה א-ה-י-ה = 47

הויה אלהים = 112

הויה אדנות = 91

סה"כ = 250

250 =נר = מטר . בשמות האלו מעוררים רחמי שמים.

שלהבת = שת הבל , הנשמות שנטמנו באדמה ללא חטא .

חנו כ"ה חנו=ס"ג , חנו בחשמונה - חשה הנשמה - שמונה . אור החנוכה הוא מהדרגה השמינית - בינה - אותה משכו החשמונאים. אור זה החוזר אלינו בכל שנה במצוה קלה של הדלקת הנרות כוחו גדול אף יותר מהושענא רבה, אור מיתוק הדינים . אור השכינה יורד עד מתחת ל 10 טפחים ולמן ההדלקה כוחו יפה לחצי שעה . בימים יחידים אלו בשנה יורד האור מואר ! בשאר ימות השנה ירידתו חשוכה "אל תראוני שאני שחרחורת" . כאשר אדם מדליק נרות חנוכה הוא מאיר כביכול לשכינה את ירידתה ומחזק האור העליון להוציאו מהשביה .

חנוכה הוא חג ממנין הרגלים , שנאמר להדליק נר לכשתכלה הרגל מן השוק. הקלי' המה השוק. טוב לכוון בהדלקה שאנו שורפים הקלי' ומאירים השלהבת – שת הבל , שע"י שת והבל מתגלית נשמת משה .

שמונת ימי החנוכה הם ביסוס הנשמה למשיח בחיינו ! הטבע, העוה"ז מתנהל ע"י שבע הספירות התחתונות . שמונה הוא מעל הטבע, עלינו לפעול לגילוי הנשמה ללא לאות.

תכלית ירידת יוסף למצרים , לקלי', היתה לגלות את משה , הנשמה -משיח על מנת שיתגלה הכתר, התורה, בחג השבועות .

בחנוכה מאירים שני חלקי האור, הלבן העליון והשחור התחתון אשר תכליתם להתמזג בשווה . בחינת שני מלכים בכתר אחד. ה' מצר שמיעט את הלבנה אך היא עתידה לשוב כמקודם ואף לגדול יותר . כן הם מעשינו - ביכולתנו להקטינם או להגדילם לטוב ולמוטב. הטוב בלבד אינו די לעולם , נצרך שיהא מעוטף ברחמים שהוא סוד השמירה .

יה"ר שהאור הגנוז של אבינו שבשמים המתגלה בעוזו על הר הכרמל - רום כל – בשעות אלו של נר שני של חנוכה תשע"א , ירטיט ליבותינו לקבל גילויו באהבה ויעטה הודו עלינו ביפעה ורחמים לקבלנו אליו בחינת שובו אלי ואשובה אליכם , ישקיף עלינו מאותה עין הכתר הכוללת לאחדנו ולמחול כל עוונותינו ממקום האהבה והרחמים שאין שם שום עוון אמן ואמן !

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !


יום רביעי, 24 בנובמבר 2010

פרשת וישב - התשע"א - VA'YESHEV

Views
bs'd


LISTEN : http://itbananas.com/blog_heb/wp-content/uploads/2008/01/music.gif
פרשת וישב ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת וישב תשע"א

אוצר החיים, הרי"מ: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" : מגורי-מגור . כשרואה אדם שצרות באות עליו אל יבקש עצות ותחבולות. אין לאן לברוח מהן. אלא שמתוך הסבל עצמו ובתוכו יצפה לישועה ויאמין שכל הצער הוא חיצוני ומגמתו אך לטובה . עד כדי כך ... וישב יעקב, - ראה עדת כלבים וישב ביניהם ...

מהו המגור, הצרות, שיעקב כל כך רצה לישב בעטיין בשלוה? השתוללות הקנאה ושנאת האחים ליוסף . יוסף רצה לשלוט עליהם ככתוב "רועה צאן אחיו" , היינו, שהיה מלמדם כזקן בקיא ורגיל, בחינת "זה קנה חכמה" יותר מכל האחים יחד. החילוק ביניהם היה שסברו אחי יוסף שיש להם דין ישראל ולא דין בני נח כפי שחשב יוסף . על רקע זה הביא עניינים – דיבתם, אל אביהם על מנת שישכין שלום בין הדעות . בבסיס אותה מחלוקת דינים ,הביא יוסף גם "רעה אל אביהם" על שנשא שתי אחיות ולפי דין ישראל זה עריות ...

"אלה תולדות יעקב יוסף" : יעקב אהב את יוסף מכל בניו אפילו מבנימין, כי בן זקונים הוא לו . עפ"י הפולמוס הנ"ל, דיני ישראל קובעים הקידושין. יעקב קידש את רחל לפני שנשא את לאה על כן רחל היא אשתו הראשונה לכל דבר ויוסף עיקר התולדה . לכן הוא "הבן הזקן" מכל הבנים. עם זאת , דיני בני נח גורסים שהנישואין תופסים ראשונה . יעקב חרד לתוצאות של אי האהבה ששררה ביניהם כי אין דבר טוב יוצא ממריבה אלא גלות ושעבוד .

בעל הערבי נחל: " ביקש יעקב לישב בשלווה" . והלא הוא בכיר האבות . הוא השיג שלמות טוטאלית בטורח וטרדה עצומים. וכי כאשר מושגת שלמות יושבים בחיבוק ידים? לא ! אלא יש להוסיף במעלות הסולם המוצב ארצה וראשו בשמים. ללמדנו , שגם הטרדות שלכאורה אינם מושתתים על אדני תורה משל והגית בו יומם וליל , ההנהגות שמנהיג עצמו – גם הם תורה אפילו הינם בתחתית הסולם – כי תחתיתו נעוץ בשורשו.

סוד י"ב השבטים הם כנגד ארבעת הגפיים . יד ורגל מתחלקים לשלושה (יד-זרוע, אמה, כף יד) (רגל-ירך, שוק, כף רגל) סה"כ 12. יעקב עצמו הוא הגוף , יוסף – הסוף, אות ברית קודש. אומרים (הגפיים) השבטים ליוסף , אם אתה רוצה לשלוט בנו , למלוך עלינו , אתה צריך לזון אותנו. עליך לעלות למקום המוח ולהיות זק ונקי ביותר . כדי להגיע לשם עליך לעבור את זה העולם בחינת מוות, להיות בלא דעת ולצאת חי ! אז נקבל שאתה הוא המלך עלינו .

ואכן אחיו הפשיטוהו מכתונת הפסי"ם , כתונת שהיה בה סוד החשמ"ל המגן מפני כל מזיקי עלמא . זרקוהו לבור שאין בו מים , נחשים ועקרבים בו, (קלי' למיניהם). חוק עולם הוא שלא שורדים בבור כזה אך יוסף מכח רוחניותו העליונה (למרות שהשילו ממנו הכתונת המגינה) לא יכלו לו . הבור הוא הבא"ר . ר"ת בידך אפקיד רוחי . התפלה שאנו אומרים בק"ש לפני שנת הלילה עת הנשמה עולה כמיין נוקבין להפגש עם הזכר שישפיע עליה מיין דוכרין. עליה זו הינה כגשם העולה טיפותיים מהקרקע לקבל הטיפות היורדות משמים. כלומר, על פי איכות הדיבורים, התפלה ואמירת ק"ש בכוונה , בכוחנו להוריד גשם ! ולא נצטרך חלילה לתעניות או גזרות. מטרת הנחישות להורדת הגשם הוא לשם החיות ולהחיות . למען דעת את הי"ת אנו זקוקים לחיים . כאשר מעלים את השכינה הקדושה להתחבר עם הזכר – הוא משפיע חיים , גשם. לא בכדי אנו מודים בבוקר על החזרת הנשמה שהוטענה בלילה ע"י הזכר – ז"א .

יוסף , היסוד , אות ברית קודש לפריה ורביה , בן פור"ת יוסף בן פור"ת יוסף עלי עין , עולה לקבל הטיפה מהעין העליונה , הפנימית , בסוד הכתר על מנת להוליד . אין הולדה ללא פנימיות . לאחר שקיבל הטיפה יורדת היא מטה.

יוסף הורד מצרימה . בדרך עבר ליד קבר אמו שניחמתו ומכוחה זה המשיך... ירידה נוספת, אחר הבור, אחר שעבר ידיהם של "פסי"ם " ר"ת פ'וטיפר ס'וחרים י'שמעלים מ'דינים .

אשת פוטיפר היא ניצוץ תמנע שביקשה להנשא למי מבני משפחת אברהם . אפילו ביקשה להנשא ליעקב ומשלא נעתרה , נעשתה פילגש לאליפז בן עשו דב"ה א' א' ל"ו . אשת פוטיפר היא גם האשה הכושית של משה שמלך בכוש 40 שנה וחרב חצצה ביניהם , היא אשת מה"מ אשר ראתה ביוסף את ניצוץ משיח בן יוסף ורצתה להביאו לעולם דרך הקלי' ולא דרך הקדושה . מאחר ועמד בנסיון עמה , תשלומו..., לירד ירידה נוספת.

בבית הסוהר יוסף פגש את שר המשקים ושר האופים. בית הסוהר היה במשמר בית שר הטבחים . שר המשקים ושר הטבחים הם סוד הקנה והושט. שר האופים –סוד הורידים . פרע"ה הוא העורף (מתחת לגזע המח) היונק ראשון מהחב"ד ואחריו יונקים הקנה הושט והגרון.

שלש השרים הנ"ל נקראים מוחין דקטנות . אחר שהאדם משלים גופו בחינת וא"ו קצותיו , החיצון והאמצע , הוא נכנס לכלי הפנימי. המוחין דקטנות זמינים לאדם מיום הוולדו שכן זקוק לאכילה ושתיה העוברים בגרון , הוא מקום הדין הקשה, בית הבליעה הנשלטים ע"י התאוות.

יוסף שמהותו יסוד, נכנס במוחין הנ"ל דרך עמוד השדרה הבנוי 18 חוליות/שלבים, לסוד הפה הפותר חלומות. יוסף בן ה 17 השתלם עד לשלב ה -18 , היינו עד לחוליה המחברת אל הדעת , סוד ח"י , כיצחק - קץ ח"י הויה X 8 = 208 , יוסף גימט. 156 = הויה X 6= 156 = קנאה . בהגיעו אל הדעת הוא מתחיל להתבונן ולברור שלושת אלו השרים קנה ושט וורידים. המחשבה כאמור, ניזונת מן הכתר. מעל האוזן יש מקום צר הנקרא "מיצר" , משם קרא דהע"ה "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה". הגרון הוא המיצר התחתון (גרון ניחר) ומעל האוזן המיצר העליון .

הקנה משתלשל מהחכמה ושייך לקול הדיבור. הושט מקום האכילה והשתיה , הגרון מקום הצטברות הכעסים המשבשים דרכי המעבר לרוח המנשבת מכנפי הריאה להרגיע יקוד האש שהתפשט כבר ללב.

המלצה למעשנים : לשתות הרבה מים , כי מייבשים את לחלוחית הריאה.

בהיותינו מתבוננים על שיפעת החיים המועטרת עלינו – האם לשם אכילה ושתיה באנו אל העולם ? לא ! באנו כדי לגלות הפנימיות ולעלות במעלות הסולם.

הזכר של היצה"ר הוא אחראי על מזונותינו . בעת ששיגרת החיים נהייתה לנו לזרה , מורה הדבר שהננו נכונים להכנס לפנימיות ואז, היא, אשת יצה"ר ניצבת כמחסום בפנינו .

כאשר שם הקב"ה את האדם בתוך הגן , הרשה לו לאכול מכל העצים אך לא מעץ הדעת טו"ר . האדה"ר תהה וכי באתי לעולם לאכול ולשתות לגמוע מכל הטוב שכאן , לרעות אריות ובע"ח , לזאת יקרא חיי נצח ???? דחה באחת התיזה הזו והיה מוכן למות ולוא כדי לזכות לפנימיות, אמר ועשה . הוא הדבר הנכון לעשותו , הוא דעת האמת , לקפוץ ולעבור הגדר ! אין ספק שלהעזה הזו ה' מצפה ולא שנשאר כרובוטים. באנו לעולם כדי לידע את ה', כדי להכירו , למען אישתמודעין ליה . הוא שאמר הנחש והייתם כאלהים יודעי טו"ר.

אכן מצליח הס"מ לנהלנו בשליטתו הרמה לשעבדנו בצרכים הגופניים שלכאורה הם העיקר אך כשמתעוררת הנשמה , כל מכמני העוה"ז בטלים ומבוטלין בעיניה, היא מבקשת את הקב"ה בכל מחיר, גם ביסורין, להגיע עדיו. אחת מאבני הנגף הוא ההיתקלות בבעלת המחסום כאמור , אשת פוטיפרע , המוות .

משה כשיצא ממצרים לקח את עצמות יוסף. אל תקרא עצמות עם חולם אלא עצמות מלשון עוצמה שהיא הפנימיות של האדם.

אלה תולדות יעקב יוסף - יוסף הולך אל ה'. עושה דרך רוחנית כשל אביו . הוא ממשיך אל הפנימיות, להוליד נשמה יקרה וחשובה לעולם , את בנו מנשה אותיות נשמה . הנשמה היא מרע"ה ! מרע"ה הוא הנשמה הפנימית .

התיקון בעולם מתבצע הן בעולם התחתון והן בעליון . הנשמה כשבאה לעוה"ז , מתפקדת כאן לצורך השתלמותה והתקדמותה בעולם העליון . כאשר עושה פירות היא מקבלת כח נוסף מעם העולם העליון להשיג עוד. דבר האומר, שבואנו לעוה"ז הוא כדי לעלות מדרגה נוספת גם אם משמעותו לעבור דרך המוות . המוות טוב מאד, הוא קרש קפיצה לפנימיות עמוקה יותר . כל גלגול חיים הוא התקדמות בדרגות.

יוסף , חותר אל הנשמה, הדעת, שהיא המדרגה העליונה בעוה"ז הקיימת בסוד המוחין. מרע"ה טמון בהר נבו, נו"ן בו, משה+נ= נשמה. על מנת להגיע אל הנשמה , יוסף הולך אל פרע"ה -העורף , הנקודה המכרעת מתחת לדעת, מקום הניצוצות הקדושים שם אספם "פרעה", ליקטם כל חייו להוציא ברורם על מנת שהחלק הארי יגיע לקרח ביציא"מ .

קרח גלגול קין . כן הוא יוסף . פגם קין תוקן לבסוף ע"י פנחס גלגול יוסף ע"י "קנא קנאתי אל ה' ". פנחס נשא את בת פוטיאל /יתרו והיא גלגול אשת פוטיפר. נפש קין תוקנה בהריגת המצרי ע"י משה. רוחו נתקנה ביתרו, ונשמתו בקרח .

יעקב השקיע ביוסף כל כוחותיו , וממנו יכל יוסף לירד למצרים, למיצרים. כספוג זה הכוח , הרשה לעצמו להתגרות ביצה"ר ואינה לו את אשת פוטיפרע . טיפת רוחנית אחת ירדה אצלו שאמורה היתה להוליד את המשיח אך מפאת צרוף הנסיבות נותבה ונחלקה ל 10 טיפות "ויפוזו זרועי ידיו" וירדו כנשמות לעולם הקלי'. הס"מ תפסם והרגם אך חזרו בגלגול של עשרת הרוגי מלכות . ישמעאל כה"ג היה גלגול יוסף, יפה תואר כמוהו. הרומאים חמדו את יופיו והסירו את עור פניו ויצקו לתבנית להציגה ברבים.

מרבי עקיבא, הוא יעקב , הפשיטו עור גופו . רואים, שגלגולים מתבצעים לרוב בתוך המשפחות ואין תימא שנקרא עקיבא בן יוסף.

גם פרץ וזרח מזיווג יהודה ותמר הינם גלגולי ער ואונן . מפרץ השתלשל משיח בן דוד , משיח צדקנו לו אנו מצפים ומחכים. לא בנקל יאותו להכיר בו ולקבלו כי מראהו מושחת משום עלייתו מן הקלי'.

משיח בן יוסף (נחשב גם כעם ישראל), עלינו להתפלל עליו ועל עם ישראל שה' ישמרנו מארמילוס הרשע היינו רשעי אומה"ע. וכל המתפלל עליו ועל עם ישראל מוחלין לו כל עוונותיו .

הבן איש חי מביא בפרושיו על אגדות הש"ס שגם משיח בן יוסף מזרע דוד . בכל דור קיים בחינת מב"ד ומב"י כפי שרח"ו היה לדורו מב"י כן היה הגר"א מווילנה לדורו וכו'.

פגיעה במשיח בן יוסף תגרום לצער מאין כמותו לעם ישראל . אז יראה ה' לעניינו וישלח את משיח בן דוד .

אנו עומדים היום בשלהי התקופה שטרם הגאולה , סיום הרוע והקלי'. בזוה"ק מובא על מלחמה בשם אטימוס שהינה מלחמת אטום .

ה' הראה לנו דוגמא לפני למעלה מ 60 שנה במלחמת העולם השניה . העם היפני שהיה ידוע כעם חשוך בעבודה זרה ואכזריות נוראה , נשלט ע"י המאפיה יאקוזה , העז לתקוף את ארה"ב וכמענה קיבלו שתי פצצות אטום , הירושימה ונגסקי. אחר המוות ענק הממדים והתדהמה העצומה של העם היפני , השתנה לחלוטין מוטיב חייהם והפכו לסמל ודוגמא למוצלחות בעמים בכלכלה ובשאר שטחים . האטום פיכח אותם ... ר"ל , דוגמא למהפך בעולם .

מאז, שוב גאתה האכזריות מחדש ובעז"ה תוכנע ותעלם כאשר יעביר ה' כל הלא טוב .

ה' הרחמן מביט בציורנו שבכסא כבודו, על היסורים והגלגולים שאנו עוברים ומשפיע לנו "רווחים" . לזה ממון, לזה בריאות, לזה נחת , על מנת שנוכל לשאת ולעמוד בהתקרבותינו אליו .

ודאי הוא שכל האוחזים בתורה שפר גורלם , שמחים ועשירים במנת חלקם , ממילא לא חשים בצער ויסורים .

יה"ר שנתאחד בשמחה להדבק בהי"ת תמיד או"א

איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !

יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

פרשת וישלח - התשע"א - VA'YISHLACH

Views
bs'd


LISTEN : http://itbananas.com/blog_heb/wp-content/uploads/2008/01/music.gif
פרשת וישלח ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א

פרשת וישלח תשע"א

"וישלח יעקב מלאכים לפניו, אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום" : להלן יבואר עפ"י הפסוק בתהלים צ"א : כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך .

בשבועות האחרונים דיברנו על יעקב ועשו שהם בחינת גוף וראש לב וכבד. ידוע שמיום לדת התינוק מתחבר אליו היצה"ר. בגיל 13 מקבל היצה"ט. דבר שאומר , ברגע שאדם עומד על דעתו, יכול לשלוח מלאכים, היינו רצונות טובים , אל האדום, השעיר ולהשפיע על העשו שבתוכו. כל מעשה טוב בורא מלאך טוב הנכון לשרת אותנו.

מצב ישראל כיום זהה לזמן של יעקב אחר שהייתו אצל לבן . אנו הננו היעקב שנלחם בלילה , בגלות , עם המלאך הס"מ . כל המלחמות בארץ מאז חזרנו מגלות אירופה והארצות הערביות, טרם הסתיימו, טרם חלף הלילה . עודנו באלפיים שנות הגלות בביתו של "לבן" .

בדיוק כפי שהיו מלאכים לקבל את פני יעקב בהכנסו לארץ , כן ישנם היום מלאכים הנמצאים מתחת לאבן ה-שת-יה. למה דוקא שם ? בזמן ביהמ"ק כשהיו ישראל מקריבים קרבנותיהם והיה לרצון להי"ת, היתה יורדת אש משמים בצורת אריה ע"י המלאך אוריאל וגדודי מלאכיו עמו. בעת שחרב ביהמ"ק כבר היו מלאכים לירד בדרך ולא היתה להם דרך חזרה לכן נותרו כאן מתחת לאבן השתיה.

מובא בספרי הסוד שהמלאכים מופעים כאן בדמויות שונות, כמו המלאכים שהתגלו כערבים לאברהם. הם יכולים להופיע כזקן , כאשה או כתינוק . אם חולפים 3 ימים להמצאותם ולא הסתלקו – לא יכולים לשוב יותר . כאלה הם המלאכים שירדו בדרך לקרבנות .

אבן השתיה היא האבן הראשונה שברא הקב"ה בעולם על שם שת – יה , הושתתה אבן הפינה ע"י י-ה לבניית כל העולם. לא בכדי עיני כל נשואות אליה .

אימתי יחלו המלאכים הללו לפעול למען ישראל ? טרם ידוע . בתפלת הושע נא בהו"ר אנו מתפללים , הושע נא שלש שעות הושע נא . כל מיני תחשיבים מדברים על הושענא רבה תשע"ג . בעז"ה שיהיה לטובה ולברכה.

אומר הזוה"ק שיעקב הכניס עצמו לסכנה בעימות עם שרו של עשו ועל כן השכינה והמלאכים שהיו עמו פרשו ממנו , זהו שכתוב "ויוותר יעקב לבדו" . לא מתוך שרירות פרשו ממנו אלא כי הגיע זמנם לשורר לפני הקב"ה ואח"כ חזרו.

" ויאבק איש עמו " המלאך של עשו הסתכל היכן לפגוע ביעקב וראה מימינו את אברהם, משמאל את יצחק ולכן פגע בו באמצע הגוף "ויגע בכף ירכו"– במאבקם, עלה האבק עד כסא הכבוד מקום המשפט עד עלות השחר , שחר גאולתנו , שחור השחר שהופך לחסד אל כל היום . לכן ביקש המלאך ששרה עמו: שלחני כי עלה השחר , זהו סיימתי את תפקידי.

כאשר חזרו המלאכים אמר יעקב "קטונתי מכל החסדים ועתה הייתי לשתי מחנות" . אחת מחנה חילות השכינה והשניה מחנה בני ביתו .

כל חיינו מנוהלים כאמור ע"י מלאכים הנוצרים ממעשינו. ככתוב בישעיה ל"ג: הן אראלים צעקו חוצה, המלאכים בתוך האדם עצמו , על כי נשמו מסילותם , צעקו על אראל הלא היא ירושלים החרבה כן ראוי לצעוק היום – כי נשמו מסילותינו... כל שאנו מקבלים איננו ישירות מהקב"ה אלא מן המלאכים. המלאך חפץ לעשות רצון מבקשו. ניצולו באופן לא טוב – חוזר אל המבקש באופן בלתי נעים כלל .

מובא על אדם שרצה לבקש מהמלאכים, נקה היטב את ביתו וישב עם בגדי לבן . חלונות ביתו היו מוגפים לאחר כמה דקות שקרא בשמותם נהדפו ונפרצו החלונות אחד לאחד כברוח סערה והוא ברח מהבית כל עוד רוחו בו .

על רבי יוסף קארו , נאמר שהיה מלאך מדבר בו בגרונו פעם הופיע כזכר ונקרא 'דיבור' בדומה שהיה למרע"ה ופעם כנקבה, כמשנה, שכינה, אם וגבירה . הוא כתב את הדיבורים שיצאו מפיו בספר "מגיד מישרים" בארמית . על ברכת אשר יצר כתב: "אשר יצר את האדם בחכמה" הוא כבנין הנוצר על כל איבריו וצינוריו הקרוי אדם - כן האדם נברא בחכמה . כפי הצנורות המשפיעים מספירה לספירה. חלילה אם יפתח אחד מצנורות הספירות, למשל גבורה – כל העולם לא יוכל להתקיים אפילו שעה אחת מהאש הנוראה .

כשאומרים ברוך אתה ה' רופא כל בשר , רופא -הוא שבח לה' שמחזיק את הספירות באופן שלא יתרפו , יהיו רפים חלילה .

כל – נקרא מלכות שכוללת הכל . בשר- הם שבע ספירות הבנין . נהוג לפעמים לומר "בשר" על דבר מרכזי המחזיק אותו . ומפליא לעשות – כן ודאי, מה שה' משפיע למלכות מהחכמה אכן נקרא פלא .

בבנין הספירות קיימים גם נר"ן וכשכתוב "ורוח נכון חדש בקרבי" –אין הוא רק בקשת לה' לחזקנו , אלא "רוח" הבנין מבקש לעצמו שאנו נחדש וניתן לו כח ! ... כי אחרת... התוצאה היא מה שסביבותינו.

לא רחוק היום שהמלאכים השוהים כאן יקבלו אישור לצאת ממקומם. העולם הערבי כולו שרוי בפחד ממה שיתגלה מתחת להר הבית . כבר היום , המים המפכים שם נובעים ללא הרף כאשר אין שום נחל בסביבה המשמש להם מקור. הדבר מלמד על הבאות שנאמר "ויצאו מים חיים מירושלים" בגלים וירפאו כל המחלות .

מענין, שעם כל התפתחות הרפואה ומגדלי בנייני היוקרה של בתי החולים טרם קיים אצלם מענה למחלות הסרטן, כליות , התקפי לב וכו'.

זוה"ק: לאחר כל הקורות את יעקב , ורק כאשר הגיע לסוכות – נעשה שלם באמונה , שלם בבנין הקדושה – סוכה- אמא מסככה . כמה שהקדושה גבוהה יותר כן אורבים המקטרגים לשלוט עליה שכתוב ותצא דינה . דינה שהיתה כלולה קודם בתוך מבנה הקדושה של יעקב עד ספירת הבינה - יצאה, וברגע שיוצאים משם עטים הס"א וגוררים פשוטו כמשמעו !

קודם נשך הנחש- עשו את יעקב עכשיו נשכו חמור .

נדר = 254=חמור. משום שיעקב לא שילם נידרו לה' קרה לדינה המעשה עם שכם בן חמור . דינה בת לאה –כמוה כלאה. יעקב הסתירה מפני עשו. אם היתה נישאת לו , היתה יכולה להשפיע עליו לטובה , שכן לאה היתה בת זיווגו משמים. מאחר ולא נשא אותה התארע מעשה שכם בן חמור. בשבוע שעבר הזכרנו שעשו סרב לשאת את לאה משום שאביה, לבן המכשף היה מצפה לבן הבכור שלהם , עשו בכור והיה דרוש לו בכור בן בכור כדי לכרות ראשו ולשמש לעבודת כשפיו .

יעקב מנע את דינה מעשו מהסיבה שעשו מרוקן מקדושה אך ובאם היה מקבל על עצמו הדין (דינה) דקדושה יכול שהיה מתעלה אף למעלה ממנו. אפשרות זאת היתה קיימת רק אז, טרם מתן תורה . ידוע שהאבות קיימו התורה עוד קודם לכן. עשו, בחינת 'גוי' מסוגל היה לכך . גוי של היום אם לא יתגייר אין סיכוי שיקבל עליו דין דקדושה ויתעלה.

עשו הוא סוד השערות שבגופנו. השערות הן מותרות המוח . המח מתמלא ע"י מלאך . בתום מילוי המוחין מופרש המותר ע"י השערות החוצה .

ההבדל בין יהודי לגוי שהיהודי מפנים והגוי מחצין לחלוטין. כל עסקיו הם שקר החן והבל היופי כולל הדברים הערכיים יחסית. היהודי שוקד ליפות פנימיותו . הוצאת המותר מן הראש של היהודי מתבטאת דוקא בזקן . המוחין הם סוד הכתר. לאשה שיער חזק וארוך פי כמה מן הגבר מפני שהיא עטרת בעלה ולכן חלק נכבד מעוצמת המוחין שלה מופנה לשערותיה.

עשו שהיה מלא במוחין בפנימיותו , הפרישו לגמרי החוצה עד שנעשה כבהמה, כולו עטוף אדרת שיער. הבהמות בעולם הרוחני גבוהות יותר מהאדם ולכן מופיעים גם כסמלים בדגלי השבטים ובכסא הכבוד , המרכבה, אריה מימין, שור משמאל נשר מלכות ואדם ת"ת . כן מעוטרות הפרוכות והפיתוחים בבתי הכנסת עם ציורי חיות שונות.

הבהמות, כולן מכוסות שיער . ה' ברא את העולם , את הבהמות תחילה ונתן להם מוחין כלבני אדם כמונו שיכלו לעשות ולדבר. דהע"ה אמר לה' "בהמות הייתי עמך " רוצני להיות כבהמה כפי שהיתה בשורש ולא כבהמה בעוה"ז . אך הבהמה כאמור, לא יכלה לשאת האור הרב ודחתה אותו החוצה ונשארה ללא שכל. זהו סוד שיער הבהמה שהפך ללבושה. ממלבושה, הקלף והעור, עושים את התפילין לצורך הגבהת עצמנו ולהתקשר עם הקב"ה .

התקדשות היהודי והתעלותו הוא ע"י שלוקח מהדומם צומח חי מקדשם ומעלם מעלה. אם זה טלית צמר הכבשים, עור הבהמות לתפילין, ארבעת המינים, היין והלחם וכו'. דבר נוסף שאנו נוטלים הם ניצוצות הקדושה מהגוי מבלי שהוא מודע לכך . כל גוי יושב בארצו ואינו מתערבב עם תושבי ארץ אחרת רק אנו היהודים נפוצים בין כולם אם מסיבת גלות ואם מסיבות אחרות . כל עם קיבל חכמה כלשהי ואנו לוקחים מכל החכמות כדי לאחדם ולתקן את העולם כולו.

מכאן, שלכל דבר טוב קדם "דבר רע" . אפילו הגהנם נברא ביום ב' וג"ע ביום ג'. הנחש גם הוא נברא לפני האדם דקדושה . הבכורים ישמעאל ועשו קדמו ליצחק ויעקב וכו'. הקליפה פשוט קופצת בראש . יעוד עם ישראל הוא להשיב הניצוצות לקדושה.

אומר רש"י: עם שאנו עוזבים נותר כמצולה ללא דגים . הדגים נחשבים כניצוצות ואנו מרוקנים להם אותם ולאחרי זה אותו עם הולך ודועך.

עם ישראל הוא העתיק והקדום מכל העמים . אפילו אמריקה היא חדשה יחסית מאתיים שלושים וארבע שנים סה"כ . הקימו אותה שלש עשרה מושבות אנגליות . רוסיה, חבר עמים , לא היתה אומה בפני עצמה וכן ארצות רבות נתהוו וקמו אחר שנכחדו. אנחנו הננו מאז כניסתנו לארץ ע"י יהושע , עבור דרך בית ראשון ובית שני ועד היום אנו אותו עם . מה שמתייחסים הערבים והעמים אלינו ש"רק מקרוב באו " הוא משום המודרניזציה שחדרה גם היא לשורותינו .

כל עוד לא סיימנו מלחמותינו עם עשו וישמעאל , בעליל קיימים בהם עדין ניצוצות דקדושה שעלינו להוציא . אך את המירב כבר הוצאנו מישמעאל והראיה, בנו לנו את הארץ. כעת פחות ופחות נצרכים להם. יש להם תחליפים של בני לאומים אחרים כמו תאילנד , רומניה, פולניה וכו' . ברגע שיתרוקנו לגמרי ניצוצות ישמעאל הם יעלמו ויחזרו למדבר לשהות עם הרוחות והשדים כיאה להם .

כיום , חוסר הגשם, המים, שהם חסדים – מורים לנו משמים שאיננו עושים איש למען רעהו. מים זה גם כסף שפע חסד. משנה לשנה העשירים מתעשרים והעוני הולך וגובר .

סיבה נוספת לאי ירידת הגשמים היא אי מתן מעשר וחלילה שלא מקיימים הבטחות ונדרים. גורם נוסף לצרותינו הוא עיוות הדין הנורא בבתי המשפט ואנו מייחלים להשיבה שופטינו , מחנכינו כבראשונה. שופט מעמדו רם ונכבד ביותר , הוא בחינת מורה לדור . השיבה שופטינו וכו' – הוא גם לעצמנו גופא ! ישפוט כל אחד את עצמו ומעשיו.

זוה"ק: לנוכח הנ"ל , השם ישראל טרם הגיע למיצויו המלא . לעתים אנו יעקב ולעתים ישראל . משום שיעקב איחר לשלם נדרו –– התחזק הדין ע"י המקטרג שקיטרג בעת שרחל היתה בסכנה, בהריון . אז כתוב "ותקש בלידתה" – התקשה הדין למעלה אצל מה"מ . כתוב במשלי כ"ב : "ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך תחתיך " רחל היא המשכב תחת יעקב . הוא לא שילם ? נלקחה ממנו . גם מהסיבה שיוסף סכך עליה כנגד עיה"ר של עשו מפני הריונה, סיכונה . לכן אמר יעקב "מתה עלי רחל" עלי! בגללי!שאחרתי לשלם את נדרי . אמר רבי אבא: ויהי בצאת נפשה כי מתה . לפעמים הנשמה יוצאת וחוזרת "נפשי יצאה בדברו" ואח"כ חוזרת כבמוות קליני "ותשב רוחו אליו " . אך היא יצאה ולא שבה רק גופה מת .

לאחר כל הניצוצות שליקטנו , הגענו ליעדנו הסופי א"י ! מכאן אין לנו יותר לאן ללכת , לכן ברור כשמש שכאן וכעת הוא סוף התקון והגאולה אשר משמשים כבר יחד.

בעז"ה נזכה לעבור את הגל הזה בקלות לחזות בנעם ה' ובמלכותו במהרה עם משיח צדקנו או"א .

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !


eXTReMe

eXTReMe Tracker