שמות - התש"ע - SHEMOT

bs'd

'SHEMOT' MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN : ◄◄◄

שמות - התש"ע להאזנה ^^^

להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

WMA להורדת הקובץ בפורמט

בס"ד

עבוד לשיחת הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת שמות תש"ע

בשעה טובה , אנו עומדים בבנין חדש, ספר חדש , שורש עם ישראל.

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" . ס"ת תהלים . אנו בפתיחת פרשיות השובבי"ם – הקב"ה אומר "שובו בנים שובבים" שע"י אמירת תהלים נזכה לשוב. אומר רש"י הרי נימנו/הוזכרו האחים בעת שירדו למצרים ובברכת יעקב מה פשר מונים אותם כאן הרי מתו ראשי השבטים , אלא כדי להראות חיבתם לפני המקום גם במיתתם.

ישנה מחלוקת בין רבי יהושע לרבי אליעזר מתי נברא העולם . "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" לא מצויין באיזה זמן ע"פ מעגלות השנה. רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם ורבי יהושע אומר בניסן והתכוון שנולדה הנשמה עוד בטרם היות הגוף . רח"ו בשם האריז"ל אומר אל תסתכלו בפלוגתא זו כי אלו ואלו דברי אלהים חיים . אליבא דרבי אליעזר למעשה אין באמת סתירה כי בריאת השמים היתה קודמת לארץ שהיא בחינת הגוף ועכשיו "אלו שמות" הם חלקי כוחות הנשמה הנכנסים אט אט בגוף.

גלות מצרים היא סוד הלידה . מצרים נקראת רחם , מיצרים . הוולד גדל ונתון במיצר. משה הוא הנשמה , חסר נו"ן . נ- בו. בכל אדם מתנוצץ חלק נשמת מרע"ה השקול כנגד 60 ריבוא וכפי שאמר "ויתעבר בי למענכם".

משה – אותיות השם . לא בכדי מתלבטים ההורים בבחירת השם לוולד כי השם הוא הקובע מאחר והוא חלק הנשמה.

השם שניתן לאדם , צרופי שמותיו מלווים את התפתחותו וגידולו.

הנשמה מורכבת מזכר ונקבה כאשר ספירת הבינה – נקבה – לה 50 שערי בינה ,נו"ן. הזכר – מורה על נתיב/ נתיבות – ל"ב נתיבות חכמה , אותם אנו צריכים לרכוש משך שנות חיינו .

בשל חטא האדה"ר נפלו ניצוצות נשמות ישראל במצרים ולשם ירדו יוסף , יעקב ובניו כדי ללקטם ולבררם . מובא בספר גליא רזא שניצוצות הראש של האדה"ר פרחו טרם החטא והינם נשמות זיהרא עילאה אשר החלו להוולד בתקופתנו החל משנת תש"ס . מרע"ה זכה יחידי לנשמה כזו , נשמה בראשיתית עוד מעולם התוהו.

כאשר ברא אלהים את השמים והארץ , הפריד היבשה מן המים אך המים, הים , נותרו באותו תוהו ובוהו עד היום. במים אין הנהגה ואין חוקיות דגים קטנים בעלי שינים חדות כדג הפירניה יכולים לתקוף דג גדול ולנגסו . דגים גדולים בולעים דגים קטנים בכמויות . מובא שכל מה שיש ביבשה יש בים הרים צמחיה יערות , הכל בכל. לעומת הים - ביבשה יש חוק .

משה הוא כאמור אחד מנשמות עולם התוהו ובוהו שהצליח למלט עצמו,לכן מן המים משיתיהו . משה , גם לשון מושך/מוציא/מוביל. אמו יוכבד יו-כבד, י"ו אותיות הזכר של שם הויה , ההי"ן אותיות הנקבה . הכבד הוא סוד אותיות התורה שעל ידם נולד משה -האותיות מולידות- וזכה לנו"ן שערי בינה ול"ב נתיבות חכמה.

משה הוא הגואל הראשון וגואל האחרון המשולב בתפקידו עם משיח בן יוסף שירד לפניו למצרים לברר הניצוצות להעלותם על פני השטח. יוסף נקרא "מכניס", שהכניסם לגלות וגרם להתגלות הנצוצות ומשה "מוציא" מושה . גם לפרעה –תפקיד, בעטיו פרה ורבתה הילודה. מובא בספר הליקוטים שהמצרים גזרו על הנשים שלא לטבול על מנת למנעם מבעליהן אך הקב"ה הפסיק להן אורח הנשים וילדו ללא הפוגה . גם אצל אבישג השונמית קרה כן על מנת שתוכל לשהות כל הזמן אצל דוד "ויחם לאדוני המלך".

הפריה והרביה מושתתת בבסיס החיים והמוות ככתוב ה' ממית ומחיה ומצמיח קרן ישועה . כפי שזרע נטמן באדמה, הקליפה מת-פוררת אז מתחיל להצמיח.

מדוע בכלל היה עם ישראל צריך לרדת למצרים ? אכן בברית בין הבתרים גילה ה' לאברהם כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וכו' ...

זוה"ק פ' לך פיסקה ע"ד : כשאברהם הגיע לארץ,ארץ כנען, נגלה לו חלק מדרגת הבינה הכלולה בחכמה. כנען הוא לוט , הוא הנחש, בת זוגו של הס"מ. הכנען הלזו קלי' קשה ביותר, שלטה בארץ ועל שמה נקראת. היא נעלה במנעולא הארץ מפני אברהם. אך משום שכבר התגלה לאברהם כנ"ל – אי אפשי לקבל רק מלמעלה מבלי לפעול מטה . משך אברהם משני צידי חלק הבינה הכלולים בחכמה קוי ימין ושמאל ועיגנם באמצע קו השמאל של שכם-כנען . ע"י שקשרם יחד לקו האמצע הכניע כנען אך לא לגמרי ועדין היתה שליטתה על הארץ .

אברהם הקריב שני מזבחות לה' אחד גלוי בחי' רחל-מלכות ואחד נסתר, לאה –בינה . אמר ה' לאברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת - לא לך ! משום שהארץ טרם יכלה להתתקן בקדושה מפאת הכנען שאוחזת בה אחיזה נכבדת שטרם פגה. אפילו יעקב וצאצאיו, זרעו של אברהם עדין לא היוו זרע דיו כדי לישב כאן כל עוד כנען מחזיקה במנעולא של הארץ.

מסיבה זו ירדו למצרים כדי לעשות עבודה רוחנית חזקה ביותר ולזכות במפתחא הארץ בזכות ולא בחסד.

ספר הליקוטים: ירידת מצרים מושווית לתהליך ההריון כאמור, כוחות הנשמה נכנסים אט אט , "ואלו שמות ב"י הבאים" ... המה כוחות הנשמה שנכנסת אט אט. "את יעקב" הוא היצה"ט . ישראל אינם קדושים מצד עצמם אלא ממה שהקב"ה מקדשם, יוצרם . אין צייר כאלהינו . אין דומה ציור של איבר על הנייר לאיבר של ממש בתוך הבטן שבבטן האמא (אצל עוברה). לכן נאמר הבאים מצרימה , האיברים המתקבצים ברחם, במיצר . בזמן הלידה התינוק שלם – ואז הוא "איש וביתו" – נשמה בגוף- גוף הוא בית.

והנה קם מלך חדש על מצרים. אך , עוד בהיות העובר בבטן אמו קם שם מלך חדש הוא היצה"ר אשר לא ידע את יוסף , המתכחש ל י – סוף (פועל הקב"ה ביצירת הולד). ואומר היצה"ר לכוחותיו – ראו כמה כוחות נפש עצומים יש ליהודי הזה שמתהווה כאן, עם עצום ורב . צריך לשעבד אותו לעשיית כוחות קיבול לנו , פיתם ורעמסס , פי תהום לזלילה ומסס רע לעכל המזון . וכאשר יענו את כוחות הנשמה הללו – כן ירבה וכן יפרוץ , הגוף ילך ויגדל וישמין .

אם הנ"ל רק גידול העובר כיצד היא הלידה? מכה ראשונה , דם . אין פתיחת רחם ולידה ללא דם . שאם הדם לא יוצא קודם, התינוק נחנק ומת. צפרדע - אין אשה יולדת עד שמשמיעה 70 קולות כמו הצפרים המפטפטות אי אי אי . צפור דעת . העובר חווה מכת חושך לפני הלידה . 3 חודשים ראשונים בתחתית הרחם, 3 חודשים אמצעיים באמצע ושלושה אחרונים בעליון . לקראת הלידה מתגלגל מטה חזרה ויושב בצער בחושך גדול, מכת חושך. סוף סוף מגיעה מכת בכורות , כוחות הרע המנגדים להתהוות הוולד נכנעים סוף סוף והתינוק נולד .

ההריון והלידה אינם קלים . הן הילוד והן האם עוברים קשיים מרובים. על האשה אין חובה ללדת בשל צער ההריון והלידה . משום הפטור מללדת ניטע בה , תשוקה עזה להוליד. ולכן שבה ומולידה. בעת הלידה : ויצא ראשו אדמוני . אמנם הוכנעו כוחות הרע אך עדין נותר אחד מהם הוא היצה"ר, כפי שפרעה נותר חי אחר מכת בכורות . כן הוא, לפתח חטאת רובץ.

יצה"ט נכנס בגיל 13 הוא יום ממשלתו , מלך ליום אחד לכן ביום זה יכל יעקב להתגבר על עשו ליקח ממנו הבכורה (עשו היצה"ר) – מכרה לי בכורתך כיום ! וכל מה שאומר לו עושה. היצה"ר נבעת ונכנע ביום זה.

אד"ל:משה נולד 130 שנה מאז כניסת יוכבד למצרים כנגד 130 שנה שישב האדה"ר בנחל הגיחון עת היה בנידוי. מהשדין והרוחין שנוצרו בשנים אלו גרם ירידת הניצוצות למצרים .

130 = ק"ל = עין. רש"י אומר שנשים דעתן קלה לשון קלקול, לחם קלוקל. ק"ל +ק"ל = עינים= ס"ר , משה סר לראות בלבת האש.

דעת חוה היתה קלה לפיתוי כאשר לקחה הרע עם הטוב במקום רק את הטוב לכן נתעברה הפעם ביוכבד על מנת לתקן ! להוציא רק טוב .

מה האדה"ר פרש מאשתו כן עמרם פרש מיוכבד וכששני הזוגות הללו חזרו נולד מהם טוב. שת אצל האדה"ר וחוה, ומשה אצל עמרם ויוכבד. חוה היא שתיקנה גלגול הבל ושת במשה כאשר לקחה רק הטוב מהם . הרע של הבל אימץ בלעם. למשה היו עשר שמות אחד מהם טוב-יה . השם משה על שום שנמשה מן המים משה אותיות השם .

ענין הסנה: כאשר משה ס"ר לראות לבת האש – ס"ר = עשר פעמים שם הויה = ק"ל ק"ל= 260= עינים = דעת. ה' אמר למשה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא. פרוש, אתה מתוקן, טוב לחלוטין, אינך זקוק לנעלים להיבדל מן הנחש . לב"ת אותיות ה'ב' של הבל ו – ת' של שת מלמד שתיקן משה גילגוליו הקודמים. המלאך שהתגלה בסנה היה נשמת משה ולא ירד בשלמות עד שהשיל נעליו.

מובא במד"ר שמות ג' ב' שמשה לא היה צריך להסתיר פניו מלראות ה' שכן היתה זו הזדמנות פז לראות מה למעלה מה למטה. בפ' כי תשא פרק ל"ג מובא שאחר חטא העגל משה התחנן וה' דיבר איתו באהל מועד , ביקש משה- הראני את כבודך. לאחר שהחמיץ בפעם הקודמת בסנה לא זכה אלא לאחוריים "ופני לא יראו כי לא יראני האדם וחי" .

גם ליעקב הקשר לק"ל שאמר לפרעה מאה שלושים שנה היו שנותי מעט ורעים – יעקב שופריה דאדה"ר טרח בעבודת חיים לתקן החטא .

משה סוד הדעת נולד להיות עם ישראל במצרים ולהביאם להשלמת מדרגתם . בהגיעו למדין התוודע ליתרו המייצג את השכל. כל עוד האדם לא גילה בתוכו את הקב"ה הוא בחינת עע"ז ויתרו – כהן מדין היה כידוע... בחצר ביתו היה מטה שרק משה יכל ליטול ונתגלה כמטה יהלום עם 320 צרופי שמות הקב"ה . כאשר הסתכל בהם יצרו בתוך מודעותו אש רוחנית לבת אש , סנה, סיני הר ה' בית ה' . כל זה התרחש בשיח התבודדות של משה עם הקב"ה והתבצע על פני שנות היותו רועה צאן יתרו במדבר.

הסנה אינו מאורע נקודתי זמני. דומה הוא להתבודדות דהע"ה ולגילויי ה' שהיו לו עת גם הוא היה רועה צאן שנים רבות.

הקב"ה מלמד את משה מהות סוד הקליפה הבאה ב3 דברים : נחש צרעת ודם, אותם יצטרך משה להמית ע"י המטה. מצרים היא הקליפה החופה על ישראל . ה' מעמיד את משה על טעות חישובו כאשר מסרב להוציא ישראל ממצרים. עפ"י חישובי משה הגלות צריכה להמשך עוד 50 שנה עפ"י - ס"ר=260 = הויה X 10 .

השנה היתה 210 לגלותם , מנין א-ה-י-ה X 10 והגיע העת.

יציאת עם ישראל ממצרים היא כדי שיגיעו להר סיני אל בית ה' ! . ה' אמר למשה "אהיה עמך". מה שם אומר להם? מי שלחני שואל משה. אהיה אשר אהיה עונה ה'. להוציא ממצרים אכן אפשר היה ע"י אחרים אך לעמוד בהר סיני רק אתה ראוי ו"אהיה עמך" .

אהיה אשר אהיה , אשר – ראש = 501 = יוסף 156 + משה 345= 501 . ה"ראש" הוא הקו האמצעי הארוך ביותר המקשר בין כל הספירות ובשם זה יתגלה בזמן המשיח. גואל ראשון הוא גואל אחרון כן נזכה במהרה בימינו עתה או"א. מב"י מב"ד ומשרע"ה .

כאשר עברו עם ישראל את ים סוף נודע להם שכל המצרים מתו לרבות השר שלהם – עם ישראל נולד ! התרחשה הלידה – יציאה מרחם מצרים אך לא רק לתכלית זו נועדו אלא לתכלית ההגעה להר סיני "תעבדון את האלהים על ההר הזה" , תעבדו- נו"ן. נו"ן ישרה כאיש אחד ! בלב אחד ! לאחר עבודת 50 הימים מיציא"מ ברכישת הדעת אז תזכו לתורה.

לדאבון לב, מעמד האיש אחד בלב אחד עדין לא ניכר במקומותינו. למרות שאנו מתפללים בציבור אין ליבותינו שווים. ציבוריות יחדיו אינה מעידה על עדה .

ההתקדמות לדעת את הקב"ה מתבצעת זה עידן ועידנים ובכל פעם נעשית בשלב השגה גבוה יותר. המשיח יבטל, ימחה, כל צעצועי האינפורמציה הנגישים היום החל מטלביזיה עבור לאייפונים וכלה בכל תיחכומי המחשב הקיימים היום בעולם . כשם שכיום קליטת כל המראות הסובבים אותנו נקלטים במח האחורי כבמצלמה - ע"י דיבורו של המשיח התפיסה תהיה כל כך מלאה ומגוונת שלא נזדקק שום אביזרים. הכל ירחש כסרטים נעים שיופעלו ויהדהדו בתוך המוחין שלנו עד שנגיע למצב של נבואה . תכלית מדרגה נוספת אליה ננשק (לשון השקה/חיבור) בעז"ה בקרוב.

יהושע בא לקבול בפני משה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה ענה לו הלוואי כל עם ישראל יתנבאו. אכן לקראת יעוד זה פנינו להיות יודעי דבר כנביאים .

כשם שמשה חווה הסנה מתוקף מטה צרופי שמות הקב"ה – מטה, לשון הטיה . כן שאל ה' את ירמיהו מה אתה רואה , הכל הוא בראיה ! ראה בעיני רוחו סיר נפוח ומקל שקד . היכן שמחשבתו של האדם מזוככת שם הוא נמצא ובמיוחד אם נעשה בעצימת עינים , לשון עוצמה , אזי רוחשות לפניו מראות רוחניות .

כשאנו מכוונים, מטים המטה לרצוננו בהטיות נכונות , אנו שולטים במוחין על דרך התנהלותנו ולא מובלים ע"י דברים חיצוניים.

סוס מוביל אך הוא אינו בחינת המלך, המוליך אלא העגלון, החותר לגילוי העליון .

סיפור יציא"מ מראה לנו את הברור מראשית : חטא האדה"ר אשר משום אנוכיותו לא שלט ברצונו והוביל למבול. מגדל בבל – נפילה לגאוה . בניה מחודשת מאברהם ועד לנקודת הדעת של מרע"ה שאמר למה תכה רעך , היינו עצמך – כשהינך במודעות שלילית לגבי עצמך אתה בעצם מחבל , מכה עצמך לרעתך ר"ל גם בבורא עולם הנותן לך שפע, שהנך מנצלו לרעה.

יה"ר שנזכה לתכלית הדעת במהרה ונדלג על שנות הגלות תוך רכישת המדרגות הרוחניות הנעלות! או"א !

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים אמן !