פרשת ויחי - התשע"א - VA'YECHY

bs'd

פרשת ויחי - התשע"א - VA'YECHY MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :
פרשת ויחי ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א פרשת ויחי תשע"א

"ויחי יעקב בארץ מצרים" ... פרשה זו המסיימת את ספר בראשית תבואר כהמשך נאמן לדברים שהעמדנו בשבועות האחרונים "ואלה תולדות יעקב יוסף" . אומר הזוה"ק: יעקב תפארת, יוסף יסוד – חד חשבינן . הם דבר אחד . אין וו החיבור ביניהם המורה על יוסף כתוספת.

יעקב, כל עוד לא הגיע לרמת ישראל, בחינת נשמה, נחשב כחיצוני לה. תכלית הכניסה פנימה נעשתה ע"י יוסף.

יעקב, הכין את הכלי י"ב שבטי ישראל, זכה שע"י יוסף החלק המובחר שבכלי – יסוד, הנקרא "כל" נכללו בו כל השבטים ועל ידו, מימש את התכלית.

חייהם של יעקב ויוסף על כל התלאות שעברו- היו זהים . עם זאת, שלט עלה יוסף והכניע הקלי' עד שעבר את פרעה והגיע לחכמה ובינה שם גילה את הנשמה. אומר יעקב ליוסף: "אל שדי נראה אלי בלוז". לוז סוד עולם האמת- הזוה"ק: זו ירושלים העליונה שהשכינה שם , אין מוות בה. שנאמר יעקב חי ! עוד יוסף חי ! , עוד אביך חי !

הן יעקב והן יוסף התנסו ותיקנו חטא ג"ע שחטא האדה"ר ביושבו 130 שנה ושיחרר לדאבון לב נשמות טעונות תיקון. כשנאמר על עקיבא בן יוסף שנכנס בשלום ויצא בשלום מהפרד"ס – המה יעקב בגלגול והפעם אביו יוסף . שלום הוא היסוד.

אומר האר"י הק' : אמר יעקב ליוסף "אל שדי נראה אלי בלוז" – אל שדי = גימט. משה= 345, "נראה" – אותיות אהרון . כלומר כל מה שהמתין יעקב, האם הצליח יוסף להוציא את נשמת מרע"ה ואהרון לידי גילוי , שתי הטיפות שבאו לתקן חטאי קין והבל. מאחר והינן שרירות, הרי שנתקן יעקב. מרע"ה הוא פנימיות התפארת ולכן יכול עתה להסתלק מהעולם ולהמתין לתוצאות בעולם הפנימי.

בפרשיות הבאות נראה איך עם ישראל נוצר , תהליך שאותו ממלאים משה ואהרון בגלותם את אור הנשמה. מאחר ויעקב אחז מבחינתו באחרית הימים (אחר גילוי נשמות משה ואהרון ), ביקש לגלות לבניו את הקץ . מובא במדרשים שהסתלקה ממנו כביכול השכינה אך היה זה למעשה מעין קצר חשמלי, נתק קטן ומיד חזרה השכינה . בזה הבין יעקב שמרמזים לו לא לגלות הקץ.

יעקב מברך את יהודה – שלשלת המלכות "ולא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה" = משה . שילה הוא גם סוד המשיח הגבוה אף יותר ממשה. הנה ירום עבדי (מאברהם) ונישא (מיצחק) וגבה (מיעקב) מאד מאד – אדם . כלומר, המחוקק מבין רגליו , נצר ההשתלשלות מיהודה הוא משיח בן דוד.

משה גואל ראשון וגואל האחרון . כאשר ביקש מה' "הראני נא את כבודך" – השיבו "וראית את אחורי ופני לא יראו " . יש המפרשים וראית את אחורי – תראה ותדע להבין מבריאת העולם ועד סופו בחינת אחור, אך לא לפנים שהוא העתיד שאחר הסוף. המשיח יראה את אור פני ה',העתיד מקדם , סוד החיים. בזמן ביהמ"ק היה גילוי פנים, גילוי שכינה .

רח"ו : אדם המבקש בכל מאודו לגדול בעבודת ה' ישים עצמו כבטל מהעולם . בכך יוכל לזכות לגילוי נשמתו שתדריך אותו. מי שנמצא במצב "קטנות" לא יעלה בידו.

יוסף כאמור , לאחר שפרץ הקטנות, גדל ועלה , גילה את הנשמה בחינת משה והוא שאמר יעקב ליוסף "ואל שדי".. =גימט. משה, נגלה אלי בלוז. (משה, הנשמה).

ברכות יעקב לבניו עטורים סודות למכביר ועיקרן – שלא יפסקו לעולם !

פועל ברכת יעקב לאפרים ומנשה הוא כתוצאה מה שראובן בלבל יצועי אביו. לראובן אמר "פחז כמים אל תותר". פרוש אחד: ראובן רק שכב על מיטת (אביו) בלהה. בלהה "תחליף" לרחל שהינה השכינה . משום ששכב שם הסתלקה השכינה. לא שייך ששום אדם ישכב על יצועי אביו או אמו , עאכו"כ אדם זר . איש ואשה זכו – שכינה ביניהם.

פרוש שני "מתוק מדבש": בהיות יעקב עם לאה בפעם הראשונה היתה מחשבתו ברחל ונגרם שהטיפה תצא מצנור המים ולא מצנור הזרע. והוא "הפחז כמים". ראובן = גימט. לא בכור .

יעקב שחפץ לעבור לגור באהל בלהה שפחת רחל, טרם הייחוד כיוון וראה שתי נשמות מתנוצצות להוולד בלאה , היינו שסך השבטים יעלה ל-י"ד . לאחר מעשה ראובן , כמו חזר בו יעקב והנשמות אחר שהתנוצצו אינן יכולות יותר לשוב למקומן ולכן המתינו עד שנולדו אצל אסנת אשת יוסף.

יעקב ברך את אפרים ביד ימינו התחתונה ואת מנשה ביד שמאלו כשהיא העליונה . ימין מרמזת על הנהגת רוחנית ניסית, הנהגת שבת, ושמאל הנהגת הטבע שאינה יונקת מהימין. מלמד הדבר , ששניהם צריכים להתקיים כאחד בעולם.

מאז קין, והבל שהיה מקובל יותר לה', נראה שלאורך הדורות הבכור כביכול ניזוק . ראו ישמעאל ויצחק , יעקב ועשו, ראובן ויוסף "הקטן" כן הוא במקרה של אפרים ומנשה .

ההורים כלפי הבן הבכור מלאי התרגשות ואהבה, אך דוקא השני נקי מהראשון שנטל טומאת יתר אביו . לבכור לכאורה אין לאן לגדול מאחר והוא ראשון. לשני , פוטנציאל גדילה בלתי נדלה.

יעקב הקטן גדל לישראל בסוד "ויתחזק ישראל וישב על המיטה" . בסיום ספר בראשית אנו אומרים שלש פעמים חזק חזק ונת-חזק = גימט. משה 345.

יעקב מסר לפרעה מנין שנותיו "ויחי" = 34 כשנים שבילה עם יוסף והיו טובים. אומר תנא דבי אליהו שה-17 שנה שהיה יעקב במצרים היו מעין עוה"ב , כינוי לימות המשיח . שאר 130 השנים היו תיקון ניצוצות האדה"ר שאמרנו לעיל הנעשים בארבעת היסודות , ארמ"ע שברא ה' את האדם והעולם. בחברון -לשון מיקום וחיבור ארבעת האבות . שם דוקא מתפרדים היסודות בעת שאדם עובר מן העולם עד שנותר בו רק אור הנשמה בלבד ומאיר בהדרגה עד שמתעצם בנחיל המערה ומתחבר להי"ת.

בעבר, נתקנו כבר פגם ניצוצות הנשמה של האדה"ר: ביסוד המים –מבול. ביסוד הרוח – דור הפלגה שהפיצם ה'. ביסוד האש- באנשי סדום , ובסוד העפר = בהיותם אצל פרעה שעבדו בחומר ובלבנים.

לאחרונה, התרחש בישראל מודל זעיר של תקון ארבעת היסודות בדחף, רמז גלוי מאת הי"ת : השרפה בכרמל, מיד אח"כ רוח סערה, ולאחריה גשם. תיקון העפר הקשה מכולם ליול"י – הוא רעש אדמה.

כתוב במלכים א' י"ט י"א : לא ברעש ה' . אחרי הרעש יהיה קול דממה דקה . לך דומיה תהלה תהלים ס"ה ב'. רק מתוך השקט אפשר לשמוע את הי"ת . אליהו הנביא הגיע למערה אחר שהלך 40 יום מכח עוגת הרצפים שנתן לו המלאך לאחר שברח מעם ישראל שלא אבו לקיים ברית מילה – שמע רעשי הרוח "ורוח גדולה לפני ה'" , לפני שה' עובר – אך "לא ברוח ה'" , דוקא "בקול דממה דקה" . הרוח הוא רק המבשר את מעבר ה'. דממה הוא שבח, דקה קול נמוך . מתוך הדממה בוקע אליו לפתע קול ה' : מה לך פה אליהו וגו'. כן קורא עכשיו ה' אלינו ומדבר בנו . אנו צריכים להתעורר ולהבין כל הסימנים , מאכולת האש , הרוח , והגשם שהוא גבורות. יה"ר שיהיה רק לברכה , אמן. כל אחד צריך לקלף הצד הלא טוב של ארבעת היסודות שלו וייטיב להבין שרודף ודואג אחר ההבל. בעז"ה , בסופו , הכל יבוא על מקומו בשלום.

כל ענין הנשמה הוא להצטייר ולהחקק אצלו ית' והוא מוקד פרשת "ויחי" – חיות הנשמה. בפרשה, לראשונה , אנו נתקלים מענין "חולה"= 49=מ"ט . כתוב "כח מעשיו הגיד לעמו ". בידים כ"ח פירקין והנשמה באה לידי ביטוי בכפות הידים . לא בכדי מברכים עם כפות הידים וגם בעלי נפש נקיה יכולים לטפל עמם להחליש כאב או להעבירו לגמרי.

כשאנו מברכים "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל" יש לכוון שהוא תיקון לרפ"ח הניצוצות שנפלו ומהן באות כל המחלות . האדם, כאמור מורכב מארבעת היסודות מכח ספירת החכמה אשר שם ההויה בספירה זו הוא יוד הי ויו הי = ע"ב X 4 היסודות = 288=רפ"ח . כאשר יבריאו / יתוקנו ארבעת היסודות שלנו מיד תתגלה מלכות ה' . זהו עד כי יבוא שילה , המשיח .

עם ישראל שירד למצרים ל 210 שנה , מנין רד"ו, תיקנו 210 ניצוצות ונותרו 78, שאריות "הסיר המפויח", 78 כמנין לחם = ברית מלח = 3 X כ"ו שאז תתגלה נשמת ישראל .

הכל כרגע מואץ בקצב מסחרר כפי שגם התבשרנו השבוע על התייקרויות משמעותיות של מוצרי צריכה - שהם מסימני הגאולה "היוקר יאמיר" וכבר נודע הפער בין העשירים לעניים.

אדם צריך להיות אטום חלילה , לא להבין את המסרים הגלויים שה' מראה ומלמד אותנו עכשיו ! כל כך הרבה ביקשנו על הגשם עד שהיה שגור על פינו. בטרם ברכנו מישהו לשלום שאלנו מה יהיה עם הגשם . הקב"ה ראה התכללות עם ישראל והוריד גשם. אם כך היינו מבקשים חושבים ומדברים משיח – ודאי היה מתגלה. כשבנ"א נפגשים , נותנים יד לשלום ומתחבקים זה גילוי ה' . בועז אמר לקוצרים "שלום" ,שלום הוא שם ה' , ה' עליכם יחיו. יש לדבר מה' בכל מקום וזמן ולפתוח כל שיחת טלפון מיד באיזה פסוק –סימן מובהק לברכה.

הקב"ה משתוקק להתגלות אלינו ואנו צריכים להשיב לו בכיסופינו אליו. כמראה המים אל הפנים . הגיע העת להתעורר מחודשים לבקרים בסוד ויחי יעקב , ויחי , ותחי הנשמה יותר מן הגוף , כך יהא כאשר יתגלה כבוד ה' ולא נחסר כל שפע שהוא . משמים ירדו בחינת כסף וזהב . כל שאנו צריכים הוא להכיר בכבוד ה'.

כאשר יעקב שרה עם המלאך, אמר שלחני כי עלה השחר . ויאמר יעקב לא אשלחך כי אם ברכתני . ברכתני, גם מהמילה אברך , תכוף ברכיך, תהיה צנוע , שפל ברך ורוח בשנות הגלות או אז מובטחת לך הברכה שתצא מהגלות מהאומות שהצרו לנו. כזו תהיה הגאולה - ויחי ! ! !

אין כיום יהודי, בין דתי ובין שלא – שלא חווה ניסים . צריך להתחזק בידיעת האמת ומשנחזיק בכך – כל הבעיות ימוגו כלא היו . יהיה לפלא איך "מעמסת המלחציים" שאנו חשים, פשוט תעלם !

בשבוע הבא בפרשת שמות , "ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה" נולד עם ישראל אחר שיוסף עלה למוחין וגרם להולדתן. אמנם , אצל פרעה עם ישראל מתגלה עדין בקטנות , עבדים, אך כשעם ישראל יקבל את התורה , תהא זו במעלה גבוהה , התורה שה' הסתכל בה וברא עלמא , התורה שלפני מתן תורה שביוהכ"פ, התורה שקיימוה האבות. עם זאת, ענין הקץ אינו ענין להלמד בפני עצמו , אלא שחשיבותו הוא לזרזנו לעבוד את ה' ולהדבק בו כשם שאנו צריכים לנהוג בכל מצוה ומצוה . וכי מה משנה לנו אם נדע את הקץ ? בכל מקרה אנו צריכים לעבוד את ה' ולעשות לו נחת רוח.

כתוב : "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור". כס, משום הויה, מרמז על רחמים השולטים על הדין והוא שאנו מצפים לו , שכך יהיה לעולם, רחמים במקום גבורה . שאם לא היתה היד הגדולה במצרים , ר"ל היינו בדינים קשים . כאשר יבוא המשיח תהא התחדשות היד הגדולה ויערך ה' קרב בעמלק ככתוב בזכריה י"ד :" ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הלחמו ביום קרב" ויחי יעקב ! אכיה"ר !

השבח לבורא עולם אי שחו אחריו ה' הוא האלהים !