תקציר כתוב מפרשת וארא התשסט

בס"ד

מדברי הרב שמעון דהן שליט"א – בדרשתו לפרשת וארא תשס"ט :

פרשה וארא מלמדת על תחה"מ אותה נלמד גם משיחות שמקיים ה' עם משה ובהתייחס לפרעה .

ה' מדבר אל משה ואהרון וארא ז' ט' " כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת" היינו שיבקש מכם פרעה סימן , מופת , שאדע האם יש מישהו מעלי .

מופת – האותיות החיצוניות מ"ת, הפנימיות פ"ו גימטריה אלהים , אל חי ! השאלה העקרונית ששואל פרעה אותם, האם האלהים נמצא בחיים או במוות , האם הוא חי תמיד ויכול לחיות גם את המוות ? זה מה שרוצה פרעה לדעת.

מאימתי מתחילה כפירה ? כאשר אין אמונה בתחה"מ , חיים כלשהם אחר המוות...? לעובדא ! בחיים אנו בהחלט רואים שה' שולט . כתוב בפ"א : כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב – אכן , אך לא למי שכופר בתחה"מ .

את ענין ה"מופת" הסביר ה' למשה ונתייחס אליו גם בענין הטוב והרע בעולם.

אהרון השליך מטהו ונהפך לתנין/נחש . למרות שגם חרטומי פרעה עשו כן, מטה אהרון בלע את את המטות שלהם אחר שחזרו להיות מטות . תהפוכות המטות ממת לחי (נחש), ומטה אהרון שנוהג כחי ובולע המטות האחרים היא ההוכחה לתחה"מ, שעץ יבש הופך לחי שבולע חי בהיותו עץ . הדבר מקביל גם לסוד הגילגולים. חיים מיתה וחוזר חלילה.

מהו חיים ומהו מוות ? מוחין דגדלות נקראים אצל האדם חיים ומוחין דקטנות נקראים מוות. קטנות משום שערך חייו יורד עד למינימום. לדוגמא, במצב של שינה הדומה כמעט למיתה. שינה אחד משישים למיתה . במיתה מוחלטת מסתלקים כל האורות ומעט מאד מח (מוחין דגדלות) מתרכז בעצם הלוז הנמצאת בין החוליה הששית והשביעית במורד הצואר מאחור . בעצם הלוז נמצאת כל התוכנה של האדם . אפילו מדענים כבר גילו שם את דפוס הד.נ.א. של האינדיבידואל.

הזוה"ק מובא שה' יוריד ט"ל אורות אשר יכנסו לעצם הלוז ויחיו אותה. צורתה כג'ולה, ותיהפך לעיסה באופן שתתפשט על עצמות הגוף היבשות עד שיתרקמו לבשר וגידים והנפטר יוכל לקום. כל מי שיקום , יקום כפי שנקבר אם בחוליו, נכותו, זיקנתו צעירותו . הצדיקים יקבלו מטות או ימצאו כאלה שיכו על הקברים ויפתחום.

מובא בזוה"ק, במדבר קס"ד: שדרתו דברנש כד כפיף קמי מאריה, יזקוף לתחיית מתייא , פרוש: לתחיית המתים ה' יזקוף למי ששדרתו עקומה.

"כיצד הקב"ה מחיה את המתים לעוה"ב? הקב"ה לוקח שופר בידו ותוקע בו וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו .

בתקיעה ראשונה – העולם כולו רועש

ב שניה - העפר מתפרד

בשלישית- עצמות מתקבצות

ברביעית-אברים מתחממים

בחמישית עורות מתקרמים

בששית – רוחות ונשמות מתכנסות לגופות

בשביעית שוכני עפר חיים ועומדים על רגליהם בלבושיהם.

באותיות דר"ע אות ס' : עתידים הצדיקים להחיות מתים במשענתם – אלו הנביאים שהיו מחיים את המתים (במשענתם) ,כגון אליהו שהחיה את המת מ"א י"ז, ואלישע שהחיה את המת שנאמר ושמת משענתי על פני הנער מ"ב ד'.

ארבעים שנה קודם תחיית הגוף ממתנת לו הנשמה בא"י זוה"ק בראשית קל"ו. קיבוץ גלויות קודם לתחה"מ .

אשה אחת שאלה פעם את רבי עקיבא איך יהיה תחה"מ נתן לה את ההסבר על פי החיטה , שנרקבת וצומחת עם מעטה מחודש .

סיפר הרב דהן שליט"א סיפור אמיתי שקרה בנכחותו לפני 14 שנה: הרב טס בשמי הארץ עם עוד 3 אנשים לא דתיים וכאשר טסו מעל הר הזיתים אחד מהם התעלף והיו צריכים לנחות כדי להגיש לו עזרה. כששבה אליו הכרתו סיפר שראה את הקברים נפתחים ויוצאים משם המוני אדם הצועדים לעבר ירושלים ומשום חלישות דעתו מהמראה כנראה לקה בהתעלפות הזו . ידוע שמהר הזיתים תחל תחה"מ.

זהו המופת שביקש פרעה , לדעת אם האלהים רק מחיה בפועל או גם מחיה מתים ואם כך אז יש מישהו עליון ממנו....

כאשר הקב"ה ברא את האדם כתוב " וייצר את האדם ", עם שני יודי"ם . ה' התייעץ עם התורה והמלאכים והתורה אמרה לה' מה תעשה אם האדם יחטא תהרוג אותו? שכתוב בתורה "אדם כי ימות באהל" , "וביום אכלך ממנו מות תמות" , כלומר מפורש הוא בתורה . השיב ה', שכדי שתהיה לאדם זכות קיום נצחית אמרתי לתת לו את הרע בתור עבודה והוא השני היודי"ם . יצר הרע ויצר הטוב.

ה' מסביר למשה : מאחר שכבר טבוע הרע שבאדם בתוך ליבו , אני אכביד את ליבו של פרעה "למען שיתי אותותי אלה בקרבו וידע כי אני ה'". כלומר , פרעה אינו רוצה לעשות עבודה אפילו עם הרע הקיים בו שנתתי לשם כך, - לכן יעשה זאת בעל כורחו.

טרם בריאת העולם, הרע היה קיים בהקב"ה בהבלעה וביטל אותו. לאדה"ר הקב"ה נתן הבחירה וכפי שיבחר כן יהיו חייו . מוזר שהאדה"ר בחר כביכול ברע ומסביר הזוה"ק שמיד שחטא נכנס בו הנחש ובהשאה לחיינו, תינוק שנולד זוחל כמו נחש ולא נעמד על שתיים בדומה לבע"ח שאחרי כמה דקות עומדים על ארבע . לנו לוקח זמן לרכוש הליכה.

על סמך לימוד זה , איננו יכולים לומר להקב"ה , כפי שאמר לו משה,"למה הרעות לעם הזה" כמופיע בסיום פ' שמות. אנו, בני האנוש נצר האדה"ר , הרוע כבר טבוע בנו בבילט -אין built in מאחר שהאדה"ר עשה כבר את בחירתו , בחר עבורנו. כמו ילד שנולד להוריו , האם יש לו בחירה באורח החיים המסויים שמכתיבים לו הוריו לפחות עד שנות בחרותו ? בסוג המזון שמאכילים אותו ? , מה שמוכתב לו מהבית – לכך הוא כפוף ללא שום בחירה. בדומה לבני הקיבוצים שלא יודעים מהות חגים כי לא הורו להם שום מורשת ר"ל.

לא הקב"ה הנחיל את הרע בעולם אלא האדה"ר בחטאו , שאמנם היה קיים אצל הקב"ה אך בביטול . מכאן תדעו שאין להאמין באף אחד . באנוש קיים יותר רע מאשר טוב.

מי שכן !!!! רוצה להכיר את ה', יכיר זאת מליבו , כמה הוא מכירו. כתוב "רחמנא ליבא בעי", ה' רוצה את הלב של האדם לא את הפעימות והזרמת הדם , בלב יש בינה , שכל . כאשר ניזכה להפריד הייצר, את היו"ד הרע ישאר היצר כמו שאמר דהע"ה "ליבי חלל בקירבי" . אומר רבנו נחמן, שדוד עשה זאת בפריטה בחצות לילה (לכשעצמו גם זה משל על ההפרדה, בין הרווחים , דוגמת אש שחורה על גבי אש לבנה כאשר גם ברווח ,מתחת לאותיות השחורות , על המצע הלבן יש אותיות ). לכן נאמר על דוד מלך ישראל חי וקיים דבר שלא נאמר על אף אחד מהאבות.

להבדיל, מת קרוי - מי שמת בו הרגש דקדושה והיראה , זוה"ק בראשית קל"ט

אנו מפקפקים בטוב המוחלט של ה' בגלל הרע שבנו.

היחידי שנולד טוב בעולם ,שכולו טוב, הוא משה. אמו קראה לו טוב-י-ה . כולו מסירות נפש לעם ישראל, מוכן להיהרג עבורו, להימחות מן הספר , "ויפול על פניו" שנאמר בעלילות קרח וכו' . לא נאמר על משה חכם ונבון כמו על יוסף אלא האיש הענו על פני האדמה . משה רצה לעשות רק רצון ה'. רצון גימט. משה (עם הכולל). והוא עומד בין שמד לרצון .שמד 344-רצון-346 משה 345 .

ה' מורה למשה שילך ליאור לדבר עם פרעה שתפס את עצמו שהוא הכתר, היו"ד מעל האור – י-אור. משה מצוה לאהרון ומכה על היאור , הימים והאגמים והכל נהפך לדם .

מהו בעצם סדר המכות , מדוע תחילה דם? דם הוא תחילת יצירת האדם א-דם . הטיפה שיורדת מהמוח נפגשת עם הביצית ברחם והופכת לטיפת דם , גוש של דם נשרש ברחם וממנו מתפתח העובר . מרגע שהאשה נכנסת להריון אינה יודעת ומשערת איזה ניסים רוקם בגופה הקב"ה .

בראיה זו מסביר הקב"ה למשה את סוד החיים ולפרעה את סוד המוות . מדוע שניהם צריכים ללמוד יחד ? פרעה זה משה ומשה זה פרעה. הובא כבר בשעורים קודמים , פרעה ממנו נפרעים האורות , ספירת הבינה , שער ה-50 אליו הגיע משה.

להלן יוסבר היאך מגיעים הצדיקים והמקובלים לפענוח ופרושים בתורה. ישנם צרופי אותיות אתב"ש, אי"ק בכ"ר ועוד ועוד סוגים של אותיות לפנים ואחור, דילוגים וכו'. נסביר כיצד פרעה ומשה אחד : בענין המטות כתוב "וישלך אהרון את מטהו לפני פרעה . האותיות שלפני פ'ר'ע'ה' הם ע ' ק' ס' ד' =עולים 234

ע=70 , ק=100 ס=60, ד=4 = סה"כ גימט. 234 .האותיות שלפני מ'ש'ה – ל'ר'ד' = 234 (ל=30 ,ר=200, ד=4 ) = סה"כ 234.

לפי החישובים אלה שניהם אותו אדם . מרע"ה הוא הפנימיות של פרעה-הגוף החיצון .

המדרשים וגם בגמרא, מתארים את משה ב 40 השנים שברח ממצרים וצוייר כמלך כוש שכובש ומכניע ארצות - שהיה בעל חזות פנים ואופי קשה ואכזרי כשל רוצח - לעומת הפרשנות הזו, מובא , ששהייתו במדבר היתה כשל דהע"ה שזיכך את עצמו והפריד הקליפה ממנו לחלוטין. לכן אמר משה לא איש דברים אנכי. הפה הרע הוא פרעה -הגוף, הקליפה. מה צריך לעשות כדי להסיר הקליפה , לתת לה מכות שתאמין שיש אלוה .

אם כן מכת הדם היא התהוות הגוף . שכידוע מצרים היא הרחם.

מכת צפרדע- צפור דעה , שכל. אחר שנבנה הגוף שרובו בשר ,יש לו קצת מוחין.

כינים – כתוב כנם ללא יו"ד. כנם מלשון אמת , כנה, כנות , כפי שאמרו אחי יוסף , "כנים אנחנו". עכשיו נשאל מדוע כנים שורצים בראש דוקא ? עם כל שיפלותה של הכינה ושייכותה למדרגה נמוכה הינה קטנה מאד וגודלה כנקודה ! החרטומים אמרו עליה אצבע אלקים היא . להבדיל, קוצו של יו"ד, הוא נקודה , כאשר רואים רק נקודה לא ניתן לראות שום גילוי של דבר כח רוחני בה . מדוע לא הצליחו החרטומים בכינה , כי כנקודה , זו המדרגה הכי גבוהה מעל השכל. הכתר נקרא נקודה אשר יוצרת את עצמה . הכתר מעל לשערות ולכן הכינה דבוקה לראש. בגמרא יש מחלקות האם הכינים הם תולדה של פו"ר או שנוצרות מעצמן משום הזוהמה ?

ערוב – נחשים וחיות רעות . הכינה שהיא החי הנמוך ביותר , אחריה במדרגה עולה, הנחשים והחיות. בדומה לדרך שצומח האדם מקטן לגדול (להבדיל).

מכת דבר – המכה הזו היכתה את הבהמות, הסוסים הגמלים החמורים – מדרגה נעלה יותר מהזוחלים.

שחין - מכה בעלת אופי של מחלה שהקב"ה מראה לנו כיצד מכה באדם .

ברד – קרח עם אש . מכתו בכל הדרגות הנ"ל, עשב, אדם וחיה – מכאן שהקב"ה יכול להכות הכל !!!.

המכות הבאות בעז"ה בפרשה של השבוע הבא.

המכות באות להראות ולהוכיח שה' ברא הטבע ויכול לשגשגו או להכות בכולו .

פרוש יפה של הרב גוטליב : (תתייחס כנ"ל באם תרצה לכלול או לא או להביא באופן שונה): עשר המכות הן כנגד עשר ספירות, כלומר המצרים ניסו לינק אור אלוקי מכל ספירה וספירה, ובכדי להרפות את אחיזתם באותה הספירה, נתן השי"ת מכה, ונתבטלה אחיזתם. למשל: דם היא כנגד ספירת המלכות, כידוע שהדם הוא הנפש, ונפש היא במלכות. השי"ת הפך את כל מימי מצרים לדם. על דרך "תן לשוטה תאוות לבו". כי תאוות החיות היא בדם, שבו יש להם את ההנאה הגדולה ביותר, ולכן טורפות את הטרף בעוד דמו בו.

ברוחניות, שהדם הוא הנפש, חיות המצוות, הקליפות רוצות להאחז בחיות הזו. ועשה השי"ת שיהפך הכל לדם, וממילא כאשר הכל דם אין יותר תאוה וטעם של תענוג. ע"ד שנכתב שיצאו ישראל ממצרים , צעקו לבשר. נתן להם השי"ת כ"כ הרבה בשר, עד שהיה להם לזרא, וכבר לא היה להם טעם בו.

בני אדם לא מאמינים עד שמקבלים מכות.

חושבים שהכסף יענה את הכל , שהכח השכלי או הגופני יעמוד להם. בורא עולם משפיל את כולם במכה אחת . רק הפסד אחד בבורסה .... פרופסורים גדולים מי יודע כיצד ענייני זקנותם . חי דק אחד קטן מושיב את המנכ"ל הכי גדול בבית לשבועיים מינימום ובסה"כ ה' שלח לו את החייל הכי קטן ופחות שלו .

ליקו"מ ח"ב פ"ו "וידבר משה אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". אומר רבנו: מי שלא מחזיק מעצמו שהוא שווה משהו , מעריך את עצמו , חש שהוא בזוי , אם בזוי, אז ראוי לו להתבזות בסיגוף ועבודה קשה . אתה לא מאמין שה' פותח לך דרך קלה של אמונה ובטחון . אתה רוצה להגיע אל ה' דוקא דרך מיצוי הקרביים שלך, תענית ועבודה קשה ? הלא כבר ידוע שעה אחת ביום, שעה אל ה' ותוושע.

האדם צריך גם להאמין בעצמו שהוא חשוב בעיני אלוקים וה' חפץ בעבודתו . כי בד"כ היצה"ר בא לשברו בעבודתו ואם מתגבר ... זכה .

חזק חזק ונתחזק , 3 פעמים חזק גימט. משה . בכל פעם שמסיימים דבר כלשהו צריך להודות להקב"ה ובזה סגולה ללכת מחיל אל חיל ומדרגה לדרגה כפי שאומר האר"י הק'.

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים .

עיבוד מהדרשה לכתב: תודה רבה לשי"ז על ההשקעה והמסירות