פרשת צו - פורים - התשע"א - TZAV - PURIM

bs'd

פרשת צו - פורים - התשע"א - TZAV - PURIM MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :
להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משעורו של הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת צו ופורים תשע"א

פרשת צו היא סוד העלאת הקרבנות להמשיך מחילה וכפרה ולהתקרב אל ה'. בזמן ביהמ"ק לא היו רופאים, בתי חולים, בתי כלא ולא היו פסיכיאטרים. הכל היה בביהמ"ק . שם נעשו כל הפעולות הרוחניות שהעטירו השפע הרוחני עד לחיצוניות ועד יופיו וזיו פניו של האדם. וכל זה משום שה' היה בקרבנו. עפ"י ראייתו של הכהן בסוד "וראה את הנגע" , היתה הרפואה.

כיום לא קיים שום תחליף אמיתי על אף המדע המפותח. המחלות הקשות מתרבות דבר המורה על רמזיו הברורים של הקב"ה , "אני מחצתי ואני ארפא" "אין מידו מציל", " אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה"

רבנו נחמן בליקו"מ תורה מ"ט "לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו" : כי קודם הבריאה היה אור הקב"ה א"ס . רצה שתתגלה מלכותו – שאין מלך בלא עם - זו גם תחילת לימוד הקבלה בעצה"ח מאת רח"ו – והוצרך שיקבלו בנ"א עול מלכותו על מנת להשיגו, שידעו שיש אדון מושל ומנהיג לעולם.

כדי להשיג שפע אלוקותו ית' אפשרי רק ע"י המידות שאדם מקנה לעצמו. רוב רובם של בני אדם סובלים יסורים מי פחות מי יותר. בידוע שהכל היו מוותרים על היסורים, לא הם ולא שכרם , אם כן מדוע באים ? כמו ששאל משה "מדוע הרעות לעם הזה"...

מה עומד מאחורי היסורים ? בד"כ אדם עובר איזו מכשלה, אבן נגף, רואה את המכשול ועוקף אותו , לא ממש שם לב שזכה ולא ניגף . ביום מן הימים מקבל מכה . לשם מה ? המכה בעצם מפתחת, מקנה עוד חוש, פן של לימוד, הסתגלות מוחין . המכה הרי מסבה כאב – כ אב . אב בקבלה = חכמה. הכאב מביא חכמה . אדם שקיבל מכה ממקום מסויים ויעבור דרכו שוב – המכה תזהיר אותו , המקום שקיבל את המכה קיבל שם שכל, החכים . מקודם לא היו לו עינים לראות. משמע, היסורין מפכחין . לכן חז"ל לא בעטו ביסורין. הם היו תוספת לחכמתם כמו גם לחכמת האיברים . חכמת האיברים הינה תוצאה של מידות טובות. כאשר אדם גודר עצמו בסייגים מבדיל ומאבחן עצמו לטוב, שם גדרות = גימט. תרי"ג – הוא קונה מידות, מצוות.

אומר רבי נחמן שכל התכלית להשגת האלוקות הינה ע"י המידות . מבלעדם לא נוכל להשיג להכיר ולהתקרב אל הי"ת . הא בהא תליא.

ה' ברא את כל העולמות בחלל הפנוי לאחר שצמצם את אורו. העולמות הן מידותיו של הקב"ה . האדה"ר שנברא רצה לדעת כל דבר ככתוב "וידע אדם את חוה אשתו" ובחקירתו לדעת, נתן שמות לדומם צומח וחי . שם הדבר הוא הגדרה התוחמת המידתיות שלו . לדבר שאין שם הוא בחינת אין סוף , בלתי נודע.

ע"י החכמה שבלב מציירים המידות . המח לא יכול להבין ללא ציור . ישנה תהיה , כיצד אנשי הריאליה מבינים/תופסים את המספרים, באיזה ציור אם בכלל מתייחסים למערכי הספרות המתמטיים בסדרי גודל שונים או אולי כן מתרחש ציור כלשהו? מענין מה רואה מנהל או רואה חשבונותבמספרים.

לא בכדי ניתנה התורה בסיפור/ציור על מנת שהלב ירגיש וישיגו אל המח. הרגש נמצא בלב . עיקר היצירה של ה' היתה בחכמה. "כולם בחכמה עשית" נמצא שהלב הוא הצייר, צור לבבי, הציור הוליד את העוה"ז. צירי, אותיות ציור, אמא הבינה, לשון שבנתה את העולם בוא"ו הקצוות, ששת הממדים שזה עולמנו . אלא שהציור במהותו גבוה יותר ונקרא עולם הרוחות .

כשאדם נפטר הוא הולך אל הציור. שם אין נפח כבגוף החי. גם יצר הרע מצייר לנו את הדברים השליליים בהם איננו מבחינים בקלות, כי מתדמה לנו לחשוב שהוא מאותה אמא בינה.

אין צור כאלוקינו – אין צייר כאלוקינו . הקב"ה מצייר את התינוק מים בתוך מים. טיפת האב במי הרחם של האם. שורש התינוק הוא בטיפת האב . מכאן שהתגברות על היצה"ר כרוכה בציור חיובי . יש להשליך הציור הרע , לא לפתחו לגדלו או להתבונן בו. יש ציורים לא טובים בעולם ואין ראוי להסתכל בהם. כתוב וייצר את האדם בשני יודי"ן . לאדה"ר היה אח תאום הדומה לו בכל והוא בחר בצד השני באופן שהחטיא את חוה כפי שקין קינה להבל על תאומתו. התאום של האדה"ר קיבל אשה פחות יפה , משמע, הוא צייר מליבו ציור רע על אשתו ועשה ציור יפה מחוה . בפעולה זו גרם לאיבוד כוחו אך בד בבד טבע בנו זוהמתו המקננת בנו עד היום כדמיון/הציור הלא טוב שלנו.

מי שמטהר את ראשו מהדמיון הרע יוכל לחוות ולחזות ברוה"ק. הנביא נקרא חוזה על שום ציוריו הטהורים והנקיים שבמוחו. כאשר הראה ה' מראות לירמיהו שאלהו מה אתה רואה – מקל שקד, סיר נפוח וכו' . הקב"ה בודק איזה מראה /ציור מתחזה לנביא וכן עושה לנו. ה' מראה לנו מראות ממראות שונים ושואל מה אנו רואים . כל עוד אנו קולעים לענין, ה' מדבר עמנו. וכאשר אנו עוברים לדמיון המדמה, הפסול, ה' מסתלק מעמנו. זה קורה לאדם בכל עת. אם היטבנו להבין ציור של ה' זו תחילת הנבואה . כל הדו-שיח הזה מתנהל במחשבה ולכן קורה לנו לעתים מזומנות שאנו "צופים, חוזים מראש " את העומד להתרחש. "רק חשבנו" וכבר התקשר או הופיע מישהו שחשבנו או דיברנו עליו . כל זה מכח הנבואה שחזינו נכון את דיבורו של בורא עולם אלינו. רוב האנשים רואים נבואות אך אין להם כלים לפתח את הציור, את המידה, את הגדר התוחמת לטוב, ולכן הציור נושא אותם למערב הפרוע ר"ל. הדבר הבסיסי הוא לנקות את המוח מכל דמיון שאינו מודרך ע"י הי"ת.

אחד הקלקולים של הדור כי בוהה "באח הגדול" ובסרטי סרטים המתקבעים במוחו , שם אין אלוקות אלא ציורי יצה"ר בחגיגות. לכן ילמד אדם את עצמו לא להסתכל באנשים רשעים, מעשי אכזריות, על מתים וכיו"ב הגורמים טמטום לראש מלשון טומאה וודאי שהקדושה לא תכנס לשכון במח שכזה. עיקר היצרים הם המחשבות שבלב. לדאבון, יצר לב האדם רע מנעוריו, רק רע כל היום לכן צריך לנער אותו היטב. באם אינו עושה כן מחשבותיו הלא טובות מקלקלות את הבריאה, את העולמות ששם מתגלות המידות, שם השורש, הכלים הראשונים שהחל ה' לברוא העולם.

הטמטום הוא סוד האטום ! ה' מדבר אלינו עתה בסימנים ורמזים גוברים מרגע לרגע . לפני כמה שנים דיברו המדענים שקרח יציף את העולם, שהחור באוזון יחמם את האטמוספרה ובמיוחד לא פוסקים מלדבר על האטום . כעת האטום כבר אינו בחזקת היצה"ר אלא אזהרת הקב"ה את האנושות כולה . מובא בזוה"ק ששני שליש מהעולם יכחד ולא יהא בתהליך אלא באחת , ה' ישמור ! הראיה כעת בעם היפני הנמצא ברגעים אלו ממש בפחד ומנוסה .

מדוע אסון האטום דוקא ביפן . יפן הוא סוד הפנים . מאז חורבן ביהמ"ק עם ישראל נמצא במצב של "אחור" שהוא דין . רק שפע מועט מגיע אלינו . עמי "הפנים" מקבלים שפע רב. אור הפנים גורם ליחוד עם הנקבה המשפיעה שפע רב. לאחר נפילת האטום על הירושימה ונגסקי , התרסקותם הנוראה - העם הזה קם משבריו והיה למופת של בנייה ועושר מחודשים בטכנולוגיות ונימוסין. בהם התרחש בעליל ההפיכה של מאחור לפנים. משום רוח הענוה שהיתה בהם התאוששו כמטאורים . עם זאת, ברבות הימים החלו לייצר טכנולוגיה בגווני האלהת אומנויות הלחימה מאז ולפנים וקיסר יפן נחשב גם הוא בעיניהם אלוה. סדרות האלימות והפשע במגוון מישורים , סרטים, משחקי מחשב וכו' אשר פיתחו, הם הם בעוכריה שכן הפיצו מרכולתם לכל העולם. לכן יחס הפנים השתנה כלפיהם לאחור .

כל המתרחש כיום בעולם מקביל להתרחשות בזמן המגילה. עונש גלות חורבן הבית הראשון היה ל70 שנה שלאחריו היו אמורים לחזור ולבנות הבית השני. אחשוורוש והמן חזו בכוכבים והמזלות (חכמה המצויה בגויים) – צפו את מאורעות זמנם באשר ליהודים. זרש אשת המן אף העמיקה לדרוש "אם מרדכי -שאתה מתעמת עמו- מזרע היהודים , נפול תפול לפניו". למרות זאת קיטרג המן בפני האחשוורוש : מה תועלת יש מהעם הזה השונה מאתנו ונבדל מכל העמים. כאן המקום להזכיר את "זכור אשר עשה לך עמלק" – "ראשית גויים עמלק " תמצית הגויים – עמלק . אך ישנה ראשית קודמת לה "קודש ישראל לה' ראשית תבואתו" ירמיהו ב': ג'. המוטו של עמלק הוא קדושת המוות ושל ישראל הוא קדושת החיים. ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום. כל התאנות לרעה כלפי היהודים היא בעצם התרסה בפני הי"ת וכפירה בו מכל וכל.

באותה תקופה היה סיום 70 השנה לגלות בבל , סיום התרדמה, בחינת האחור כלפי ישראל ועמדנו לפני הנסירה כפי שהיה אצל האדה"ר שהפריד ממנו הנקבה להביאה פנים בפנים ללידת מוחין חדשה. כאז כן עתה הוא המצב הנוכחי בימינו , נסירת האחור והבאה להנהגת הגילוי פנים .

בזמן ה"תרדמה" דורמיטא, ניתנים הכוחות לחיצוניים והם המעכבים בעד הגאולה . גם פרעה וגם המן כ"א בדרכו הביעו את הסתלקות הבורא כביכול. פרעה אמר מי ה' אשר אשמע בקולו. המן : ישנו עם אחד מפוזר ומפורד מכל הגויים" . "ישנו" – ענין התרדמה, ההסתר, האחור, ולכן ביקש לנצל הזמן הזה לגזור שמד. כדי לבדוק ולוודא שאכן תואם המועד לתרחיש מזימתם נערך המשתה עם כלי המקדש כאשר אחשוורוש לובש את בגדי הכה"ג . הניסוי היה לבדוק אם לא יבולע לו, כפי שקרא לבלשצאר קודמו כשיצאה יד וכתבה על הקיר מנא מנא תקל ופרסין ובו בלילה מת.

באותו משתה ביקש המלך (בחינת ספירת החכמה) להציג כל עושרו ומלכותו גם עם אשתו ושתי – אותיות שתוי – לגלות כל מכמניה. כאשר האדם שתוי הוא חושף צפונותיו . ושתי – אמא בינה שתפקידה לצמצם החכמה , לא נאותה ולאחריה נעלמה ולא מופיעה יותר במגילה. לאור מגמת הצמצום , חזר המלך – הקב"ה, והסתר אסתיר הופיעה .

כדי לגלות את ה' בפורים , כ- ושתי היודעת בצפונות החכמה, יש להיות שתוי , שפרושו מבוסם במעט יין גימט. סוד . ל"בסומי" משמעו גם המתקה .

כאמור המלך רצה להתגלות בחכמתו ובעושרו כן היה בבריאה ולכן נגרם התוהו ובוהו. לא ניתן לעמוד בהתגלותו ית'. בוהו - בו הוא , תוהו – היו תוהים , בלתי נתפס מהכיל יופיו של הקב"ה ולכן לא יכלה הבריאה לעמוד בפניו וחרב הכל. לאחר מכן נאלץ הקב"ה להסתתר ולהסתיר אורו.

כאשר המלך עשה משתה ל 120 וכמה מדינות , 120 = ק"כ צרופי הי"ת . המדינות סוד המדיינים , הדינים עצמם . אח וראש – שאמרנו, שהאדה"ר נברא עם אח ומקביל לדין.

שני אישים מצוינים במגילה : מרדכי איש ימיני והמן איש רע וצורר.

כאשר מתגלית אישיות רוחנית נעלה בעולם כמרדכי יש את ה-לעומתו בחינת הקליפה שלו והוא המן. המלך , הקב"ה מופיע כנסתר במגילה – אחשוורש הוא הקליפה שלו.

המן פעל בעצת רשעותו ועשתה הסרת הטבעת של המלך ונתינתה לו , מה שלא הצליחו רבנים להחזיר היהודים בתשובה , פעלה חותם הגזרה והביאה למהפך . מבחינה זו המן העלה מיין נוקבין . גרם שהרוע שיהיה כסא לטוב.

הנס התחולל בעטיו של השפע הניתן לנקבה, אסתר במלכות, ע"י מרדכי שהעטיר עליה ממקומו הוא היסוד שבחכמה. בד"כ הנקבה לא מקבלת ישירות מהימין. לאור השתדלותה בפעולת הצום בעיצומו של חג הפסח והסיכון שלקחה על עצמה להתייצב בפני המלך – הוסב הכל לטוב ולשמחה.

מרדכי – מר דכיא הוא סוד הבושם הרוחני. כידוע ריח ויין מפכחין את האדם באשר הוא. ראיית בושם בחלום , קבלה או קנייתו מורה על קבלת שפע חכמה .

משה ומרדכי הינם המבשמים לישראל. משה נתן התורה שבכתב ובימי מרדכי הדר קיבלוה , את התושב"ע ונבנה בית שני. נלמד מכאן שפעולת בודדים יכולה להציל דור שלם, כשם שמתתיהו ובניו הניסו היוונים בימי החשמונאים, יהודית שפעלה והרגה ראש הצבא כן מרדכי ואסתר ועוד ועוד שבודאי על זכותם אנו נשענים ונושעים.

עם ישראל ברגע האמת עולה מבירא עמיקתא לאיגרא רמה עד שליטה על כל העולם כבימי שלמה . כאמור היפנים עלו לגדולה, אך סגידתם לכסף, לין היפני בלא התבוננות ולמידה ממכתם הקודמת שתואר לעיל, היא להם לרועץ .

תפלת שחרית של פורים, הגדול מיום הכיפורים, סגולה לשמחה לכל השנה. תפלתה רגילה אך אין ערוך ליחודה למי שמתפלל בדבקות ביום זה. בד"כ התפילה גורמת להביא את האחור לפנים ואז האחור בטל ונשאר רק הפנים. בפורים לא מתבטל האחור ונשאר גם הוא עם הפנים.

האחור הוא גלם . שאמר דהע"ה "גלמי ראו עיניך" תהלים קל"ט ט"ז. הפנים נקרא מלוטש. לכן היפנים בסוד הפנים. הם לוקחים הרבה גלם (בחינת אחור) ברזל, והופכים אותו למכוניות , חלקי היי טק ועוד אין סוף פריטים , כאשר הגלם, הברזל אובד בתוך המכונית או הפריטים. "האחור" נמוג ולא מתמזג עם הפנים אצלם. הפסד שלא יסולא בפז.

אצלנו, האחור בפורים אינו בטל ומאבד תכונתו אלא מתאחד ומתעצם עם הפנים ! האחור הוא סוד הנקבה שהכתה את עשרת מכות מצרים והיא גם שהיכתה בימי אחשוורש. הנקבה היא סוד האחור. כפי שכתוב אצל האדה"ר אחור וקדם צרתני . כאשר שניהם בזיווג פנים בפנים הם מכים באוייבי ישראל.

שאר מצוות החג הם משלוח מנות ומתנות לאביונים אך הסעודה שלאחר תפילת שחרית היא גולת הכותרת.

חג פורים שמח לאהבה רבה בין כל ישראל בינם לבין עצמם ולבין אביהם שבשמים , לגאולה וישועה קרובה ב"ב או"א !

איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !