הרב שמעון דהן - ראשית חכמה 17.12.2013 השעור המלא HD

בס"ד

עבוד שעור פרשת שמות תשע"ד– עם פרוש ראשית חכמה  של הרב שמעון דהן שליט"א

"ואלה שמות ב"י הבאים מצרימה": וא"ו החיבור  ב- ואלה – מלמד שהספר לא מופרד מבראשית  והינו יחידה אחת עד מתן תורה.  ראשי השבטים שורשים וענפים נמנים כאן ועם ישראל בעל ההיסטוריה היחודית מתהווה.  עיקר היניקה שלנו היא מהשרשים  על כל הקשור לדת, אמונה, ותכלית ביאתנו לארץ.

יוסף  היה ראש להתהוות הזו והראשון למימוש הגלות  ובתפקידו הרם הוא הזריע את הזרעים הראשונים להעלאת הניצוצות הקדושים  שנפלו למצרים .  'ואלה שמות' אל תקרא שמות אלא שמות  אומר הזוה"ק שמה גרים , פרושו שמהות השם גורם  איך יהא כל אחד . עיקר המזל וההצלחה באה מן השם .

מדוע לא נאמר הנה משפחתו של יעקב הגיעה למצרים  אלא דוקא פרט שמותיהם ?                                                          השם הוא קוד הנשמה  השוכנת בגוף .  חשיבות השם ואיזכור כל דבר בשם  יבואר להלן.

המדרש אומר שכל אשה ילדה ששה בכרס אחד  וילדה כמה פעמים  כך שבמהירות רבה פרו ורבו עד ש"ויקוצו המצרים מפניהם" .  פרעה ביקש לשים קץ לשגשוג הזה ע"י גדיעת שלשלת הזכרים ולהמיתם  כי היא המשפיעה וממשיכה  הזרע.

אחר שכבר מרע"ה יצא ממצרים ונתקל במראה הסנה , דיבר עמו ה' שילך בשליחות לגאול את ישראל ולדבר עם פרעה , השיב, כבד פה אנכי ואיך אדבר עמו  ומה באשר לעם היאמינו לי שהתגלה אלי בורא עולם ? ישאלוני מה שמו.  השיב לו ה' 'אהיה אשר אהיה'. משה משתכנע  ומכאן ואילך  מתחילה בעצם גאולת מצרים.

בזכות מה?  בזכות השם, שמו ית' ובכללות פועל שמות ב"י . כלומר שהשם הוא המחולל .

בבריאת העולם היה מוכן ומזומן לאדה"ר ליתן שמות לכל – ככתוב אשר שם שמות בארץ .  על כל מה שקרא בשם דאז, לא ניתן להוסיף חדש ולוא אחד עד היום כי אין בריה חדשה תחת השמש אשר לא ננקב שמה. האדה"ר  במתן וקביעת השמות הכניס רוחניות לגשמיות .

השם הוא הזכרון והעדות לקיום . באין שם – כאילו לא קיים .  השם הוא של הנשמה ולא של הגוף הכלה. לכן, לאחר חדלון הגוף, עושים אזכרה לשם הנפטר  הקיים לנצח.

רבים פונים ומבקשים מרבנים שימליצו על שמות לצאצאיהם על מנת שמזלם ישגב.

מאד נפוץ אצל בני האדם שמות של חיות , צמחים, פרחים.  זאב אריה, צבי, עופר, אילה,  שושנה ורד, אורן, ארז.  כמו"כ ישנם שמות תואר  במיוחד באידיש – שוסטר – משום שהיה סנדלר,  שניידר– חייט , וכו'.  גם שמות של אבני חן . השם טומן בחובו קוד מאגר פוטנציאלי לגדילה להתפתחות ולהצלחה.

נמחיש כאן בשיחתו של רבי נתן זיע"א תלמיד רבי נחמן,  אשר ישב עם תלמידיו ערב יוהכ"פ  ואמר , ישנם ארבע יסודות : דומם צומח חי מדבר.  אך הנה נראה , מה שלכאורה האדם המדבר נראה כחשוב ביותר  , דוקא כל דרגה הפחותה ממנו יקרה יותר ! ...  לדוגמא, אדם הנמכר לעבד , מחירו נחות בהרבה  ממחיר סוס מרוצים יקר .

בצומח – ישנם שושנים, פרחים /צמחים מיוחדים בעלי סגולות נדירות , המביאים מארצות רחוקות  למלכים ומחירם  רב יותר מזהב.

בדומם – יש אבנים טובות ומרגליות , יהלומים יקרים  ונדירים העולים עוד יותר מהצומח, מהחי ומהאדם !!!!

אמנם האדם נזר הבריאה , אך דע את מקומך ... יהלום, סוס או פרח  שווים אותך .

אומר בעל הראשית חכמה, מהו המקור לשמותינו  ... לאדם חמש מוצאות הפה : אותיות גיחי"ק היורדות מן החיך העליון , אותיות אחע"ה גרוניות העולות ממטה למעלה , דטלנ"ת אותיות הלשון האמצעיות . זסשר"ץ אותיות המבוטאות מבין השינים,  אותיות בומ"ף – נהגות מן השפתיים.

הורים בד"כ כמהים לשמוע את הצאצא קורא אבא אמא . גם בורא עולם מצפה  לצאצא , עם ישראל, שידבר .  עם ישראל במצרים נמצאים בתהליך לידתם . מצרים לשון מיצרים . ואם נאמר שכבר נולד ולד, פיו עדין אינו מתוקן  מאחר ונתקל בפרעה אותיות העורף , אותיות פה רע . לעומתו,  משה – אומר, אין איש דברים אנכי .                                             בתהלים נ"ח ב' "האמנם אלם צדק תדברון " . עדיפה תופעה של אילמות ורק לא דיבור רע .  מלה בסלע שתיקה בתרי . שתיקה שווה זהב. השתיקה היא הנוסחה להצלחה ועדיף  שיאלם עצמו משיח להג ורהב.  אך אם צדק מטרתו – אדרבא – תדברון !  סוד הקיום כפי שאומר בעל החפץ חיים, 'נצור לשונך מרב ושפתיך מדבר מרמה' .

רואים שבכל ההירארכיות , היות עבד או חייל בצבא , הדבר הראשון שנגזר עליהם הוא השתיקה , אינם יכולים לדבר ולהביע דעה כלשהי.  כתוב ויעבידו אותם בפרך  , בפה רך .  המצרים כה שיטו  בעם ישראל שמשכו אותם בדיבור רך עד שנעשו להם עבדים.

הקבלה אומרת שבכח הפה ניתן לרפא כל מחלה בעולם . אם אדם יוציא דיבורים טובים – יגרום שמלאך יעמוד לרשותו לעשות רצונו.  רשב"י כשדיבר דברי תורה, פמליות של מלאכים ירדו / נולדו  ממוצא פיו והיו נכונים לכל. ירידת מלאכים לשרות האדם הינה רק למי שאינו מנבל את פיו או משקר.

תנועות העינים כלפי מטה וניע השפתיים כלפי מעלה יוצרים זיווג והתוצאה היא דיבור.

שער הקדושה ראשית חכמה עפ"י הזוה"ק : חמש אותיות מוצאות הפה הן כ"ב האותיות  וישכב יעקב במקום ההוא´-       י"ש כ"ב , מהן אנו אמורים לשאוב ולינוק מהתורה, להכיל בינינו אהבת ה', אהבת ישראל  שהיא תכלית ביאתנו לארץ.  יוסף כאמור,  היה הראשון לטעת הנתיב להוולדות והצמיחה  של ישראל ואיפשר את ירידת האחים  .

אמר שהע"ה: כל עמל האדם לפיהו . בואנו  לעולם  כדי שנגיע לדרגה ' פה אל לפה אדבר בו ' כפי שזכה משה.

ספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו עוסק בבניית האבנים , היינו האותיות צרופן ומשמעותן . מי שיודע אל נכון יכול לברוא בנאדם. מקובלים קדמונים יכלו ליצור אדם עפ"י הספר , ראה הגולם מפראג ועוד.

כח הדיבור חזק ביותר . אדם רע לב יכול לפעול אנרגיה שלילית  על הזולת עד כדי היפנוט .  זה הוא גם אחד ההסברים לאופן שהרג משה את המצרי. מקובלים מנוסים  פועלים בשמות וצרופים .

הרב אברהם זכותא חיבר "ספר השמות"  על שורש מהות ותפקידו של השם הניתן לאדם.  משום שאיננו צחי לשון , למרות היותינו בעלי שמות  עצמיים – יכולתנו לפעול בשמות היא דלה .

על מנת להיטהר, אדם צריך לקבל על עצמו לפחות 30 יום לא להוציא דבר שקר מפיו וללמוד הרבה בתורה ולהסתכל באותיות  אשר בראייתן מלהט ומחיה אותן . אילולא שאנו עושים  כן  - האותיות מתות.  בדומה לגחלים עמומות שעדין ניתן להפיח בהם  ולהלהיטם. בימים עברו, אמותינו היו נופחות עם צנורית את הגחלים  בטאבון.

כתוצאה משמירת הדיבור נוצרים ונולדים מלאכים  שיעמדו לרשותנו   וכבר למדנו בחנוכה לזכור שם המלאך  טפטפי'ה  הפועל לנשיאת חן.

אומר הראשית חכמה, אבנים שלמות תבנה . ע"י שתי אבנים – (אותיות) בונים מילה.  מוחנו בנוי משתי המיספירות, אונות  - חכמה ובינה . כאשר הם מתחברים מולידים את פועל החט"ה ,כ"ב האותיות  לירד מן המח לפה , שם נילושות  ונטחנות כפי שהסברנו לעיל , בחיך, מבעד לשינים , בגרון ובשפתיים .  פרעה – העורף , יושב מאחור ובהתאם פורע לנו את האותיות.  תלוי מה שמוציאים מן הפה או אז  הדיבור יורד שוב למיצרים, מיצרי הגרון .

כשנאמר ויבנו ערי מסכנות את פיתם ואת  רעמסס  - זה היה בניית המח של עם ישראל . עם ישראל הוא ראש דברך אמת , סוד 'העלה במחשבה'  לכן זכה לקבל את התורה . מכח זה אנו אמורים להשתמש במחשבתנו ודיבורנו הקדושים  על מנת שנינצל מזמנים קשים חלילה .

במעמד הר סיני נטענו מחדש לתוך צנורות ההולכה הרוחניים שלנו  על מנת שהחשיבה היהודית ע"י האותיות הקדושות תשפיע על אומה"ע שלום אהבה אחדות ושפע.   למען ידעו כי שם ה' נקרא עליך .  בעצם היותינו בנים לה', שמו של הי'ת מצוי בתוכנו.  פעם נקראנו עברים, כנענים, ישראל,  ועתה יהודים .

כדי להגביה מזלנו, יסגל האדם לעצמו שתיקה מדברים בטלים וידבר רק דברים נצרכים וישרים.

זכר ליציאת מצרים ר"ת מז"ל .  מזל, הינם שני מלאכים המקיפים אותנו אחד מקדימה סביב הפה  ואחד מאחור המתחברים ביניהם ועפ"י מוצא פי האדם קובעים לו המזל הטוב.   באם אינו שומר  פיו – אפילו קבעו לו משמים  80 שנה של עושר- יפסידם .

אדם שלא "הולך לו"  יבדוק ויתקן מוצא שפתיו , לשה"ר קטרוגים וביקורת שלילית על הזולת  וכיו"ב על מנת שיצא מהכאוס של חייו.

אנו מקפידים על לבושנו הנקי, מתבשמים ומתגנדרים,  האם עצרנו פעם לצחצח הדיבור היוצא מפינו ? המנענו עצמנו מלהביט ברע?

כאמור, שמירה של 30 יום על הדיבור  היוצא מפינו יניב שיפור  המזל לאין הכר . כמו"כ  יביט ויקרא באותיות הקדושות  גם אם אינו מבין.  שינוי האור יחל בחייו ואנשים יבקשו טובתו וחברתו .

איך ידע האדם גודל נשמתו ? יסתכל על דרך כתיבתו.  כתב קטן – נשמה קטנה. כתב גדול נשמה גדולה.  ידוע שהאוטיסטים כותבים בגדול מאד.  הם נשמה גדולה בגוף ש'קטן עליהם' לכן בתנועותיהם הרבות  מחפשים הם  להתפרש  מעבר לגוף.     האוטיסט יכול לתקשר במוחו עם  אוטיסט במקום המרוחק ממנו פיזית מרחק רב.

מסופר על אדם בן ארבעים  שהגיע לרב אחד ואמר לו אני הייתי 40 שנה אוטיסט ולא דיברתי , רק היום הותר לי  והחילותי לדבר כאחד האדם.  הוא סיפר לרב שבהיותו בגלגול קודם דיבר דיבורים בלתי הולמים ולכן נגזר עליו 40 שנה של שתיקה. כעת הוא זכה לעברם ומבקש מהרב שיקח אותו למקוה . הרב נאות ואף טבל עמו . מיד כשיצאו מהמים הוא מת.  המחשבות האלו טרדו מאד את הרב ולפני השינה הופיע לפניו אותו אדם והודה לו על שטבל עמו והודיע לו שעתה הותר לו ונכנס  למקום טוב.

כנגד  חמש מוצאות הפה יש לנו חמשת כנפי הריאה המנשבים ומפיקים לנו את הקול לבטא האותיות.

אותיות סמ"ך ומ"ם סגורות מאי יכולת כח האור שבהם להתפשט  ונקרא מוות.   היפך  מ'בכור'  - בך אור .

"ואלה שמות ב"י הבאים מצרימה" . מצרים , מ"ם סגורה, היתה מסוגרת בכח הכישוף  אך עם ישראל בכ"ז התהווה ונולד ,  באשר המיצר / הרחם נפתח. מרע"ה ע"י כח מטהו פוגג ההסגר .  עולם הכישוף נקרא נחש .  לא בכדי שאל ה' את משה בסנה מה בידך והשיב מטה , זרוק אותו ונהפך לנחש, אחוז בזנבו , בזה קיבל השליטה עליו.

כל ענין מצרים הוא  לידת האותיות ולידת עם ישראל  "ואלה השמות הבאים מצרימה"  .       מרע"ה נולד בפרשה זו וילווה אותנו עד סיום .  צריך האדם לפעול שמרע"ה יהיה בתוכו תמיד בסוד נשמתנו ונזכה במהרה לגאולה בימינו אמן ואמן .

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים.

הרב שמעון דהן - פרשת שמות ומוהרן התשע"ד השעור המלא HD