פרשת ויחי - התשע"א - VA'YECHY

bs'd

פרשת ויחי - התשע"א - VA'YECHY MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :
פרשת ויחי ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א פרשת ויחי תשע"א

"ויחי יעקב בארץ מצרים" ... פרשה זו המסיימת את ספר בראשית תבואר כהמשך נאמן לדברים שהעמדנו בשבועות האחרונים "ואלה תולדות יעקב יוסף" . אומר הזוה"ק: יעקב תפארת, יוסף יסוד – חד חשבינן . הם דבר אחד . אין וו החיבור ביניהם המורה על יוסף כתוספת.

יעקב, כל עוד לא הגיע לרמת ישראל, בחינת נשמה, נחשב כחיצוני לה. תכלית הכניסה פנימה נעשתה ע"י יוסף.

יעקב, הכין את הכלי י"ב שבטי ישראל, זכה שע"י יוסף החלק המובחר שבכלי – יסוד, הנקרא "כל" נכללו בו כל השבטים ועל ידו, מימש את התכלית.

חייהם של יעקב ויוסף על כל התלאות שעברו- היו זהים . עם זאת, שלט עלה יוסף והכניע הקלי' עד שעבר את פרעה והגיע לחכמה ובינה שם גילה את הנשמה. אומר יעקב ליוסף: "אל שדי נראה אלי בלוז". לוז סוד עולם האמת- הזוה"ק: זו ירושלים העליונה שהשכינה שם , אין מוות בה. שנאמר יעקב חי ! עוד יוסף חי ! , עוד אביך חי !

הן יעקב והן יוסף התנסו ותיקנו חטא ג"ע שחטא האדה"ר ביושבו 130 שנה ושיחרר לדאבון לב נשמות טעונות תיקון. כשנאמר על עקיבא בן יוסף שנכנס בשלום ויצא בשלום מהפרד"ס – המה יעקב בגלגול והפעם אביו יוסף . שלום הוא היסוד.

אומר האר"י הק' : אמר יעקב ליוסף "אל שדי נראה אלי בלוז" – אל שדי = גימט. משה= 345, "נראה" – אותיות אהרון . כלומר כל מה שהמתין יעקב, האם הצליח יוסף להוציא את נשמת מרע"ה ואהרון לידי גילוי , שתי הטיפות שבאו לתקן חטאי קין והבל. מאחר והינן שרירות, הרי שנתקן יעקב. מרע"ה הוא פנימיות התפארת ולכן יכול עתה להסתלק מהעולם ולהמתין לתוצאות בעולם הפנימי.

בפרשיות הבאות נראה איך עם ישראל נוצר , תהליך שאותו ממלאים משה ואהרון בגלותם את אור הנשמה. מאחר ויעקב אחז מבחינתו באחרית הימים (אחר גילוי נשמות משה ואהרון ), ביקש לגלות לבניו את הקץ . מובא במדרשים שהסתלקה ממנו כביכול השכינה אך היה זה למעשה מעין קצר חשמלי, נתק קטן ומיד חזרה השכינה . בזה הבין יעקב שמרמזים לו לא לגלות הקץ.

יעקב מברך את יהודה – שלשלת המלכות "ולא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה" = משה . שילה הוא גם סוד המשיח הגבוה אף יותר ממשה. הנה ירום עבדי (מאברהם) ונישא (מיצחק) וגבה (מיעקב) מאד מאד – אדם . כלומר, המחוקק מבין רגליו , נצר ההשתלשלות מיהודה הוא משיח בן דוד.

משה גואל ראשון וגואל האחרון . כאשר ביקש מה' "הראני נא את כבודך" – השיבו "וראית את אחורי ופני לא יראו " . יש המפרשים וראית את אחורי – תראה ותדע להבין מבריאת העולם ועד סופו בחינת אחור, אך לא לפנים שהוא העתיד שאחר הסוף. המשיח יראה את אור פני ה',העתיד מקדם , סוד החיים. בזמן ביהמ"ק היה גילוי פנים, גילוי שכינה .

רח"ו : אדם המבקש בכל מאודו לגדול בעבודת ה' ישים עצמו כבטל מהעולם . בכך יוכל לזכות לגילוי נשמתו שתדריך אותו. מי שנמצא במצב "קטנות" לא יעלה בידו.

יוסף כאמור , לאחר שפרץ הקטנות, גדל ועלה , גילה את הנשמה בחינת משה והוא שאמר יעקב ליוסף "ואל שדי".. =גימט. משה, נגלה אלי בלוז. (משה, הנשמה).

ברכות יעקב לבניו עטורים סודות למכביר ועיקרן – שלא יפסקו לעולם !

פועל ברכת יעקב לאפרים ומנשה הוא כתוצאה מה שראובן בלבל יצועי אביו. לראובן אמר "פחז כמים אל תותר". פרוש אחד: ראובן רק שכב על מיטת (אביו) בלהה. בלהה "תחליף" לרחל שהינה השכינה . משום ששכב שם הסתלקה השכינה. לא שייך ששום אדם ישכב על יצועי אביו או אמו , עאכו"כ אדם זר . איש ואשה זכו – שכינה ביניהם.

פרוש שני "מתוק מדבש": בהיות יעקב עם לאה בפעם הראשונה היתה מחשבתו ברחל ונגרם שהטיפה תצא מצנור המים ולא מצנור הזרע. והוא "הפחז כמים". ראובן = גימט. לא בכור .

יעקב שחפץ לעבור לגור באהל בלהה שפחת רחל, טרם הייחוד כיוון וראה שתי נשמות מתנוצצות להוולד בלאה , היינו שסך השבטים יעלה ל-י"ד . לאחר מעשה ראובן , כמו חזר בו יעקב והנשמות אחר שהתנוצצו אינן יכולות יותר לשוב למקומן ולכן המתינו עד שנולדו אצל אסנת אשת יוסף.

יעקב ברך את אפרים ביד ימינו התחתונה ואת מנשה ביד שמאלו כשהיא העליונה . ימין מרמזת על הנהגת רוחנית ניסית, הנהגת שבת, ושמאל הנהגת הטבע שאינה יונקת מהימין. מלמד הדבר , ששניהם צריכים להתקיים כאחד בעולם.

מאז קין, והבל שהיה מקובל יותר לה', נראה שלאורך הדורות הבכור כביכול ניזוק . ראו ישמעאל ויצחק , יעקב ועשו, ראובן ויוסף "הקטן" כן הוא במקרה של אפרים ומנשה .

ההורים כלפי הבן הבכור מלאי התרגשות ואהבה, אך דוקא השני נקי מהראשון שנטל טומאת יתר אביו . לבכור לכאורה אין לאן לגדול מאחר והוא ראשון. לשני , פוטנציאל גדילה בלתי נדלה.

יעקב הקטן גדל לישראל בסוד "ויתחזק ישראל וישב על המיטה" . בסיום ספר בראשית אנו אומרים שלש פעמים חזק חזק ונת-חזק = גימט. משה 345.

יעקב מסר לפרעה מנין שנותיו "ויחי" = 34 כשנים שבילה עם יוסף והיו טובים. אומר תנא דבי אליהו שה-17 שנה שהיה יעקב במצרים היו מעין עוה"ב , כינוי לימות המשיח . שאר 130 השנים היו תיקון ניצוצות האדה"ר שאמרנו לעיל הנעשים בארבעת היסודות , ארמ"ע שברא ה' את האדם והעולם. בחברון -לשון מיקום וחיבור ארבעת האבות . שם דוקא מתפרדים היסודות בעת שאדם עובר מן העולם עד שנותר בו רק אור הנשמה בלבד ומאיר בהדרגה עד שמתעצם בנחיל המערה ומתחבר להי"ת.

בעבר, נתקנו כבר פגם ניצוצות הנשמה של האדה"ר: ביסוד המים –מבול. ביסוד הרוח – דור הפלגה שהפיצם ה'. ביסוד האש- באנשי סדום , ובסוד העפר = בהיותם אצל פרעה שעבדו בחומר ובלבנים.

לאחרונה, התרחש בישראל מודל זעיר של תקון ארבעת היסודות בדחף, רמז גלוי מאת הי"ת : השרפה בכרמל, מיד אח"כ רוח סערה, ולאחריה גשם. תיקון העפר הקשה מכולם ליול"י – הוא רעש אדמה.

כתוב במלכים א' י"ט י"א : לא ברעש ה' . אחרי הרעש יהיה קול דממה דקה . לך דומיה תהלה תהלים ס"ה ב'. רק מתוך השקט אפשר לשמוע את הי"ת . אליהו הנביא הגיע למערה אחר שהלך 40 יום מכח עוגת הרצפים שנתן לו המלאך לאחר שברח מעם ישראל שלא אבו לקיים ברית מילה – שמע רעשי הרוח "ורוח גדולה לפני ה'" , לפני שה' עובר – אך "לא ברוח ה'" , דוקא "בקול דממה דקה" . הרוח הוא רק המבשר את מעבר ה'. דממה הוא שבח, דקה קול נמוך . מתוך הדממה בוקע אליו לפתע קול ה' : מה לך פה אליהו וגו'. כן קורא עכשיו ה' אלינו ומדבר בנו . אנו צריכים להתעורר ולהבין כל הסימנים , מאכולת האש , הרוח , והגשם שהוא גבורות. יה"ר שיהיה רק לברכה , אמן. כל אחד צריך לקלף הצד הלא טוב של ארבעת היסודות שלו וייטיב להבין שרודף ודואג אחר ההבל. בעז"ה , בסופו , הכל יבוא על מקומו בשלום.

כל ענין הנשמה הוא להצטייר ולהחקק אצלו ית' והוא מוקד פרשת "ויחי" – חיות הנשמה. בפרשה, לראשונה , אנו נתקלים מענין "חולה"= 49=מ"ט . כתוב "כח מעשיו הגיד לעמו ". בידים כ"ח פירקין והנשמה באה לידי ביטוי בכפות הידים . לא בכדי מברכים עם כפות הידים וגם בעלי נפש נקיה יכולים לטפל עמם להחליש כאב או להעבירו לגמרי.

כשאנו מברכים "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל" יש לכוון שהוא תיקון לרפ"ח הניצוצות שנפלו ומהן באות כל המחלות . האדם, כאמור מורכב מארבעת היסודות מכח ספירת החכמה אשר שם ההויה בספירה זו הוא יוד הי ויו הי = ע"ב X 4 היסודות = 288=רפ"ח . כאשר יבריאו / יתוקנו ארבעת היסודות שלנו מיד תתגלה מלכות ה' . זהו עד כי יבוא שילה , המשיח .

עם ישראל שירד למצרים ל 210 שנה , מנין רד"ו, תיקנו 210 ניצוצות ונותרו 78, שאריות "הסיר המפויח", 78 כמנין לחם = ברית מלח = 3 X כ"ו שאז תתגלה נשמת ישראל .

הכל כרגע מואץ בקצב מסחרר כפי שגם התבשרנו השבוע על התייקרויות משמעותיות של מוצרי צריכה - שהם מסימני הגאולה "היוקר יאמיר" וכבר נודע הפער בין העשירים לעניים.

אדם צריך להיות אטום חלילה , לא להבין את המסרים הגלויים שה' מראה ומלמד אותנו עכשיו ! כל כך הרבה ביקשנו על הגשם עד שהיה שגור על פינו. בטרם ברכנו מישהו לשלום שאלנו מה יהיה עם הגשם . הקב"ה ראה התכללות עם ישראל והוריד גשם. אם כך היינו מבקשים חושבים ומדברים משיח – ודאי היה מתגלה. כשבנ"א נפגשים , נותנים יד לשלום ומתחבקים זה גילוי ה' . בועז אמר לקוצרים "שלום" ,שלום הוא שם ה' , ה' עליכם יחיו. יש לדבר מה' בכל מקום וזמן ולפתוח כל שיחת טלפון מיד באיזה פסוק –סימן מובהק לברכה.

הקב"ה משתוקק להתגלות אלינו ואנו צריכים להשיב לו בכיסופינו אליו. כמראה המים אל הפנים . הגיע העת להתעורר מחודשים לבקרים בסוד ויחי יעקב , ויחי , ותחי הנשמה יותר מן הגוף , כך יהא כאשר יתגלה כבוד ה' ולא נחסר כל שפע שהוא . משמים ירדו בחינת כסף וזהב . כל שאנו צריכים הוא להכיר בכבוד ה'.

כאשר יעקב שרה עם המלאך, אמר שלחני כי עלה השחר . ויאמר יעקב לא אשלחך כי אם ברכתני . ברכתני, גם מהמילה אברך , תכוף ברכיך, תהיה צנוע , שפל ברך ורוח בשנות הגלות או אז מובטחת לך הברכה שתצא מהגלות מהאומות שהצרו לנו. כזו תהיה הגאולה - ויחי ! ! !

אין כיום יהודי, בין דתי ובין שלא – שלא חווה ניסים . צריך להתחזק בידיעת האמת ומשנחזיק בכך – כל הבעיות ימוגו כלא היו . יהיה לפלא איך "מעמסת המלחציים" שאנו חשים, פשוט תעלם !

בשבוע הבא בפרשת שמות , "ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה" נולד עם ישראל אחר שיוסף עלה למוחין וגרם להולדתן. אמנם , אצל פרעה עם ישראל מתגלה עדין בקטנות , עבדים, אך כשעם ישראל יקבל את התורה , תהא זו במעלה גבוהה , התורה שה' הסתכל בה וברא עלמא , התורה שלפני מתן תורה שביוהכ"פ, התורה שקיימוה האבות. עם זאת, ענין הקץ אינו ענין להלמד בפני עצמו , אלא שחשיבותו הוא לזרזנו לעבוד את ה' ולהדבק בו כשם שאנו צריכים לנהוג בכל מצוה ומצוה . וכי מה משנה לנו אם נדע את הקץ ? בכל מקרה אנו צריכים לעבוד את ה' ולעשות לו נחת רוח.

כתוב : "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור". כס, משום הויה, מרמז על רחמים השולטים על הדין והוא שאנו מצפים לו , שכך יהיה לעולם, רחמים במקום גבורה . שאם לא היתה היד הגדולה במצרים , ר"ל היינו בדינים קשים . כאשר יבוא המשיח תהא התחדשות היד הגדולה ויערך ה' קרב בעמלק ככתוב בזכריה י"ד :" ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הלחמו ביום קרב" ויחי יעקב ! אכיה"ר !

השבח לבורא עולם אי שחו אחריו ה' הוא האלהים !

פרשת ויגש - התשע"א - VA'YIGASH

bs'd

פרשת ויגש - חנוכה - התשע"א - VA'YIGASH MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :

פרשת ויגש ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

פרשת מקץ - חנוכה - התשע"א - MIKETZ

bs'd

פרשת מקץ - חנוכה - התשע"א - MI'KETZ MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :

פרשת מקץ - חנוכה ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת מקץ תשע"א

ויהי מקץ שנתיים ימים , ולאחר שיוסף כבר הוכתר למשנה למלך והוא המשביר לכל, מגיעים האחים מארץ כנען לשבור לחם במצרים ביתה יוסף. יוסף שראה את אחיו פרץ בבכי במסתרים והוא הינו סוד הבכי שיתברר בהמשך בעז"ה. לאחר המשתה והסעודה ועפ"י הדין ודברים שהיו ביניהם , נאלצו לשוב ולהביא עמם את בנימין. בנתיים נאסר שמעון לשלושה ימים כנגד תקיפתו את בני שכם ביום השלישי למילתם אחר המעשה עם דינה . שמעון, שמזלו שור גדע את הקירוב של המעוות לא יתקון עם החמור.

יוסף רקם לאחיו "עלילות דברים" ע"י שהשיב להם כספם ,דבר שחייבם כאמור לשוב עם בנימין.

אמר רבי שמעון בזוה"ק: מקץ – קץ , פרושו חושך, שכחה, אין שם זכירה .

קץ שם לחושך , הגיע קץ לחשכת המשיח ,שיכחת המשיח הקבור-חי בבור משום שאת חוליינו הוא נושא. מעתה והלאה יפתחו לו השערים עד לרקיע . מקץ שנתיים ימים , חלום המשיח קורם עור וגידין. לכן משהגיע שעתו של משיח בן יוסף להגלות "ויריצוהו מן הבור" באופן שגדולתו התגלתה מידית.

"שנתיים ימים" הם ימי היניקה שלאחר שנת העיבור, ההריון . לא בכדי הניקה שרה את יצחק ועשתה משתה לגמילתו כעבור 24 חודש . שלוש השנים הללו מושווים לשלוש שנות הערלה . מה הפרי ינק תחילה מתוך העץ (עיבור) , לאחר שחנט, זקוק להמשך היניקה שנתיים ימים עד הגיעו לשלמות עמידתו .

בשעור הקודם , פ' וישב , הבאנו על ירידת יוסף למצרים שהוא סוד גילוי הנשמה. יוסף, "סוף" אות ברית קודש , הוא בלבדו יכול להוליד נשמה . יעקב ת"ת, הגוף "ואנכי איש חלק" . עשו הוא הראש- הכלי של הנשמה . יעקב הכניע את עשו ע"י כח החכמה שרכש אצל לבן. בעת שנאבק עם המלאך העלו אב"ק – ר"ת א'ות ב'רית ק'ודש. הס"מ יודע שהשומר ברית קודש יכול להכנס לעולם הנשמות ולהביא משם נשמה . רצונו היה לטמא את יעקב ולא עלה בידו.

כשהגיע יעקב לארץ כנען ביקש לישב בשלוה , סבר שסיים את משימתו אחר שניצח הס"מ והגיע עת העולם הבא, לישבו בעוה"ז. הקב"ה גילה לו סברת טעותו שפועלו עד כה היה בחיצוניות . יש להמשיך ולפעול בפנימיות והוא ענין "רוגזו של יוסף שקפץ עליו" כי על יוסף היה להמשיך הפנימיות .

בעלי תשובה המקבלים עליהם עול מלכות שמים לאחר שעוטים מלבוש ומצוות , חושבים לתומם שכל מעשיהם כבר מתוקנים לישוב העולם . אך הם מגלים עד מהרה את "רוגזו של יוסף" הקופץ עליהם. הם למעשה רק בתחילת הדרך . אות ברית הקודש הוא הנסיון הנוקב המגדיר נכונה באם אכן נכנסו אל הקדושה . היציאה חי מן ה"בור" הזה הוא רק שלב א' ! עדין מנגד ממתינה נקבת הס"מ הקשה פי כמה .

מצרים ממלכת הקלי, האחוריים של א"י , ההריון, מקום יצירת העוברים , - לשם ירד יוסף. הוא שרד סכנות רבות ואף הצליח לעבור את אשת פוטיפר ורק בשל כך נקרא צדיק ! , נפל שוב לבור , בור קלי' רוחניות בניגוד לבור קלי' הנחשים והעקרבים שזרקוהו אחיו . הבור הנוכחי הוא בעל, שלוש המוחין דקטנות שר המשקים, שר האופים ושר הטבחים ומאחוריהם , מלך הקטנות , פרע"ה, אחורי הדעת . יוסף הגיע אל אחורי הדעת שם "חווה" את חלום פרעה כאשר "פגש" את המלך בכבודו ובעצמו ניסה המלך לבדוק אותו ושינה לו את סדרי החלום אך יוסף תיקנו. למעשה התעלה יוסף מעל 'דעת המלך' ואמר לפרעה שיש מעל הדעת עוד חכמה ובינה ואני חייב להגיע לשם . "פרעה" מודה שאכן יוסף איש חכם ונבון , רק הכסא יגדל ממך . הכסא- גימט. אלהים= 86 . כסא גם לשון כיסוי , כסה . פרעה משלח את אנשיו ובוחן את יוסף בשבעים מעלות/מדרגות הכסא ומגלה שיוסף עלה עליו, עלה מעל לשבעים הדרגות שהם שבע הספירות התחתונות (שבע X 10 = 70 ) אל הדרגה השמינית ספירת הבינה . מאחר ואי אפשר ששני מלכים ישלטו בכתר אחד השביע המלך את יוסף באביו שלא יגלה פחיתותו ממנו. יוסף התעלה למדרגת העין שבכתר מקום העין האחת המאירה לאישון בת עין , עינא פקיחא. בדרגת הכתר אין שתי עינים כי השתים מסמלות את הימין והשמאל ומה שרואה זאת לא רואה השניה . העין הכוללת היא העין האמיתית.

המלכות בעת שמתבוננת בעין הכתר היא מתגדלת בלילה ככתוב "ומלכותו בכל משלה " . היא המלכות הנותנת טרף לביתה , מפרנסת את כל העולם ואינה ישנה כלל ובבוקר "והנה היא לאה".

אומר הזוה"ק שגם בזמן יוסף הצדיק, המלכות טרם נשלמה עד שהתחברה עם האבות עמם נמנה יוסף.

יוסף הגיע למדרגה העילאה , עבר כל הגוף , המוחין דקטנות (קנה ושט גרון) ונעשה השליט, המלך , רועה צאן אחיו. נכנס לסוד הכסא – סוד הנשמה היושבת על המוח . רגלי הנשמה משתלשלות עד לחזה וחצי גופה נמצא מעל ראש האדם. עד לשם נכנס יוסף , לחבר ולזווג את חו"ב ולהוליד דעת דקדושה .

אחר שגמר לחברם, "התעורר" יעקב לשלוח האחים אליו, את "מערכת הרגלים" . ארבעת הגפיים הינם תחת שם אחד – "הרגלים" לכן פנה יוסף אל אחיו ואמר "מרגלים אתם" , עומדים במקום הרגלין, בקלי'. השיבו האחים "כנים אנחנו" , רוצה לומר, אנשי אמת. יוסף אינו מקבל דבריהם מאחר וטרם התאמתו . פועלו של יוסף הוא להוליד את האמת . מרגע שנכנס לתוך המוח וחיבר את חו"ב, הוא צריך להוריד את האמת . הנקבה היא האמת. אמת מארץ תצמח .

אמת הוא סוד האמא – א-ה-י-ה = 21 X 21= 441=אמת. לא בכדי עומדים האחים בפני יוסף והוא צולף בהם מרגלים אתם ! הוא עושה להם תיקון גדול על מנת שיעשו תשובה , שיגיעו לאמת , "ערוות הארץ באתם לראות" , פנימיות סוד הקלי' של מצרים הנכם מבקשים . ואכן חלק מרגע האמת הגיע. אחי יוסף משתחווים לו . הם ארבעת הגפיים, חיצוניות הגוף, הרגלים. כהגוף הכפוף לנשמה אשר מבלעדיה אין לו קיום לכן חייב להשתחוות לה. הנשמה לכשעצמה , תמיד יכולה לשוב אל שורשה בסוד האלוקות . לגוף גופא, יש קץ סוד ה-מקץ . קץ שם לחושך. גוף החוסך מעצמו תורה , שאינו מתפנה לזכור את ה' ,שוכח ממנו,– מה טעם לחייו ?

יוסף שהגיע לנקודת העין שבכתר סוד אור א"ס , רואה את האחים מלמעלה וחייב לדאוג להם לכן הוא המשביר , המכלכל לפי הטף, "ליקוטי בר ליקוטי" מברר ניצוצות הקדושה ומעלם לשורשם העליון בסוד החיט"ה = כ"ב אותיות התורה, סוד הנשמה בעבורה נברא העולם . על יעקב נאמר "וישכ"ב במקום" יש כ"ב (אותיות) .

על מנת לפעול גילויי ההוויה בקרבם של האחים , נדרש יוסף ל"עלילות" , לתמרן אותם בהעלאה זהירה ממדרגות הרגלין למדרגת הנשמה.

אומר רשב"י , וי ליום הזה כאשר האדם עומד מול האמת , איזו בושה חווה בעת שמגלה "ותחזינה עינינו בשובך לציון" , בשובך לעצמך, אל שורשך, היינו נשמתך. ציון = יוסף .

ציון = יוסף , הוא בחינת ההוויה המוליד את נשמת משיח בן יוסף. מי שמגדל את הנשמה הוא משיח בן דוד . לכן קרא יוסף לבנו הראשון מנשה – נשמה.

יוסף חשף בפני אחיו את כל אברי הנשמה אך לא יכלו לשאת הגלוי. הם אמנם הודו "אשמים אנחנו" שלא שעו בהתחנן אלינו אחינו מהבור. היתה זו תחילתם של הרהורי התשובה על שלא נקף ליבם אז . אך גם עתה לא יכלו למצות התשובה מחמת שיש להם שתי עינים . טרם קנו העין העליונה הכוללת בה ניתן לראות את האמת "ליבבתני באחת מעיניך" שה"ש ד' ט . ולכן פרש יוסף לחדרו לבכות . בבכיו זה עוררם לתשובה עמוקה יותר.

אומר רבי נחמן שהדמעות שוטפות את השקר מהעינים . במסכת שבת מובא שבנות ישראל הצועפות את עיניהן (מאפרות אותן) הן כנחש המציץ לשרוף וללכוד .

עימות האחים מול יוסף הביאה לדמעותיו המלוחות בסוד ברית מלח . המלח חייב להיות תמיד על השולחן שהינו מזבח . כשם שהקרבן היה מכפר כן קדושת האכילה מכפרת. הכתר הוא בחינת מלח – לחם , "מלח הארץ" . לכתחילה ברא הקב"ה את הימים, האוקיינוסים מתוקים . לאחר שיעדם לדגים בלבד המליחם . זהו סוד בכי דמעות יוסף שהינו כדג מתחת למים שלא שולטת בו עינא בישא . ע"י דמעותיו פועל לקרב העולם לתיקונו ויתם הלא טוב . דמעות יוסף הועילו. האחים חוזרים אל "אביהם" , אל החכמה.

יעקב שנמצא בתוך הקלי', בכנען = עכאן, טרם שבה אליו רוח הקודש. האחים שבים לומר לו שבלא בנימין לא יוכלו להתראות בפני אדוני הארץ ! יעקב נאות לשלוח את בנימין כאשר יהודה שהוא יסוד היסוד העליון , גבוה יותר מיסוד יוסף , ערב לו. שאם לא כן "חטאתי לפניך כל הימים, בעוה"ז ובעוה"ב . יעקב יודע שיהודה בחינתו אריה, ויוסף שור. ודאי יוכל האריה להתגבר על השור. בפ' ויגש בעז"ה נראה העימות ביניהם.

כשמגיע בנימין כתוב "וישא יוסף את עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו" . אומר רבי חייא בזוה"ק "תוחלת ממושכה- מחלה לב ועץ חיים תאוה באה" . כשאדם מייחל , כוסף זמן רב למשהו עליו לכוון שאם יבוא או לא יבוא אקבל שהכל מאת ה'. באם אינו מוותר, באים עליו כמה בעלי דין להתבונן בו אם הוא בכלל ראוי לקבל ואז מוצאים אצלו מיני דינים ר"ל ובמקום שיתנו לו מבוקשו, תוקפים אותו במחלת לב . מכאן, שיש להזהר מבקשה בלתי מתפשרת ונחרצת כי מזמין התאנות לעצמו.

ליוסף היתה תוחלת ממושכת לראות את אחיו כשם שליעקב היתה לראות את יוסף ובהם נתקיים "ועץ חיים תאוה באה" . היינו , שלא פסקו מעץ החיים כל אותם שנים .

בנימין קיבל את נשמת אמו רחל . בהחיות נשמתה את גופו העלתה מיין נוקבין הגורם לשפע ,הורדת מיין דוכרין. הוא גם מן הכוונות שעושים בהדלקת נרות חנוכה להעלות השלהבת.

עד עתה, כמעט שליש מהחורף עבר בלא גשם. ע"י כוונות בהדלקת הנר ניתן להעלות מיין נוקבין. נר= 250. מטר= 249 , עם הכולל 250 .

250 מתחלק להויה א-ה-י-ה = 47

הויה אלהים = 112

הויה אדנות = 91

סה"כ = 250

250 =נר = מטר . בשמות האלו מעוררים רחמי שמים.

שלהבת = שת הבל , הנשמות שנטמנו באדמה ללא חטא .

חנו כ"ה חנו=ס"ג , חנו בחשמונה - חשה הנשמה - שמונה . אור החנוכה הוא מהדרגה השמינית - בינה - אותה משכו החשמונאים. אור זה החוזר אלינו בכל שנה במצוה קלה של הדלקת הנרות כוחו גדול אף יותר מהושענא רבה, אור מיתוק הדינים . אור השכינה יורד עד מתחת ל 10 טפחים ולמן ההדלקה כוחו יפה לחצי שעה . בימים יחידים אלו בשנה יורד האור מואר ! בשאר ימות השנה ירידתו חשוכה "אל תראוני שאני שחרחורת" . כאשר אדם מדליק נרות חנוכה הוא מאיר כביכול לשכינה את ירידתה ומחזק האור העליון להוציאו מהשביה .

חנוכה הוא חג ממנין הרגלים , שנאמר להדליק נר לכשתכלה הרגל מן השוק. הקלי' המה השוק. טוב לכוון בהדלקה שאנו שורפים הקלי' ומאירים השלהבת – שת הבל , שע"י שת והבל מתגלית נשמת משה .

שמונת ימי החנוכה הם ביסוס הנשמה למשיח בחיינו ! הטבע, העוה"ז מתנהל ע"י שבע הספירות התחתונות . שמונה הוא מעל הטבע, עלינו לפעול לגילוי הנשמה ללא לאות.

תכלית ירידת יוסף למצרים , לקלי', היתה לגלות את משה , הנשמה -משיח על מנת שיתגלה הכתר, התורה, בחג השבועות .

בחנוכה מאירים שני חלקי האור, הלבן העליון והשחור התחתון אשר תכליתם להתמזג בשווה . בחינת שני מלכים בכתר אחד. ה' מצר שמיעט את הלבנה אך היא עתידה לשוב כמקודם ואף לגדול יותר . כן הם מעשינו - ביכולתנו להקטינם או להגדילם לטוב ולמוטב. הטוב בלבד אינו די לעולם , נצרך שיהא מעוטף ברחמים שהוא סוד השמירה .

יה"ר שהאור הגנוז של אבינו שבשמים המתגלה בעוזו על הר הכרמל - רום כל – בשעות אלו של נר שני של חנוכה תשע"א , ירטיט ליבותינו לקבל גילויו באהבה ויעטה הודו עלינו ביפעה ורחמים לקבלנו אליו בחינת שובו אלי ואשובה אליכם , ישקיף עלינו מאותה עין הכתר הכוללת לאחדנו ולמחול כל עוונותינו ממקום האהבה והרחמים שאין שם שום עוון אמן ואמן !

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !

פרשת וישב - התשע"א - VA'YESHEV

bs'd

פרשת וישב - התשע"א - VA'YESHEV MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :

פרשת וישב ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת וישב תשע"א

אוצר החיים, הרי"מ: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" : מגורי-מגור . כשרואה אדם שצרות באות עליו אל יבקש עצות ותחבולות. אין לאן לברוח מהן. אלא שמתוך הסבל עצמו ובתוכו יצפה לישועה ויאמין שכל הצער הוא חיצוני ומגמתו אך לטובה . עד כדי כך ... וישב יעקב, - ראה עדת כלבים וישב ביניהם ...

מהו המגור, הצרות, שיעקב כל כך רצה לישב בעטיין בשלוה? השתוללות הקנאה ושנאת האחים ליוסף . יוסף רצה לשלוט עליהם ככתוב "רועה צאן אחיו" , היינו, שהיה מלמדם כזקן בקיא ורגיל, בחינת "זה קנה חכמה" יותר מכל האחים יחד. החילוק ביניהם היה שסברו אחי יוסף שיש להם דין ישראל ולא דין בני נח כפי שחשב יוסף . על רקע זה הביא עניינים – דיבתם, אל אביהם על מנת שישכין שלום בין הדעות . בבסיס אותה מחלוקת דינים ,הביא יוסף גם "רעה אל אביהם" על שנשא שתי אחיות ולפי דין ישראל זה עריות ...

"אלה תולדות יעקב יוסף" : יעקב אהב את יוסף מכל בניו אפילו מבנימין, כי בן זקונים הוא לו . עפ"י הפולמוס הנ"ל, דיני ישראל קובעים הקידושין. יעקב קידש את רחל לפני שנשא את לאה על כן רחל היא אשתו הראשונה לכל דבר ויוסף עיקר התולדה . לכן הוא "הבן הזקן" מכל הבנים. עם זאת , דיני בני נח גורסים שהנישואין תופסים ראשונה . יעקב חרד לתוצאות של אי האהבה ששררה ביניהם כי אין דבר טוב יוצא ממריבה אלא גלות ושעבוד .

בעל הערבי נחל: " ביקש יעקב לישב בשלווה" . והלא הוא בכיר האבות . הוא השיג שלמות טוטאלית בטורח וטרדה עצומים. וכי כאשר מושגת שלמות יושבים בחיבוק ידים? לא ! אלא יש להוסיף במעלות הסולם המוצב ארצה וראשו בשמים. ללמדנו , שגם הטרדות שלכאורה אינם מושתתים על אדני תורה משל והגית בו יומם וליל , ההנהגות שמנהיג עצמו – גם הם תורה אפילו הינם בתחתית הסולם – כי תחתיתו נעוץ בשורשו.

סוד י"ב השבטים הם כנגד ארבעת הגפיים . יד ורגל מתחלקים לשלושה (יד-זרוע, אמה, כף יד) (רגל-ירך, שוק, כף רגל) סה"כ 12. יעקב עצמו הוא הגוף , יוסף – הסוף, אות ברית קודש. אומרים (הגפיים) השבטים ליוסף , אם אתה רוצה לשלוט בנו , למלוך עלינו , אתה צריך לזון אותנו. עליך לעלות למקום המוח ולהיות זק ונקי ביותר . כדי להגיע לשם עליך לעבור את זה העולם בחינת מוות, להיות בלא דעת ולצאת חי ! אז נקבל שאתה הוא המלך עלינו .

ואכן אחיו הפשיטוהו מכתונת הפסי"ם , כתונת שהיה בה סוד החשמ"ל המגן מפני כל מזיקי עלמא . זרקוהו לבור שאין בו מים , נחשים ועקרבים בו, (קלי' למיניהם). חוק עולם הוא שלא שורדים בבור כזה אך יוסף מכח רוחניותו העליונה (למרות שהשילו ממנו הכתונת המגינה) לא יכלו לו . הבור הוא הבא"ר . ר"ת בידך אפקיד רוחי . התפלה שאנו אומרים בק"ש לפני שנת הלילה עת הנשמה עולה כמיין נוקבין להפגש עם הזכר שישפיע עליה מיין דוכרין. עליה זו הינה כגשם העולה טיפותיים מהקרקע לקבל הטיפות היורדות משמים. כלומר, על פי איכות הדיבורים, התפלה ואמירת ק"ש בכוונה , בכוחנו להוריד גשם ! ולא נצטרך חלילה לתעניות או גזרות. מטרת הנחישות להורדת הגשם הוא לשם החיות ולהחיות . למען דעת את הי"ת אנו זקוקים לחיים . כאשר מעלים את השכינה הקדושה להתחבר עם הזכר – הוא משפיע חיים , גשם. לא בכדי אנו מודים בבוקר על החזרת הנשמה שהוטענה בלילה ע"י הזכר – ז"א .

יוסף , היסוד , אות ברית קודש לפריה ורביה , בן פור"ת יוסף בן פור"ת יוסף עלי עין , עולה לקבל הטיפה מהעין העליונה , הפנימית , בסוד הכתר על מנת להוליד . אין הולדה ללא פנימיות . לאחר שקיבל הטיפה יורדת היא מטה.

יוסף הורד מצרימה . בדרך עבר ליד קבר אמו שניחמתו ומכוחה זה המשיך... ירידה נוספת, אחר הבור, אחר שעבר ידיהם של "פסי"ם " ר"ת פ'וטיפר ס'וחרים י'שמעלים מ'דינים .

אשת פוטיפר היא ניצוץ תמנע שביקשה להנשא למי מבני משפחת אברהם . אפילו ביקשה להנשא ליעקב ומשלא נעתרה , נעשתה פילגש לאליפז בן עשו דב"ה א' א' ל"ו . אשת פוטיפר היא גם האשה הכושית של משה שמלך בכוש 40 שנה וחרב חצצה ביניהם , היא אשת מה"מ אשר ראתה ביוסף את ניצוץ משיח בן יוסף ורצתה להביאו לעולם דרך הקלי' ולא דרך הקדושה . מאחר ועמד בנסיון עמה , תשלומו..., לירד ירידה נוספת.

בבית הסוהר יוסף פגש את שר המשקים ושר האופים. בית הסוהר היה במשמר בית שר הטבחים . שר המשקים ושר הטבחים הם סוד הקנה והושט. שר האופים –סוד הורידים . פרע"ה הוא העורף (מתחת לגזע המח) היונק ראשון מהחב"ד ואחריו יונקים הקנה הושט והגרון.

שלש השרים הנ"ל נקראים מוחין דקטנות . אחר שהאדם משלים גופו בחינת וא"ו קצותיו , החיצון והאמצע , הוא נכנס לכלי הפנימי. המוחין דקטנות זמינים לאדם מיום הוולדו שכן זקוק לאכילה ושתיה העוברים בגרון , הוא מקום הדין הקשה, בית הבליעה הנשלטים ע"י התאוות.

יוסף שמהותו יסוד, נכנס במוחין הנ"ל דרך עמוד השדרה הבנוי 18 חוליות/שלבים, לסוד הפה הפותר חלומות. יוסף בן ה 17 השתלם עד לשלב ה -18 , היינו עד לחוליה המחברת אל הדעת , סוד ח"י , כיצחק - קץ ח"י הויה X 8 = 208 , יוסף גימט. 156 = הויה X 6= 156 = קנאה . בהגיעו אל הדעת הוא מתחיל להתבונן ולברור שלושת אלו השרים קנה ושט וורידים. המחשבה כאמור, ניזונת מן הכתר. מעל האוזן יש מקום צר הנקרא "מיצר" , משם קרא דהע"ה "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה". הגרון הוא המיצר התחתון (גרון ניחר) ומעל האוזן המיצר העליון .

הקנה משתלשל מהחכמה ושייך לקול הדיבור. הושט מקום האכילה והשתיה , הגרון מקום הצטברות הכעסים המשבשים דרכי המעבר לרוח המנשבת מכנפי הריאה להרגיע יקוד האש שהתפשט כבר ללב.

המלצה למעשנים : לשתות הרבה מים , כי מייבשים את לחלוחית הריאה.

בהיותינו מתבוננים על שיפעת החיים המועטרת עלינו – האם לשם אכילה ושתיה באנו אל העולם ? לא ! באנו כדי לגלות הפנימיות ולעלות במעלות הסולם.

הזכר של היצה"ר הוא אחראי על מזונותינו . בעת ששיגרת החיים נהייתה לנו לזרה , מורה הדבר שהננו נכונים להכנס לפנימיות ואז, היא, אשת יצה"ר ניצבת כמחסום בפנינו .

כאשר שם הקב"ה את האדם בתוך הגן , הרשה לו לאכול מכל העצים אך לא מעץ הדעת טו"ר . האדה"ר תהה וכי באתי לעולם לאכול ולשתות לגמוע מכל הטוב שכאן , לרעות אריות ובע"ח , לזאת יקרא חיי נצח ???? דחה באחת התיזה הזו והיה מוכן למות ולוא כדי לזכות לפנימיות, אמר ועשה . הוא הדבר הנכון לעשותו , הוא דעת האמת , לקפוץ ולעבור הגדר ! אין ספק שלהעזה הזו ה' מצפה ולא שנשאר כרובוטים. באנו לעולם כדי לידע את ה', כדי להכירו , למען אישתמודעין ליה . הוא שאמר הנחש והייתם כאלהים יודעי טו"ר.

אכן מצליח הס"מ לנהלנו בשליטתו הרמה לשעבדנו בצרכים הגופניים שלכאורה הם העיקר אך כשמתעוררת הנשמה , כל מכמני העוה"ז בטלים ומבוטלין בעיניה, היא מבקשת את הקב"ה בכל מחיר, גם ביסורין, להגיע עדיו. אחת מאבני הנגף הוא ההיתקלות בבעלת המחסום כאמור , אשת פוטיפרע , המוות .

משה כשיצא ממצרים לקח את עצמות יוסף. אל תקרא עצמות עם חולם אלא עצמות מלשון עוצמה שהיא הפנימיות של האדם.

אלה תולדות יעקב יוסף - יוסף הולך אל ה'. עושה דרך רוחנית כשל אביו . הוא ממשיך אל הפנימיות, להוליד נשמה יקרה וחשובה לעולם , את בנו מנשה אותיות נשמה . הנשמה היא מרע"ה ! מרע"ה הוא הנשמה הפנימית .

התיקון בעולם מתבצע הן בעולם התחתון והן בעליון . הנשמה כשבאה לעוה"ז , מתפקדת כאן לצורך השתלמותה והתקדמותה בעולם העליון . כאשר עושה פירות היא מקבלת כח נוסף מעם העולם העליון להשיג עוד. דבר האומר, שבואנו לעוה"ז הוא כדי לעלות מדרגה נוספת גם אם משמעותו לעבור דרך המוות . המוות טוב מאד, הוא קרש קפיצה לפנימיות עמוקה יותר . כל גלגול חיים הוא התקדמות בדרגות.

יוסף , חותר אל הנשמה, הדעת, שהיא המדרגה העליונה בעוה"ז הקיימת בסוד המוחין. מרע"ה טמון בהר נבו, נו"ן בו, משה+נ= נשמה. על מנת להגיע אל הנשמה , יוסף הולך אל פרע"ה -העורף , הנקודה המכרעת מתחת לדעת, מקום הניצוצות הקדושים שם אספם "פרעה", ליקטם כל חייו להוציא ברורם על מנת שהחלק הארי יגיע לקרח ביציא"מ .

קרח גלגול קין . כן הוא יוסף . פגם קין תוקן לבסוף ע"י פנחס גלגול יוסף ע"י "קנא קנאתי אל ה' ". פנחס נשא את בת פוטיאל /יתרו והיא גלגול אשת פוטיפר. נפש קין תוקנה בהריגת המצרי ע"י משה. רוחו נתקנה ביתרו, ונשמתו בקרח .

יעקב השקיע ביוסף כל כוחותיו , וממנו יכל יוסף לירד למצרים, למיצרים. כספוג זה הכוח , הרשה לעצמו להתגרות ביצה"ר ואינה לו את אשת פוטיפרע . טיפת רוחנית אחת ירדה אצלו שאמורה היתה להוליד את המשיח אך מפאת צרוף הנסיבות נותבה ונחלקה ל 10 טיפות "ויפוזו זרועי ידיו" וירדו כנשמות לעולם הקלי'. הס"מ תפסם והרגם אך חזרו בגלגול של עשרת הרוגי מלכות . ישמעאל כה"ג היה גלגול יוסף, יפה תואר כמוהו. הרומאים חמדו את יופיו והסירו את עור פניו ויצקו לתבנית להציגה ברבים.

מרבי עקיבא, הוא יעקב , הפשיטו עור גופו . רואים, שגלגולים מתבצעים לרוב בתוך המשפחות ואין תימא שנקרא עקיבא בן יוסף.

גם פרץ וזרח מזיווג יהודה ותמר הינם גלגולי ער ואונן . מפרץ השתלשל משיח בן דוד , משיח צדקנו לו אנו מצפים ומחכים. לא בנקל יאותו להכיר בו ולקבלו כי מראהו מושחת משום עלייתו מן הקלי'.

משיח בן יוסף (נחשב גם כעם ישראל), עלינו להתפלל עליו ועל עם ישראל שה' ישמרנו מארמילוס הרשע היינו רשעי אומה"ע. וכל המתפלל עליו ועל עם ישראל מוחלין לו כל עוונותיו .

הבן איש חי מביא בפרושיו על אגדות הש"ס שגם משיח בן יוסף מזרע דוד . בכל דור קיים בחינת מב"ד ומב"י כפי שרח"ו היה לדורו מב"י כן היה הגר"א מווילנה לדורו וכו'.

פגיעה במשיח בן יוסף תגרום לצער מאין כמותו לעם ישראל . אז יראה ה' לעניינו וישלח את משיח בן דוד .

אנו עומדים היום בשלהי התקופה שטרם הגאולה , סיום הרוע והקלי'. בזוה"ק מובא על מלחמה בשם אטימוס שהינה מלחמת אטום .

ה' הראה לנו דוגמא לפני למעלה מ 60 שנה במלחמת העולם השניה . העם היפני שהיה ידוע כעם חשוך בעבודה זרה ואכזריות נוראה , נשלט ע"י המאפיה יאקוזה , העז לתקוף את ארה"ב וכמענה קיבלו שתי פצצות אטום , הירושימה ונגסקי. אחר המוות ענק הממדים והתדהמה העצומה של העם היפני , השתנה לחלוטין מוטיב חייהם והפכו לסמל ודוגמא למוצלחות בעמים בכלכלה ובשאר שטחים . האטום פיכח אותם ... ר"ל , דוגמא למהפך בעולם .

מאז, שוב גאתה האכזריות מחדש ובעז"ה תוכנע ותעלם כאשר יעביר ה' כל הלא טוב .

ה' הרחמן מביט בציורנו שבכסא כבודו, על היסורים והגלגולים שאנו עוברים ומשפיע לנו "רווחים" . לזה ממון, לזה בריאות, לזה נחת , על מנת שנוכל לשאת ולעמוד בהתקרבותינו אליו .

ודאי הוא שכל האוחזים בתורה שפר גורלם , שמחים ועשירים במנת חלקם , ממילא לא חשים בצער ויסורים .

יה"ר שנתאחד בשמחה להדבק בהי"ת תמיד או"א

איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !