*** פרשת כי-תשא *** PARASHAT KI-TISSA

bs'd

KI-TISSA" MP3 DOWNLOAD/LISTEN HERE''

פרשת "כי-תשא" להאזנה/הורדה לחץ כאן

בס"ד

עיבוד לדרשת הרב שמעון דהן שליט"א

לפרשת כי תשא תשס"ט

הבא"ח : כי תשא ראש ב"י . ראש ב"י ר"ת רב"י . משה הוא ראש בני ישראל. ובפרשת תצוה הקודמת שמו לא הוזכר כלל . וכי למה?

אחר חטא העגל ה' אמר למשה שמלאך ילך לפנינו ולא הקב"ה . בפעם הראשונה שה' אמר זאת למשה היה בפ' משפטים ואז הסכים כל עוד לא היה המשכן . אלא שאחר חטא העגל הבלתי צפוי לכאורה, עם ישראל היה במצב שברירי אשר אי אפשר שיונהג ע"י מלאך מצווה, בעל מדת רחמים מוגבלת מתוקף תפקידו.

עם ישראל זקוק לרחמים אינסופיים עד כדי כך שמשה היתנה "מחני נא מספרך ואם איך פניך הולכים עמנו אל תעלנו מזה ".

מרע"ה ביקש להשביע את עיניו של המקטרג שיפוייס , ע"י שממעיט עצמו , ולא מופיע בפרשה , כביכול יש למשה חסרון . הרי ידוע שנאמר על משה האיש העניו עפ"י האדמה אך כתוב ענו בלא יו"ד . גימט. 20-ך'. אל תקרא מסיפר-ך אלא מיספר-ך (קמץ מתחת לפ"א) . הן חסרון היו"ד והן אי הזכרת שמו בפרשת תצוה , נתן למקטרג, שישבע את שבעו. מחווה נצרכת זו של משה בעבור עם ישראל דוקא מנשאתו ומעלתו למדרגת כה"ג אשר גם אותו היו מושחים באות היוונית V הפוכה אשר משמעותה עליה ממטה למעלה ואח"כ ברדתו יורד השפע מהזיז העליון .

כה"ג, בזמנו ובעתו נחשב אף הוא לראש ב"י . כש"כ מרע"ה.

הוא כי תשא ראש ב"י.

לפני שעולים מדרגה גבוהה במיוחד ולשם הנסיון נגרם עיכוב ומניעה לצורך הצרוף המוחלט אל התכלית . עם ישראל קיבלו בקלות רבה מדי את ידיעת וגילוי ה' מכורח השעה להוציאם ממצרים . גלויו בקריע"ס , דיבורו מתוך האש והענן .

ידוע שת"ח לומדים ימים ולילות ואינם זוכים להתגלות ה' . אלו זכו והצדיקים לא ?

כאשר עמדו ב"י במדרגתם הגבוהה הנ"ל , נמלך הקב"ה בדעתו , שאמנם אכן התגלה אליהם אלא שהתורה תינתן רק למי שמגיע לו, כידוע שהתורה נקנית ביסורים . מובא בתנא דבי אליהו : ה' יכול להתגלות לילד , ילדה, לאשה , אפילו לגוי אך לזכות לקבל את התורה - צריך לעמול עליה ! ולהיות ראויים. או אז הוריד ה' את עם ישראל לדרגה השפלה , האלהים האחרים . עוון חטא העגל. ישראל לא חטא בעגל אלא העם והכוונה לערב רב . עם זאת חטאו ישראל שלא מיחו בידי העושים ולכן כשפרצה המגפה הפילה חללים מכולם. אהרון לקה בעת שמשה היכה בסלע במקום לדבר ולא מיחה בו . לכן לא נכנס כמשה לארץ . "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל "(במדבר כ' י"ב);.

בתוך סערת הרוחות הרוגשת כאשר משה מנסה לבקש את ה' שיסלח אחר חטא העגל הוא מעתיק אהלו מחוץ למחנה ונקרא אהל מועד כי ראו ב"י ששם התוועד עם עמוד הענן. משה מדבר עם הקב"ה "ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני" כי תשא ל"ג י"ב. אותי, הקב"ה , אתה מכיר אבל אני איני מכירך בידיעה גמורה . רצה משה לגדול בידיעת ה' – "ויאמר לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי " שם כ'- לראות את פני ר"ת אל"ף.

"ויאמר ה' הנה מקום אתי וניצבת על הצור והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עוברי והסרותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו".

כדי להבין את ענין הפנים ואחור של הקב"ה צריך למצוא חן בעיניו ! בפנים , לפנים . מאחור רק הדל"ת , קשר של התפילין. נשיאת ח"ן בעיני ה' הוא סוד , גימט. עי"ן = ק"ל .

אם נפחית ח"ן מק"ל נקבל ע"ב - 130 – 58 = 72 =גימט. חס"ד . "עיניו כיונים על אפיקי מים" שה"ש ה' י"ב . אפיק, לשון להוציא את החן ולשאתו בפני עיני ה' . מגיד מישרים משתמש בפסוק "פקח עיניך וראה שוממותיך" . כל הבעות הפנים הם בעינים . בעוברנו על פניו של עני – אותיות עין, ואיננו חפצים לתת לו , אנו מסבים פנינו מעמו כדי לא לפגוש עיניו. כל תעוזת העני, לבקש נדבה, (בד"כ ביישן) הוא, כאשר פוגש עין בעין את הנותן.

איך פוקחים את עיני ה' עלינו ?! עינים עצומות נקראים קמץ. בניקוד קמץ , שקמוצות כאגרוף . כדי לפתוח העינים יש לעבור לפתח - . קמץ מורכב מ קו השווה 6 ונקודה ששויה 10 = 16 . קמץ + פתח (קו שויו 6) - 16+6= 22 כ"ב אותיות . מי שמכיל בתוכו כראוי את כ"ב האותיות מוצא חן בעיני ה' ב- ע"ב שמותיו ומניב חס"ד שהגימט. שלהם זהה לע"ב.

על שם הויה 72 עינים 3 בכל קו באופן הזה : י יה יהו יהוה .

חניה , ח"ן י-ה . כאשר אדם חונה, שוהה, בכל מקום שימצא , שיבקש אנא ה' המשך השגחתך ועיניך עלי והלואי וחיני לא יסור מעמך. כן הוא בין אוהבים המסתכלים אחד בשני ארוכות.

והוא שאומר ה' למשה "מצאת חן בעיני" , אני ממשיך להביט בך.

אומרת הגמרא : אשה שעיניה יפות אינה צריכה בדיקה . העינים מגלות את המכלול .

כאשר נשמה באה לעוה"ז עיניה עצומות מחשש מוצדק שמא לא תוכל לשאת את המראות הבלתי קדושים. רשב"י ישב במערה 12 שנים ולמד תורה עד שנפקחו עיני נשמתו . כאשר יצא, כל שראו עיניו נשרף . הנשמה לא יכולה לשאת העוה"ז ועל כן בבואה לעולם עיניה עצומות . הגוף נצרך לנשמה כדי לשאתה , לקחתה לביכ"נ , לקיים מצות ומע"ט . חסד הגוף עם הנשמה.

על מנת לשאת חן וחסד בעיני ה' ישנם פסוקים שאנו אומרים לעתים מזומנות : שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, ונח מצא חן בעיני ה' ועוד.

כתוב: "ויהיב חכמה לחכימין ומנדע למידעין" הקב"ה מוסיף חכמה לחכמים וידע את היודעים. אומרת הגמרא: אצל בנ"א כלי ריק הוא לשם מילוי אך לא כן אצל הקב"ה שהוא כלי חשוך . מי שמלא מוסיפים לו "יהיב חכמה לחכימין" . זהו גם סוד "וכבוד ה' מלא את המשכן" (מ', לד). אלא ... שהס"א מבלבל ואורב לשכון במשכן ובכל מקום קדוש דקה לפני התגלות עין ה'....

כמו"כ בכל מקום פנוי או כלי ריק.

הנחש כאשר רואה ת"ח מלא במע"ט וחסד, – מסתלק הימנו מפאת שאין לו מקום להכנס .

מי שמרוקן מתכני ישראל הרוחניים , סכנה אופפתו . לא בכדי נקראים ריקים ופוחזים . הגמרא נוקטת לשון "ריקא" ריק מחכמה . ע"י החכמה ניתן לדחות ולבטל היסורים .

המקטרים והמתלוננים לבקרים צריכים לחדול ובימקום, לשאת עינים בסוד "פקח עינינו וראה שוממותינו". הקב"ה צופה אל בנ"א וממלאם במילוי החכמה לה משתוקקים .

כן ממלא ה' את משיח צדקנו , ה' רואהו ומעטיר עליו רוח עצה רוח גבורה רוח חכמה אף יותר מן האדה"ר .

אחר חטא העגל מטווה ה' למשה את הארועים הבאים עד לכניסה לא"י "ושלחתי מלאך לפניך" ל"ג ב' . מלאך כידוע מוגבל בציווי שליחותו ואין בו רחמים מועדפים . משה משיב לה' "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה" . הקב"ה מצווה את משה לפסול לוחות שניים ולהעלות אל הר סיני שם מגלה לו את י"ג מידות הרחמים .

בזמן דין קשה, ר"ל, יש לקרוא י"ג מידות הרחמים מעשרה אנשים ומעלה .

ישנם תאורים רבים על הופעת הי"ת , ה' איש מלחמה ה' שמו , "עמר נקא" כבעל זקן שיבה . המידה הזו של השיבה באדם הוא כאשר שערו הופך לבן, היינו זקן – זה קנה חכמה . כשאנו אומרים את 13 המידות , המידה ה-13 מתייחסת ל"עמר נקא" בעל השיבה הצחור של הקב"ה שהינו רחמים גמורים . עשר הספירות והכתר המתחלק ל 3 ספירות א"א, עתיקא קדישא, א"ק - סה"כ 13.

א"ק היא המידה -13 ובאומרנו אותם כאילו אנו יודעים בחכמה את ה', חכמה להמליכו עלינו.

אנו סמוך לפורים ורואים את ההקבלה של נשיאת החן גם אצל אסתר המלכה בעיני אחשוורוש וכל רואיה . הח"ן הוא מיתוק הדינים בסוד חכלילי מיין . תכליתינו להגיע למצב של מיתוק הדינים "עיניך רוחצות בחלב" . דם נעכר נעשה חלב. אלהים דיודי"ן גימט. ש' . כאשר יבוטל האות שי"ן מנח"ש יוותר ח"ן .

והוא שאמר ה' למשה "הנה מקום אתי ונצבת על הצור" הצור – אותיות צרה הזקוקה למיתוק ע"י ריצוי ה' ע"י מי-חסדי הצור שאנו נוהגים במצבי שיגרת חיינו , רחיצה, נטילה, טבילה – אנו נשטפים ונעשים כחדשים.

אנו מנועים מלדמות איברים להקב"ה עם זאת יש לו עינא פקיחא שאינה נעצמת לעולם וביטויי העינים חוזרים וחופפים לחכמה: עיני העדה ,הם ראשי העדה וחכמיה , עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה . יתרו יעץ למשה ואתה תחזה ... ודוד יפה עינים –אומר הזה"ק כל צבעי הקשת נראו בעיניו של דוד . כח הראיה היא החיות .

מדרגה זו שהיא סוד הפנים , סוד "העגל", העיגול ! בדומה לביטוי "עיני עגל" – עמה נתמודד בעתיד הקרוב . הקב"ה הביט באדה"ר ואלמלא היה ממתין עד כניסת השבת ולא היה משית עליו את "הריבוע" שהוא החלק המעשי, הגשמי, היינו יכולים לזכות להבטה של הקב"ה בלא דין כלל והבריאה היתה נקיה וטהורה.

כפי שבעת שה' עבר על פני מרע"ה שראה את אחוריו ולא את פניו , וכדברי דהע"ה "אחור וקדם צרתני" (תהלים קל"ט): אומר בעה"ס: מדובר בגילוי והסתר פנים של השי"ת, כי באמת "מלכותו בכל משלה" והכל ישוב לשורשו, כי "לית אתר פנוי מיניה", אלא ההבדל הוא, ב"הוה" ו"יהיה", ... כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות, והשכל הזה מכונה בשם 'אחור'; ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה, ... כן ששת ימי השבוע נקראים אחור והשבת פנים .

מאחר ולא נתתקנה החכמה העליונה ע"י האדה"ר , נתתקנה היא ע"י שהע"ה בחכמה תתאה משך 40 שנות מלכותו. לאחר מכן הלכה והתדרדרה עד לחורבן הבית . 70 שנות הגלות הם בחינת הסבת פניו של הקב"ה אחור ולפני היגלות הפנים מחדש , כפי שהס"א ארב להשתכן במשכן , ו/או "לקח חלקו" בחטא העגל , כן הוכשלו ישראל בסעודתו של אותו רשע אשר בעטיה נאלצו לעבור יסורי זיכוך מחודשים . ע"י מרדכי שפקח את עיניה של אסתר ככתוב ותלבש מלכות, היינו רוח גבורה רוח ה' להתייצב לפני המלך ולהתעמת עמו בערמה על הסבת שושן הבירה לירושלים הבירה .

לימוד התורה עפ"י הסוד הוא המפתח לגאולה , סוד=עין , יש להחיל ללומדו בכל בית על דרך ראשית חכמה יראת ה' – לא כל הבא ליטול , נותנין לו . יראה – ראיה . אם אנו רוצים לפקוח עיני ה' עלינו לטובה , ודאי שאנו נצרכים לפכח ראייתנו תחילה .

בעז"ה נעשה ונצליח.

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלוקים.

מעובד ע"י שי"ז

*** משתה פורים - ישיבת זוהר הרקיע ***

בס"ד


פורים - התשס"ט, ישיבת זוהר הרקיע

להורדה/האזנה לצחץ כאן

Zohar-HaRakia's yeshiva Purim's feast

Download / listen Here

*** פרשת תצוה *** PARASHAT TEZAVE

bs'd

PARASHAT "TEZAVE'' MP3 DOWNLOAD/LISTEN HERE

פרשת "תצוה" להאזנה/הורדה לחץ כאן

*** פרשת תרומה *** PARASHAT TERUMA

bs'd

"TERUMA'' MP3 DOWNLOAD/LISTEN HERE

פרשת "תרומה" להאזנה/הורדה לחץ כאן

בס"ד

עיבוד לשיחתו של הרב שמעון דהן שליט"א

לפרשת תרומה תשס"ט

רח"ו: "דבר אל ב"י ויקחו לי תרומה" . הפרשה הזו מתקיימת למעשה לאחר מתן הלוחות השניים שנתנו ביוהכ"פ שלאחריהן ניתנה ההוראה לבנות את המשכן.

מדובר כאן על שלשה סוגי תרומות : למשכן לאדנים ולתמידין. בעבור התמידין שהם קרבנות ציבור והאדנים שהם יסודות למשכן , עם ישראל כולו השתתף בשווה , בקע לגולגלת מחצית השקל.

אך למשכן נקראו לתת בנדבת הלב, ברצון טוב אומר רש"י. בזה מפריש ומרומם תרומה מעל הנקבע. את התרומות לאדנים והתמידין היו מערבבים אך לא את של המשכן שכ"א הביא שונה מחברו ולפי שנדבת המשכן והאדנים היה כדי שישרה הקב"ה שכינתו בתוכם רצה השי"ת לנסות מה אהבה ורצון טוב בלב כ"א יותר מחבירו ולכן הניח לבחירתם שבכך יהיה למאמציהם זכרון. אם עני שאין ידו משגת וליבו דואב או עשיר בגאוה שה' רואה גם ליוהרה וגם לכאב.

הבא"ח: מדרש רבה מביא שה' מכנה אותנו צאן והוא רוענו.

במקום אחר אנו נקראים כרם וה' שומרנו . כרועה ה' מבקש עשו לי בית , עשו לי דיר, שאוכל לשכון עם הצאן . הצאן זו רמת הנפש. כמו"כ מבקש סוכה לשמור הכרם -דרגת רוח. כבוד לאבא להיות במחיצת בניו – בנים כנגד הנשמה מול ישראל כהנים וקה"ק.

אם כן, רועה שומר אב – ר"ת אשר – ראש , הוא ה אשר המובלע בפסוק וזאת התרומה אשר תקחו מאתם ,מהנפש רוח ונשמה.

מהו דוקא ענין המקדש שה' מבקש לעשות בתוכנו .

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", מקדש אמנם אותיות קודש - אך אינו בלבד. אלו הן ארבע אותיות שזקוקות לתיקון ואז תצמח לנו הגאולה ! יש לתקן את אותיות המקדש מ"ם, קו"ף, דל"ת , שין ! מדובר על האות מ"ם הסגורה שצריכה להחתך לשני דלתי"ם כנגד שני אותיות הדל"ת של דוד, וכמ"ש גם "לשקוד על דלתותי יום יום".
האות השניה קו"ף צריכה להתקצץ מרגליה יורדות המות ולהעשות ה"א . "ראשון לציון הנה הנם".
האות דל"ת - אומר הזה"ק שנפגמו אותיות הדל"ת של שם ש-ד-י ושל א-ד-נ-י בחטא חוה . כי מש-ד-י צריך להשאר ש"י ומאדנ"י צריך להשאר שם אני! אותיות שי אני ! יש אני ! . כמו"כ הדל"ת היא אות שמשלימה את האות ש' , (ש"ד) הרשעים מצד הקדושה שיונקים משם אלהים דיודין שעולה שי"ן . כאשר יתוקנו ארבע אותיות אלו תהיה השראת שכינה בשלמות . והוא שמבקש הקב"ה מאתנו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם - תקנו את האותיות האלה כדי שאוכל לשכון בתוככם .

פתח הרב דהן: מה ברבדי נשמתנו גורם שנהיה ראויים להיות משכן להי"ת , להתחבר עמו ? מה ענין הכלים ? הלא כשאדם בונה לו בית אינו עומד על הפועלים מבוקר עד ערב , אלא בא מדי כמה ימים , אפילו שבועות .

13 פריטים עיקריים מצוה ה' לעבודת המשכן: זהב ,כסף ונחושת, תכלת , ארגמן , תולעת שני,שש (פשתן) ועיזים,עורות אלים מאדמים, ועורות תחשים ,ועצי שיטים ,שמן למאור , ובשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים.

מהחומרים הנ"ל יש לבנות ארון , שולחן מנורה , ומזבחות.

כל כלי המשכן נבנו בצורה מרובעת , אפילו לחם הפנים (נקרא כך משום שראו את הפנים הקשה שלו-בחוץ היה רך- בניגוד לציפוי הקשה בלחם שלנו היום). כל לחם שנלקח לאכול מיד אחר היה בא במקומו וכידוע היו חמים תמיד.

על צורת קני המנורה ישנה מחלוקת אם היו זוויתיות כריבוע או קשתיות – עגולות.

סוד הכלים המרובעים ומטרתם .

חודש אדר, אד"ר כנגד האדה"ר. מרע"ה נולד בז' אדר ובא לעולם כדי לתקן פגם האדה"ר על שפיזר נשמתו בת ה- שש מאות אלף נשמות ישראל שהיו בו . דור המבול ודור הפלגה כ"א בתורו , פיזרו גם הם ל עוד 600 אלף נוספים , דור סדום ועמורה לעוד 600 אלף נוספים וכן דור מצרים תרם לפיזור זהה . בשל ההתפזרות המרובה הוקטנו הניצוצות עד למאד בכל המגולגלים בדצמ"ח שבדורות האחרונים והינם קטנים ביותר. בואנו כאן לעולם הוא על מנת לאספם ולהעלותם בסוד כינוס הניצוצות שנעשה במשכן מ 13 סוגי החמרים אשר סייעו לכך .

את קיבוץ הניצוצות אנו עושים ע"י ברכה על המזון , הבגד, הבית , המזוזה, התפילין. אין פריט ללא ניצוץ חיות אפילו אחר המוות - הנשמה חיה . כן לעור והעצמות המשך תהליך.

ע"י השימוש בקדושה בכל פריט שהוא, אנו מאספים לראש קודקוד (ראש קבוצה) המעלה לגבוה ממנו ולגבוה ממנו עד למשיח המעלה להקב"ה. בזה האופן אנו מתקנים מקבצים ומשלימים חלקיקי הנשמות אותם פיזר האדה"ר . תפקיד זה ממולא על ידנו "בעל כורחנו" שנאמר על "כרחך את חי ועל כרחך אתה מת" פ"א ד' , היינו, שבואנו וצאתנו חליפות בעולם, מהווה סולם להעלאת הניצוצות המפוזרים להתחבר כבתחילה בפרק הזמן של ה 6000 שנה.

שרשי בנ"א גם הם קרוצים מ 13 החמרים למשכן ומכאן העיסוקים המגוונים של צורפי הזהב וכסף, רוקעי הנחשת, נגרות ושאר מקצועות. במתכת הברזל לא נעשה שימוש מפני שממנו עושים חרב המכרית ומחריב וענין המשכן הוא לבנות ולאחד.

עולם התוהו נברא עגול וכן הבריאה בטבע , העצים, הביצים , האדם, חלקי גופו , עיניו , שמש ירח וכוכבים – הכל עגול ונקרא עולם השבירה . בעולם התיקון דקדושה הכל מרובע . הגויים מתאפיינים בביזוי הטבע ועבודת אלילים של ממש במשחקם שהודפים בועטים ומכים בכל סוגי הכדורים העגולים הקיימים . שם המשחק הוא להדוף, ממני והלאה . חטא העגל נספח גם הוא בסוד העיגול ככתוב שקמו לצחק .

מחשבת הגוי עדין טמונה בתוהו ובוהו ואינו מסוגל להכיל הריבוע דקדושה.

לוחות הברית היו מרובעים וא"ו על וא"ו וכן האותיות פרט לסמ"ך ולמ"ם שבנס היו עומדים. בניית המשכן וביהמ"ק נבנו בסוד הריבוע , משם הויה בן ארבע אותיות וארבע עולמות אבי"ע.

פרטי הבניה של המשכן הוא כנגד קומת האדם .

הארון בנוי שלושה רבדים זהב- עץ- זהב, כנגד הגולגולת והמוח של האדם במעטפתו כמאמר הזה"ק תלת רישא. כאשר בתוך הארון הלוחות השבורים שהם סוד המוח. הלוחות השניים מחוץ לארון .

ענין שני הלוחות נלמד עוד מהתינוק/הנשמה, המצטנף ככדור בבטן אמו העגולה , צופה מסוף העולם ועד סופו מתורת הלוחות הראשונים. כאשר יוצא פושט ידיו ורגליו ושוכח הכל והוא כשבירת הלוחות. שבור- שב האור ! .

הלוחות שמחוץ לארון- המה הלוחות השניים , התורה שאנו לומדים בהיותינו בחיים . כאשר אנו לומדים בה , מאירים אנו את פנים הלוחות השבורים שבארון ומתקנים אותם תוך היזון חוזר אלינו בין שני סוגי הלוחות . באופן הזה מזדככת הנשמה.

מי שאינו לומד תורה, יוותר עם הלוחות השבורים בראשו משום שלא החיה אותם והשלימם.

רח"ו בפ' יתרו מביא שעל הארון עמדו הכרובים מזהב אשר לכשעצמו הוא חלול שם שמים גדול בעיני האומות , איך יש לנו חפץ, פריט דומם כלשהו שעמו אנו עובדים את ה'? לכן היו הכרובים בקה"ק מוסתרים מפאת קוצר דעתם להבין שסוד הכרובים הם שני מלאכים ממש! שרפים , מלאכים של אש ,שהזהב מרמז עליהם בחינת דין/אש, היינו, יצ"ט ויצ"ר המלווים האדם מיום בריאתו עד פטירתו . יעודם: להיות פב"פ כאוהבים אך מושפעים הם ממעשה בנ"א הגורמים חלילה להיפך, אב"א . אז מזדווג הדין על כל המשתמע מכך.

השולחן בעל ארבע רגלים – כנגד הבטן והגפיים שעניינם אכילה .

ארון במזרח, שולחן בצפון ומנורה בדרום . כשם שהנשמה בנויה זו"ן כן השלושה הנ"ל נחשבים זכר ומזבח הנחושת –החיצוני, נקבה, שכביכול מופרדת מהזכר אך מזבח הזהב הפנימי מורה שאין הנקבה פרודה מהזכר ברוחניות .

משכ"ן אותיות כנש"ם- כאן נשמה, המלמד על תפקידו ותוכנו .

כאשר הקב"ה אומר ושכנתי בתוכם , אינו בגוף אלא בנשמה , בנשמה הנמצאת במלאכים הכרובים, בזר הסביב – באם וכאשר מלאך שורה בטוב בתוך הגוף החומרי שלנו.

כל העבודה בין בחומרים של המשכן ובין הפעולות מהעלאת הקרבנות ועד לשירת הלווים ותפקידי הכהנים וכה"ג הינם לצורך !

וכי מה לכאורה יש צורך להקב"ה בם ? אלא הוא להתקשרות !

הריבוע מסמל החומר, הגשמיות -כתונות עור לחבר עם כתונות האור , אור השמחה שם מח ה' .

כשאנו לומדים על משיחת הכהן , סממני הקטרת והפריטים המגוונים אשר שורשם בנצחיות , דורשים הם עצירה ללימוד מעמיק ולא ריפרוף בעלמא . לא שייך להתמכר ולהשתכלל בעיסוקים של עוה"ז עד מיצוי הכוחות ובשל כך להבדל מן התורה. בעוה"ב הכל כבר מוכן ומזומן לא נצרך בו שום מיומנות מקצועית של העוה"ז פרט לתורה .

המשכן הוא בנין שה' בנה לכל אדם ואדם על מנת שיאיר מתוכו ויקדש הדברים הנוגעים לו מבית ומחוץ . הקידוש נעשה על ידי היחוד שאומר בפה : פריט זה למען הי"ת, עבודה/עיסוק/טוייה/צורפות, מצוה , לימוד – לכבוד הי"ת למען המשכן, למען המקדש . כך יאה להקדיש לה' כפי שאנו מבקשים ממנו היה בעת מעבדינו , יה"ר שתשרה השכינה במעשה ידינו , ויהי נעם ... אכן.

מערכת החיים שלנו נסבה עפ"י כ"ב האותיות כמובא בספר יצירה שה' ברא את הראש באותיות א מ ש ואת הגוף ב –ב ג ד - כ פ ר ת . שאר האותיות לחלקים הפנימיים . וע"כ כנגד סדר זה - העורות המאדמים, עור האדם, עיזים- כנגד השערות .

בצלאל – צל אל, קיבל רוה"ק לנצח על מלאכת המשכן. מאחר שטרם היה שרטוט דומה לכלים הללו בעולם , הוקצע לנו דפוס הרבוע של הכלים על מנת שתפיסתינו תהא בשליטה עם עצירה , ולא בעיגול אינסופי הנעדר מכך .

הריבוע בעל קצוות זוויתיות משמש לאתנחתא , להתחדשות. עצירה – עץ אור , עץ חיים . גלגולה של הנשמה היהודית הוא ככדור עד לעצירתה כאן בחיים לאחוז בריבוע. נשמת הגוי ממשיכה גילגוליה....

העיצורים הנלמדים מהתורה הינם לשליטה מיטבית בחיים . בלימת הפה מלכעוס, חציצה מתאוות , עצירת עבודה בתום שמונה שעות. לכן הוא גם השיעור והקיצבה שיש לכל מצוה ומצוה תחומה ומשקלה. כל התייחסות אחרת תביא להיסחפות וחוסר שליטה המרחקת מהמטרה לשמה הגעת , היות סולם לקבץ ניצוצות ולהשלים קומת האדה"ר וקומתך שלך בתוכה !..

כאשר נשלים ונחבר הוויתינו המופרית ההדדית בין הלוחות השניים והלוחות השבורים , ונשכיל בחיים חיותינו לחבר בין ההפכים , תהא מדרגתנו בזרימה אינסופית בעולם הרוחני, נבוא ונצא בעגולא כבריבועא ב"ב או"א .

איש שחו אחריו ה' הוא האלהים.

עובד ע"י שי"ז