הרב המקובל שמעון דהן דהאן שליט"א HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita: ויחי - התש"ע - VA'YECHY

עבור תרומות לעמותת זוהר הרקיע:

תרומה לעמותת זוהר ההרקיע

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita
הרב שמעון דהן (דהאן) שליט"א

יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

ויחי - התש"ע - VA'YECHY

Views
bs'd

'VA'YECHY' MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :

ויחי - התש"ע להאזנה ^^^

להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן


בס"ד

שכתוב לדרשתו של כב' הרב דהן שליט"א לפרשת ויחי תש"ע

"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה, ויקרבו ימי ישראל למות, ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו, אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי, ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים" .

אומר הזוה"ק מדוע קרא ליוסף בלבד ולא לכל השבטים , כי כל בני השבטים נקראים יוסף , שארית יוסף . "שים נא ידך תחת ירכי" : ירך הוא תורה "חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן" שה"ש ז' ב'- שכל הסודות והמכמנים קיימים בתורה . ידך – בחינת עשיית צדקה שהא בהא תליא . כאשר אמר יעקב ליוסף השבעה לי ואח"כ כתוב וישבע לו – זה היה הקב"ה שנשבע בימינו ובזרוע עוזו שיוציא את ישראל מגלותם . השם ישראל הוא שררה , גלות, דין ו ישר-אל רחמים, גאולה. הגלות היא הסיבה הישירה לגאולה.

"ויחי יעקב" "ויקרבו ימי ישראל למות" מה פרוש סתירה זו ?

הקב"ה נקרא חי החיים, חיים נצחיים . בעולם העליון חיים וכשבאים לחלד זה נקראים מתים . כאשר מתים כאן – חיים שם .

כל תכליתו של יעקב אבינו הוא ליצור כאן חיים, פריה ורביה . בסוד ההולדה שנקרא יסוד נוצרו הי"ב שבטים – 70 נפש ומהם סובב ורבה העולם .

יעקב, י-עקב , עקב גימט. 172 , בהוספת ח"י 18= 190 – מנין ק"ץ : זהו שאמר יעקב לבניו "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" , בק"ץ , בראשית מ"ט א'.

תכלית בריאת העוה"ז הוא כדי להחיות את העקב . אנחנו דור העקב, עקבתא דמשיחא . בשר עור העקב הינו היחיד בגוף האדם שהוא מת, השאר הכל חי.

תפקיד הצדיק להחיות החלק המת שבאדם, היינו, מהותו ואישיותו הפנימית . משאית – אותיות איש מת , שלא ישא איש על עצמו את מתו, גוף ללא חיים , ריק מעולם רוחני.

החיים בעוה"ז הינם דמיון. אנו מדמים שחיים אך לבסוף מתים. חי פרושו חיים נצחיים . הקב"ה נקרא חי העולמים וכל מה שנמצא בעולם האמת חי . באם האדם היה חי לא היה נצרך לשינה, כמונו. כידוע שינה אחד חלקי ששים למיתה.

יעקב בעודו בבטן עמו עם עשו חיפש את סוד החיים המתחילים מן הקבר , אותיות רבקה . לידה משמעה חילוץ מן הקבר. יעקב מוצא את החיות בעקב עשו היא היו"ד, אותה הוציא ממנו. הלוא היא אותה יו"ד שהחלה להתפשט מנקודה לשם הויה בעולם . מאחר ובידי יעקב יו"ד החיים , כיצד מת וספדוהו ? אלא שכך הם הצדיקים, מעשיהם הטובים בהיותם בעולם ממשיכים להחיותם נצחית.

עשו שוטם את יעקב על לקיחת יו"ד החיים ממנו ומבקש להרגו . השם יעקב , אמור להכתב עם וא"ו ואכן לעת"ל יקח המשיח גם את הוא"ו מעשו וישאר עש – כבגד תאכלמו עש . עש היא תולעת שממיתה אותנו . מעשיו הטובים של האדם הם לבושיו וזו התולעת אוכלת אף הבגד של המצוות , כלומר, עשו מיצר לנו ללא הרף.

יעקב בא ללבן, סוד הלובן העליון, החכמה מקור היודי"ן, כדי לקחתם ממנו. היו"ד היא טיפת החיים , השכל, המאור, המכלכל אותנו עלי אדמות בכל אשר אנו עושים, בחינת החכמה תחיה את בעליה . החכמה נקראת ע"ב , גימט. חסד הכוללת ארבע יודי"ן .

יעקב עבד אצל לבן 14 שנים כדי לשאת את רחל בעבור יוסף . כמיהת שניהם ליוסף היתה זהה . כאשר אמרה ליעקב "הבה לי בנים"... ענה "התחת אלהים אני". גם יוסף אמר כך לאחיו כאשר חזרו מהלווית אביהם .האחים נפלו לפניו ואמרו הננו לך לעבדים כי חששו שמה אחר מות אביהם ינקום בהם – ענה "התחת אלהים אני" . לא בהכרח משפט זה צריך להקרא בנימת שאלה אלא כעובדה שאכן יוסף, היסוד, הוא תחת אלהים לצורך עשיית פו"ר . יעקב ויוסף הינם אחד . יעקב מכונה היסוד הגדול ויוסף היסוד הקטן. תפקיד היסוד הוא להוסיף לפרות ולרבות ולכן אמרה רחל "יוסף ה' לי בן אחר " ויצא ל' כ"ד. רחל ידעה שבבן הנוסף תתן נפשה תחתיו.

יוסף, היסוד, הינו עיקר החיות , אשר מכל האברים ביכולתו לעלות למח ולרדת . עליו עומד ברית הקודש בינינו לבין הקב"ה . אומר הזוה"ק כל בני השבטים נקראים יוסף , שארית יוסף. י – סוף אותה יו"ד אשר משך יעקב מן החכמה , מלבן, הגיע עד הסוף – יוסף .

בואם של יוסף ויעקב למצרים הוא כדי לגלות ולתקן את סוד החיים , הניצוצות שפגם האדה"ר ונפלו לשם. מצרים הוא אח של כנען בן חם נכד נח . כנען ומצרים גרמו סרוס לנח שלא יוכל יותר להוליד .

יסוד – צדיק, מוליד. כן היה נח איש צדיק תמים בדורותיו והיה ראוי שהעולם יפרה וירבה ממנו . כנען יסוד הקליפה ומורכב מזכר ונקבה כאשר מצרים היא הנקבה שלו.

יוסף הצדיק שבקדושה , בהיותו בן 17 בלבד ! הורד למצרים להוציא ניצוצות שנפגמו מבלי שהוא עצמו ינזק והוא תימה גדולה , איכה בגילו ולמרות כל היסורים שעבר, לא נכשל . לכן זכה להיות היסוד , איבר הפו"ר, משום ערנותו הזכה תמיד להורדת חיות לעוה"ז . הלשון אשר בפה היא אותה בחינה וכאשר נזהרים בה – גומלת חיות העוה"ב ככתוב החיים והמוות ביד הלשון .

ברית הקודש מחובר ישירות למח ומקנה לאדם היות בחינת אלהים, הבורא יש מאין , היינו הולדה.

בהגיע יעקב למצרים נפל יוסף על צוארו ובכה. יעקב גופו לא זע בחיבוק או ריגוש עמו אלא קרא קריאת שמ"ע.

בכיות רבות בכה יוסף בכל הקורות אותו ובמפגשיו עם אחיו . בכי מלמד על נשמה קרוצה מהיסוד. אדם שאינו בוכה מורה על נשמה פחותה .

מדוע קרא יעקב ק"ש במעמד הפגישה הכה נכספת עם יוסף כמובא קודם "ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות " ויגש מ"ה כ"ח. ?

שמ"ע הוא סוד החיים האמיתיים . לשם כך נוצר האדם שיבוא ויקרא שמ"ע .

היה רופא דגול ות"ח באיטליה שהתייחס בביטול לגלגולי הנשמות . יום אחד נקרא לטפל בתינוק חולה בן 30 יום ולהפתעתו קם התינוק קרא שמע ישראל ומת . מאותו מאורע שחזה בעיניו לא כפר יותר בגלגול נשמות מאחר ורק נשמה הטמונה בגוף זעיר זה הבאה לתיקון תוכל לקרוא קריאת שמ"ע.

רבי עקיבא גדול התנאים של כל הזמנים כששאלוהו, אמר, שההתעלות היותר גדולה היא למות תוך כדי אמירת שמ"ע ואכן כל ימיו חיכה שיגיע ליום בו תצא נשמתו באחד. מהיכן זאת לרבי עקיבא ? מיעקב שהיה גילגולו כפי שגם מורות אותיות שמותם .

בעת ששהה יעקב אצל לבן , 20 שנה, ובנוסף השנים שהיה במצרים, נדבקו בו טומאות הרבה . היכן שיש קדושה הקלי' סובבים אותה ואומר רח"ו מפני מה היה צריך רבי עקיבא למות מיתה כה אכזרית שגיררו את גופו במסרקות של ברזל , מפני שנצרך בשרו להתנקות ולהטהר ממה שדבק בו מעוצם קדושתו .

יעקב בעת פגישתו עם יוסף קרא ק"ש לצורך טיהור יוסף.

סוד שמ"ע הינו באותיות הסופיות של שמע ואחד, ע"ד. הן האותיות שבוראות/ מולידות את ה-בשכמל"ו . המלה שמ"ע עם ע' גדולה היא תחילת הווצרות הנקבה בעולם . יוסף ירד למצרים לתקן רפ"ח הניצוצות שנפלו לשם . רפ"ח (288 ) + הויה X 2 (52) = 340 גימט. ש"מ של שמ"ע . (להווה ידוע שגימטריה אינה משחק אותיות ומספרים אלא היא אחוריים של הקדושה , כלומר הכנה לה ).

דבר ראשון שמבקשת הנקבה הוא שם לעצמה כי השם הוא חיותה והארתה. אותיות המילוי של שם האדם הינם אין סופיות. עם זאת, צרופי שמותיו הינם במספר. ולכן אחד הדברים הראשונים שנתבקש האדה"ר הוא לקרוא בשם כל בריה כדי לתת לה חיות .

לדוגמא השם יצחק – באופן שהאותיות הסופיות יקראו למפרע קץ –חי, היינו מן הסוף להתחלה תשקרצפ וכו'- הינם גורמות דין, לעומת שם מאותיות דיושר , הנקרא כסדרו, אבגד וכו' – גורם רחמים .

שם המכיל בין אותיותיו יו"ד וה"א והאות ה"א קודמת ליו"ד , גם כן גורמת דין כי האות ה"א היא נקבה. יו"ד הוא זכר.

טוב להחזיק דף עם צרופי השם סמוך לחפצים האישיים כי מכלול צרופיו מסבים המתקת הדין.

הע' הגדולה = 70, של שמ"ע היא האמא של ש"מ הנקבה, הנותנת כח להתפתחות השם . ישראל הוא הזכר של שמ"ע. כאשר קוראים ישראל יש לכוון– שר אלי שעל ידו מגדלים הזכר . קודם מגדלים הנקבה אח"כ הזכר על מנת להגיע לחב"ד ולהוריד השפע . ע"י אמירת שמע ישראל – קבל והבן - שפרושו החכם ! (כ"ף דגושה ובניקוד צירה) ע"י שמאחדים אותם בחב"ד , נולד מאחוד זה ה -בשכמל"ו ונעשה השם ברוך ! הוא תכלית הק"ש, הורדת ברכה מהחב"ד הכוללים שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן .

לעת"ל יפתחו שערי הבינה – החב"ד שלנו שכיום הינם בחינת גן נעול אחותי כלה , ויפרוץ החוצה כל שפע הרפואה והישועת-כל לעם ישראל ולא נדע יותר צער ומחסור.

סוד ההולדה מתבצע כאמור במוחין, בחב"ד ע"י היסוד שנכנס פנימה. זהו פרוש ה-בשכמל"ו , להביא שמה הנקבה , בחינת "אשה כי תזריע/תגדל, תחילה" ובחיבור עם הזכר – מוליד . הוא הדבר שפעל יעקב בפוגשו את יוסף .

לכן זימנם יעקב "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" ויחי מ"ט א. יעקב מבטיח לגלות הקץ והנה השכינה מסתלקת ממנו כביכול ובימקום עובר לפרוט ותאור מהותו של כ"א מהבנים : ראובן בכורי אתה ... יתר שאת ויתר עז... פחז כמים...

שמעון ולוי – כלי חמס מכורתיהם ... באפם הרגו איש,

יהודה – אתה יודך אחיך , ידך בעורף אויבך, גור אריה וכו' .

לכאורה תמוה , אך דוקא תאור המהות של כאו"א מהם הוא סוד הקץ, לידע מהותם וכיצד לפעול במה שניחנו לתיקון העולם, בחינת דע את עצמך.

קץ הימים והאחרית מולבש בעצם ההתיחסות למכלול כל שם הן של בני יעקב והן של כל אחד מאתנו בפרט . שם האדם הוא שורשו ממנו יסיק התפקיד למענו בא לעולם וכיצד לבצעו. בהתאם לכך הוא הקץ/קיצו... היתכן שבא לעולם וסופו להקבר ?

בבריאת העולם נאמר על כל יום וירא אלהים כי טוב (פרט ליום ב') וביום הששי "והנה טוב מאד" בראשית א' ל"א . המוות נקרא טוב מאד . מובא שהקב"ה ברא את המוות עם האדם והוא בחינת נתינת מתנה לו. מת – נה . וכי המוות מתנה? אלא שללא המוות לא נבין הקב"ה , לא נבין עולם הנשמות, את נצח החיים שנזכה לחיות . המוות הוא כדי לגלות הקב"ה .

יעקב בשעת קריאת שמ"ע שאמרו בניו על יד מיטתו מסר עצמו למיתה ככתוב "ויאסף רגליו את המיטה ויגווע ויאסף אל עמיו " ויחי מ"ט ל"ג , עצם עיניו ועבר מיד מן העולם מתוך בחירה , מתוך שליטה כפי שמובא מדברי הרבי מלובאויטש שהמוות נקרא מעבר , כניסה מחדר לחדר . סיום תפקיד בחדר אחד לאחריו עובר לחדר אחר וכן הלאה חדרים הרבה.

ענין כבוד החיים והמוות של היהודי , גוי לא יבין זאת .

אחד היסורים היותר קשים לנשמה יהודית הוא בגילגול אצל גוי. לא בכדי אמרה רבקה בראשית כ"ז מ"ו: קצתי בחיי מפני בנות חת אם לוקח יעקב אשה ...מהן... למה לי חיים. יסורי הנשמה בגוף הגוי הוא מפני השיקוצים האופפים את חייו החל ממזון וכלה באחרון הפעולות.

ידוע שישראל פרו ורבו במצרים במאד מאד , מדוע דוקא במצרים ? מצרים כאמור, הוא בן חם (נכד נח). חם הוא עיוות הקלקול לשימצה שפשה במצרים . דוקא לשם נכנסו יוסף יעקב ומשה בסוד היסוד כאשר יוסף הוא יסוד התחתון, יעקב יסוד האמצעי ומשה היסוד הפנימי לחלץ הניצוצות שנפלו שם מחטא האדה"ר . הניצוצות פשטו בכל בחומר בלבנים בקש ובכל מהות.

בהיות יוסף במצרים פעל לברר הניצוצות להכין ירידתו של יעקב . יעקב בעת שאמר ק"ש איחד כל הניצוצות של עם ישראל לאחד ומשה הביא ליציאתם ממצרים ועד למעמד הר סיני לעמוד כאיש אחד בלב אחד – יחוק"ה ושכינתה .

כל הציוויים שבתורה ניתנו לקדושת המציאות ורווחתה החמרית היומיומית על מנת שבכל אשר נפנה נצליח . החל מאכילה, לבוש , עבודה, מו"מ באמונה, חינוך, תפילה וכל עשיה שהיא. בניגוד גמור לגוי שכל קדושה ממנו והלאה לכן הינו טמא ומשוקץ בחייו . במותו נגאל סוף סוף גופו מטומאתו.

לכאורה אינו מובן מדוע העולם נצרך להם לגויים אלא שהם רצועת המרדות לישראל לשמרנו להלוך בתלם. רואים בעובדא כיצד מנהיג אחר מנהיג זה קם וזה נופל כ"א בתורו משמש ככלב שמירה לנו ע"י הצקה בלתי פוסקת.

לזרוז גילוי המשיח, יש לקרוא קריאת שמ"ע בשכבך ובקומך תדיר ועאכו"כ שקיום קריאה המונית של בית ישראל, בכוחה להערות עלינו רחמים לאין שעור.

עם זכייתינו לסיים ספר בראשית חזק חזק ונתחזק !

נשזור המהלך מאז בריאת העולם. למרות איזכור האדה"ר אשר חי 930 שנה , לא נודעו פרטים על מעשיו בימיו, משמע אין הוא התכלית.

מובא בספה"ק שהקב"ה רצה לברוא את אברהם כאדה"ר אך נמלך בדעתו שאם יקלקל האדה"ר עוד אפשר יהיה לתקן ולכן שמר אותו כעמוד תווך לקיים העולם לשלב מאוחר יותר.

פרוט מעשיהם של האבות זכו דוקא לתאור רב משל האדה"ר ומאב לאב יותר כאשר אצל יעקב החל הפרוט עוד מטרם לידתו "ויתרוצצו הבנים בקרבה" . יעקב, שופריה דאדה"ר סגר מעגל ונכנס למצרים לתקן חטא האדה"ר ע"י תיקון הניצוצות שנעשה ע"י הפריה והרביה שהזכרנו וזכה להקבר בא"י . יעקב הוא התכלית של ספר בראשית . משה הוא היהלום החבוי בעומק עומק מצרים , כפי שאומר הזוה"ק שמשה בסוד הדעת בעומק הת"ת . הקב"ה ברא את היהלום, מרע"ה, למען הביאנו אל התורה באשר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי . זו המתנה הגדולה שקיבלו עם ישראל – התורה וא"י .

ריבוי אוכלוסיית העמים בעולם הוא רק כדי לרומם את ישראל בעת שבעז"ה נזכה בב"א ליחקוב"ה ושכינתה ליום בו יתגדל ויתקדש שם ה' לעיני כל העמים ברוב עם הדרת מלך . ברוך ה' לעולם או"א .

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים.

אין תגובות:

eXTReMe

eXTReMe Tracker