הרב המקובל שמעון דהן דהאן שליט"א HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita: 14/01/2014

עבור תרומות לעמותת זוהר הרקיע:

תרומה לעמותת זוהר ההרקיע

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita
הרב שמעון דהן (דהאן) שליט"א

יום שלישי, 14 בינואר 2014

הרב שמעון דהן - פרשת יתרו ומוהרן התשע"ד HD

Views


בס"ד
דרשתו של הרב שמעון דהן שליט"א
עבוד פרשת יתרו תשע"ד
פרשת יתרו, פרשת מתן תורה. היתרון שיש לנו על פני האומות על הנכונות שהיתה לנו לקבלה. עם ישראל זכה במתנה ששמר ה' בבית גנזיו. היכן ומתי נעשתה ההכנה המתאימה להם לקבלה ?  לקבל את כל בכל המכלול שבה ? חכמים תמהים על כך, במה זכו. הרי זה עתה , לפני 50 יום יצאו ממצרים , שם עבדו עבודה זרה.
עד כמה שישמע מוזר, גם אנו עובדי עבודה זרה במידה לא קטנה בשגרת חיינו.  כיצד נאשש זאת ? ע"י ההכרה בדמיונות השגויים  הטבועים בנו . לוא רק נזכיר לעצמנו הדרך בה אנו מתייחסים  לפריטים הנגלים לעינינו  בראיה ראשונית  , הם אינם בהכרח הדבר האמיתי.  אפילו רצון שמתעורר בנו לעשייה, אינו הדבר הנכון להעשות אלא אם  חוברים לו כמה מרכיבים  ונחישות , אזי מתחיל לההיפך לאמיתי. למשל אדם רוצה לקנות דירה. היום ראה דירת 4 חדרים , בחשיבה אח"כ  אומר, לא, בעצם אני רוצה רק 3 חדרים , השכנים לא נראים לי , החצר לא מטופלת  וכו'. רוצה לומר שהמראה והחשיבה הראשוניים לגבי הדירה  למעשה נפלו, ירדו מן הפרק . יוצא שהיו  שיקריים . כמובן שיש דברים המתיישבים מיד בדעת ונקנים באחת זהו מוח חזק שהליבון בו צרוף  ומתוקן ואינו טורף בעינים תאוותניות, אזי עיני השכל האחורי מאירים לו . "לעינים הקדמיות" המתבוננות נכוחה, יש נטיה לרדוף אחר כל מה שרואים . בזה האופן הם מסבים לנו עיבוד שקרי עד כדי כפיה לרכוש דברים  שאיננו צריכים ואף לא רוצים -  ולא היא.
בשבוע שעבר למדנו בפרשת בשלח על לידת עם ישראל , לידה שעדין אינה מניבה מוחין אלא כשל תינוק , דרגה התחלתית  או נאמר, אפס בסקאלת הנשמה והגוף המושווה  למדת המלכות שאין לה מגרמיה כלום .  עם ישראל משום היותם עע"ז , קרוב לודאי שחלקם לא ידעו קרוא וכתוב , היו ממש בנקודת האפס, עם זאת זכו לראות ניסים ונפלאות.  דבר המסביר מדוע חמושים  יצאו ממצרים - חמישית - כי לא קלטו  את עוצם הניסים  וחשבו לעצמם  שהם מ"ממלכת הטבע" .
כשאנו מדברים  על מצב של איפוס , התחלה, - זה קורה לנו גם בחיי היום יום  לפני כל פרוייקט , אפילו טרם הליכה לסופר . הכוחות הרוחניים שלנו נכנסים למצב אפס , חדלון , האם בכלל לקום וללכת , מכתיבים לנו  תחושות כעס או  דכאון . כל אקט חדש צורך מאתנו משאבי נפש כדי לעבור את המשוכה הבאה דרך העיבור שהוא שלב התהיה , יניקה – הרצון  והעשיה בפועל, למען השגת המטרה שהיא  המוחין...  ומקביל הדבר לעובר שבמעי אמו  כי שם הוא באפס המוחלט  , אמנם כוחות רוחניים מולבשים בו אך יקח זמן רב עד שיבואו לידי ביטוי .  כך היה מצבם של ישראל כאשר רק נולדו .
ההזנה הראשונית שביקשו היה מים , המים במרה  ורק אח"כ ניתן להם המן.  "ותעל שכבת הטל סביב למחנה והנה על פני המדבר דק מחוספס , דק ככפור על הארץ ". הטל הדק המחוספס מראהו כטפטוף  חלב האם . מה עם ישראל חש באכילת המן כל הטעמים כן התינוק חש ביניקה. החלב של האם מורכב מכל המזונות שאכלה , נעבד בדם ונהפך לחלב .
מחקרים דיווחו על ילדים שגדלו על יניקה ארוכה ומסרו שהיה האוכל הכי טעים בעולם אף יותר מממתקים  וחטיפים והיו מוכנים להמשיך לינוק.  שתי ילדות בנות 8 ו 10 עדין יונקות יום יום , אך לא את כל הארוחות . גם ילדים בני  5 ו 6  יונקים באין מפריע – (אולי זה מופרע ) כי צריכים להיגמל ולגדול מעצמם . 
כאמור שלושה הם  השלבים , עיבור יניקה מוחין  והם  נמצאים בכל המצבים שבחיינו , כפי שהסברנו על ההתקדמות משלב האפס דרך העיבוד/השתדלות, עד להשגת המוחין. 
במצרים עם ישראל עברו עיבור + הלידה . 50 ימי הספירה הם ימי היניקה . מעמד הר סיני הוא המוחין , הגדלות שזכו לה.
משה רבנו הוריד את הלוחות , התורה נכתבה על אבן ?  בד"כ כתב נכתב על נייר או קלף, מדוע כאן על אבן . אך אין היא סתם אבן אלא  חומר היהלום היקר ביותר בעולם  הסנפירינון.
פרעה הורה למילדות להמית הזכרים על האובניים – אבנים.  נתייחס אל פרעה עתה  כפי שהוסבר לא פעם, הוא האמא עלאה ממנה מתפרעים האורות, ספירת הבינה.  התורה אומרת שהבן או הבת נקראים ברא כרעא דאבוה , הבן/בת ירך אמו ואביו .
הילוד נרקם בבטן אמו בשליש האמצעי של התפארת  ושם מתגדל . בשעת הלידה הוא יורד, עובר  את נהי"ם  (נצח הוד יסוד מלכות) תוך שהאם מלבישה בו אורותיה , באותו אופן  שהשתלשלו בנו המוחין  מלוחות הברית  המכונים "אבנים"  ומקביל הדבר לרגליה המאובנות של האם ככח תמיכה בלידה. לאחר מכן האם מרימה התינוק לחיבוק בין דדיה הנקראים חכמה ובינה.   האמא צריכה להתחיל להניק משד שמאל , הבינה  ורק אח"כ משד ימין, החכמה . כי אי אפשר להכנס לחכמה  ישירות.
תהליך זה של ירידת התינוק מן התפארת , המעבר ביסוד ומלכות  ועליה חזרה לדדים שהם חכמה ובינה  - משם מתחיל בניינו של התינוק .
האבנים באים כאן להסביר גם את הקשר למילה אבן, אב-בן . אמירה זו כוללת גם  את האם.  התינוק צריך לינוק שנתיים ימים  נוסף על שנת העיבור אצל האם = סה"כ 3 שנים . ההנקה מאמו חיונית מאד לצמיחתו כמו עץ חדש הנותן  פרי משך  3 השנים הראשונות . בזה הוא משביח הן את העץ והן את הפרי .  אמנם זמן זה נקרא שנות הערלה  ואסור לאכל ממנו הפירות אלא  מהשנה הרביעית ומעלה.
מי שאוכל  פרי  בוסר או בתוך  3 שנות הערלה  , הפרי, בימקום לקבל המשך יניקתו מהעץ האם , יינק מהאוכל אותו תוך שמסב לו נזק בריאותי.
שני לוחות הברית , שניים  בחינת הרגליים, נצח והוד, נכנסים אל כל אחד מאתנו, ישראל,  לצקת הנשמה והמח  כאשר לכל אחד חקוק  מה ואיך צריך להיות מסלול חייו  - לכן נקרא "זה ספר תולדות האדם" , כל אדם וסיפרו.  הלוחות נקראים  גם ספר הברית על שום מעמד כריתת ברית בין ה' לישראל ע"י מתן התורה. 
מה שלנו נראה,  שחייבים ללמוד מתוך הספר  כדי להשלים פנימיותינו  מן החוץ,  אינו כן. הלימוד מתוך הספר הוא דוקא שיחזור , שיקוף בבואה של הידע החקוק כבר בתוכנו.  בעצם הלימוד בספרים אנו משלימים לכבודו יתברך את העשיה בפועל למה שחקק בתוכנו.  בכ"א טמון  הספר רק צריך ליישמו ולהוציאו לפעול בעיון ולימוד למעשה.  כשאנו קוראים ולומדים, נחשב הוא כחידוש ההויה.

יתרו : מי זה יתרו, חותן משה . הוא היה כהן מדין , כהן לכל ע"ז  שהיו בעולם , בא עם צפורה בתו להפגש עם משה אחר ששמע על קריע"ס ואמר "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים" אין כמוהו שיכול להעיד על כך .  עם זאת , כשאנו אומרים שהיה כהן מדין  וכי אפשר להשוותו לאהרון הכהן , חלילה ? 
שאלה נוספת , הא כיצד משה הענו מכל אדם , ה' מדבר עמו פה אל פה – קשור באיש אשר כזה בחיתון עם בתו  וגם בסוף מקבל עצתו ?  וכי יקום שבן של אדמו"ר ישא בת של אפיפיור ?
חלילה לנו לחשוב שאכן כך הוא הדבר. לא היה ולא יהיה , לא איש כמשה יחבור  אליו אם לא היה  ראוי.  יתרו כידוע הוא גלגול הרוח  של קין , קורח  גלגול הנשמה של קין .  דרגת הנפש של קין היתה במצרי אשר הרג משה . משה הוא גלגול של הבל.
אלא דע, המוחין אבא חכמה , אמא בינה – אחד מהצרופים של שם הבינה  עולה תרי"ו  (יתרו) והוא בסוד הציצית.  שער הכוונות - דרושי ציצית דרוש ד  באימא הם ד' אהיה במילואם ב' הראשונים ביודין וה-ג' דאלפין וה-ד' בההין וא"כ אלו ה-ד' מוחין היוצאין הם ד' בחינות אלו של אהיה. והנה ב' הציציות מהם הם כלפי פנים דז"א ושני הציציות מהם הם כלפי אחור דז"א ושני הציציות שהם כלפי אחוריו הם לצורך נוקבא דז"א ושל כלפי פניו הם לצורך יעקב והענין הוא כי ה-ד' אהיה אלו הם בגימטריא יתר"ו ואם תסיר מהם י"ו אותיות הפשוטות ישאר ת"ר כמנין ציצית הרי כמה פעמים רמזנו ענין הציצית.
יתרו , לשון יתר, נוסף . כשדיברנו קודם על תינוק שנולד  ברמת אפס מוחין , יתרו פרושו השכל, המוחין, שיתווסף לנו במהלך  הגדילה.
כן אמרנו שהראיה הראשונית מטעה , היא מבוססת בעיקר על מצגות שווא ודמיונות  שאימצנו וככזו היא למעשה עבודה זרה מובהקת.  ילד עד גיל 5-6 , תפיסתו  את המציאות  היא לחלוטין במהופך , לעיתים עד כדי דיסלקציה - קושי בשימוש במילים המתבטא גם בכתב ראי . זו לקות למידה בעיבוד וניתוח המידע . מחקרים מורים ש כ20% מהגברים סובלים ממנה ו 5%  מהנשים.   הדיסלקציה לא בהכרח  נעלמת  עם הגיל  והאנשים לומדים להתמודד עם מוגבלותה .
לרוב, שלמות הדיבור  אינה  מושגת  עד גיל 6  מאחר ואצל התינוקות והילדים קו האמצע הממזג בין חכמה ובינה עדין אינו פועל . אך לאחר גיל 6 כשלומד א-ב מתחיל התגלות הדעת כאשר הקו האמצעי יורד אלי הדיבור.  הדעת הוא סוד הלוחות שנאמר בהילו נרו עלי ראשי , עת הנשמה האירה בוולד כשהיה במעי אמו .
אם ראייתינו היתה נעלה בהרבה מהראיה הנוכחית , היינו יכולים לראות שעל ראשנו יושבים מלאכים  בסוד הכרובים כשם שהיו על הארון והם הם לבוש הלוחות  .
מעצם בואו של יתרו, יתרו הוא סוד המוח שלנו ההולך ומתפתח . לכן כאשר ראה את מרע"ה יושב וכל העם עומדים עליו להשפט בפניו  - והלא מרע"ה מנהיג  העם מפי עליון , דבריו הם דברי אלוקים חיים  - מה חידוש יש בעצת יתרו להפיג מעמו  העומס ולבחור שרי אלפים ושרי מאות לשפטם וכו',   אך משה אכן מקבל את עצתו.   ראייתו של יתרו  היא ראיית המציאות  כפשוטה , שטחית,  כפי שנראים הדברים בהסתכלות ראשונית.
מחד , הספר גליא רזא מביא שעצתו של יתרו היתה כדי לעורר מחלוקות, קנאה ושנאה בין הנבחרים בעם , ומאידך יש בעצתו דבר מה המשלים וחסר למשה , היינו כניסת המוחין הטבעיים של האדם . 
ציינו כבר את תכונותיו וסגולותיו של משה שדיבר פה אל פה עם הי"ת .  בהיות משה שט בתיבה , כתוב  על בתיה  "ותראהו את הילד והנה נער בוכה" . נער,  הוא כפי שנאמר ביוסף כאשר היה בן 17  והוא "נער את בני בלהה ואת בני זלפה" (מדריך ומלמד  אותם )  .  יוסף בגיל זה למד מיעקב כל תורת אבותיו  וכל אשר למד  אצל שם ועבר משמע שהיה  נער חכים ביותר . 
האדה"ר, יציר כפיו של האלהים   נוצר  כבן 20  .  מה שאומר גם לגבי משה שנולד כנער עם חכמה עלאה  אך חסר לו  חלק המוחין  של ההתמצאות הפרוזאית,  הראייה  עם הדמיון הרגיל במה שקשור לשכל ושפיטה בשטח .  לכך אמר לו יתרו  "ואתה תחזה" , תראה בעיניך, ברמה הנדרשת, המתבקשת, לפעול המציאות בתחתונים .
הזוה"ק  בפרשה זו מפרט את סימני  ההיכר לידע פנימיותו של האדם  עפ"י חכמת הפרצוף.  ידוע על צדיקים  כמו האר"י , רשב"י והבעש"ט  שיכלו בנקל לזהות אופיים , מעשיהם וגילגוליהם של העומדים לפניהם .
מה שהיה חסר למשה הושלם ע"י  צפורה אשתו. ראינו כיצד לקחה את הצור ומלה את בנו  בעוד הוא כלל לא היה בענין . צפורה היא סוד האור – צף,  אור שבא יחד עם המוחין שהוא יתרו , מוחין היתר , השכל, אשר לא ניתן לנו מיד מבטן ומלידה, אלא הוא השכל הנרכש על ידינו  לחיות בעוה"ז.
לרוב, השכל, מיום שאנו  "עומדים על דעתנו" הוא השכל של עלמא דשיקרא , עולם הדמיון  אשר יש בו משום ע"ז  מאחר ונמנים עליו הגאוה הכעס , התאווה ללבוש, למזון, לממון , שליטה , היופי ותעשיותיו, הספורט וכו' . 
רק בדבר אחד אין ע"ז והוא באלוקות האמיתית המתגלית דרך התורה . באין תורה  - כל המאוויים החיצוניים הם בחינת ע"ז . אלמלא התורה , ר"ל, המציאות היתה משוללת הויה . מי שיעסוק בתורה בעוה"ז  יהא  זה קניינו הנצחי, הדבר היחיד שישאר לו מכל עמלו ועולמו כאן . גם האדם העובד למחייתו למען הענק חינוך תורה לבניו – עבודתו זו כלימוד תורה תחשב.
באנו לעולם ליתר , להוסיף על שכלנו , יתרו = גימט. תורה .  ברור כשמש שהדמיונות והשכל השטחיים  הם על מנת לשמש כסא/סולם לכיבוש היצה"ר.
התורה שנכתבה על הלוחות נכנסה בכל אחד ואחד מישראל . בהקשר לזה הביא כב' הרב דהן  על ט"ו בשבט :  מחשבה טובה משפיעה על כל הסביבה , הרחוקה והקרובה .
מדוע האדם נקרא עץ השדה.  ה' שולח מלאך שיעמוד לפני כל עץ  שיאמר לו, גדל ! אך גם המלאך זקוק למזון , לדברי תורה שמדברים בסביבתו הקרובה ,  מזה יש לו כביכול עוז לומר לעץ שיגדל . יש פירות הנשמרים זמן רב בטריותם , סימן שהמלאך שמע הרבה דברי תורה והחדיר אותם לעץ . כל עץ הנותן פרי מוכרח שיוציא פרח אותיות רפ"ח לאפשר ברור  הניצוצות הקיימים בפריו אצל האוכל ועדיף שיהיה בן תורה כי אז נפדים בקלות.
השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים  ! 


eXTReMe

eXTReMe Tracker