הרב המקובל שמעון דהן דהאן שליט"א HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita: 20/01/2010

עבור תרומות לעמותת זוהר הרקיע:

תרומה לעמותת זוהר ההרקיע

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita
הרב שמעון דהן (דהאן) שליט"א

יום רביעי, 20 בינואר 2010

סגולה לטהר הבית ממזיקים רוחניים

Views
בס"ד

מי שהאזין לשעור של כבוד הרב דהן בפרשת בא התש"ע,
שמע את הסגולה לטהר הבית מכל מיני מזיקים רוחניים,
הסגולה חזקה מאוד בידי המקובלים.
לנוחיותכם הבאתי את נוסח הסגולה, ניתן להעביר הלאה ולזכות את הרבים:

יאמר הנוסח הבא 7 פעמים, כשידו על המזוזה, באופן הבא:
ישר (התחלה לסוף) והפוך (סוף להתחלה) יחד יחשב פעם אחת, וכך יחזור 7 פעמים
,
ויכוון בשמות כפי שמובא בנוסח
ולהלן הפסוק
:



בא - התש"ע - BO

Views
bs'd

'BO' MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :

בא - התש"ע להאזנה ^^^

להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

WMA להורדת הקובץ בפורמט


בס"ד

עבוד לדרשת הרב שמעון דהן שליט"א פרשת בא תש"ע

"בא אל פרעה" בא=3 . רמז לשלש המכות האחרונות ארבה חשך מכת בכורות . שלש המכות ניתנו בחושך. במכת ארבה כתוב ותחשך הארץ. מכת חושך – ויהי חושך ואפילה בכל ארץ מצרים. מכת בכורות – ויהי בחצי הלילה...

הזוה"ק: "בא אל פרעה". הלא "לך אל פרעה" היה צריך לומר. ומתרץ הזהר (בא פיסקה ל"ו) "אלא שהכניס אותו את משה, חדרים לפנים מחדרים, אל תנין חזק אחד עליון, כיון שראה הקב"ה שמשה ירא, אמר הקב"ה, הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנין הגדול, הרובץ בתוך יאוריו, שהקב"ה היה צריך לערוך עמו מלחמה, ולא אחר, כמו שאתה אומר, אני ה', שדרשו, אני ולא שליח. נמצא ש"בא" פירושו, שנינו ביחד".

פרעה הוא בחינת חלל הפנוי. כי פרעה לשון בטול, מלשון (שמות ה): "תפריעו את העם", וגם פרעה לשון התגלות, פריעה. היינו בחינת חלל הפנוי, שהוא בטל ופנוי מכל ובו זמנית בתוכו התגלות כל הבריאה. הזוה"ק אומר שהתנים הגדול הוא ים המלכות שבחכמה דאצילות ושם בחלל הפנוי יש כבדות לב. כבדות הלב כי אי אפשר להשיג הבנה בענין החלל הפנוי. כתוב שביום החמישי ברא הקב"ה את התנינם הגדולים חסר יו"ד אחת הוא הלויתן- לוית נו"ן , המלווה את שער הנון . לויתן הוא דג טהור. אך הקב"ה כביכול הרג את הנקבה כי העולם לא יכול היה לסבול הפריה ורביה שלהם . ההרג במובן שהחזיר ה' האור, י אור , חזרה לאצילות לאור הצדיקים.

ועל כן: "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה" וכו'. שמשה דיקא, יבוא אל פרעה, אל בחינות החלל הפנוי, כי אסור להכנס לשם כי אם בחינות משה כנ"ל, כי אי אפשר למצוא שם את השם יתברך.

אחרי מכת הברד חשבו עבדי פרעה שזו היא המכה האחרונה, ואחר שראו שפרעה הבטיח לשלוח את בנ"י ולא קיים זאת, סברו שפרעה נצח את משה ברמאותו, לכן חברו שוב בעצה אחת עם פרעה להכביד לבם לא לשלוח את בנ"י. אבל כשהתרה בהם משה על מכת ארבה ראו העבדים שטעו, עדיין לא נגמרו המכות, מכאן שלא יהיה לדבר סוף עד שיסכים פרעה, לכן שינו דעתם ואמרו לפרעה שלח את האנשים וגו' שנוכחו עתה לדעת שלא יפטרו מהמכות רק ע"י שילוח בנ"י.

גם במכת הארבה מודה פרעה "חטאתי לה' אלהיכם ולכם" . לאחר חמש ההכבדות שהכביד פרעה את ליבו הוא, רק אז החלה הכבדת הקב"ה עליו. כתוב וייצר ה' את האדם עם שני יודי"ן, ואהבת את ה' בכל לבבך , גם לפרעה שני לבבות יצ"ט ויצ"ר . אמנם "חזר בתשובה" במכת הברד שאמר אני ועמי החטאים וה' הצדיק . אלא שגם אצל החוזר בתשובה לא פג הכושר והרצון לחטוא ולשוב לסורו. כאשר ה' אומר ואני הכבדתי את ליבו , משמע אין לו לב. ליבו תפקד כאיבר הכבד שהוא משכן היצ"ר. את הלב ניתן להטות ימינה ושמאלה אך לא את הכבד בעל הנפש הבהמית. הכבד הוא אור הנפש הפחות , בעל התאוות הצרופות חפשי. אור הרוח נמצא בלב. אור הנשמה בגולגולת. אור החיה והיחידה במקיפין.

לאחר שאדם נפטר מתחשבנים עמו ברמת הנפש, בחינת הכבד, ורק לאחר שנה כשמזדכך מתאחד עם הרוח ולא בכדי נאמר "עליו תאבל נפשו". הכבד רובו דם , למעשה משמש כבית קברות לכדוריות האדומות שאצלו עושים סוף דרכן . היווצרותן מתחילה בעצם החזה.

המכה הראשונה והאחרונה היו בדם . בשבוע שעבר הוסבר שתהליך עשר המכות הוא כהיוולדות הוולד/המוחין המתחיל מדם. בסוד נעשה אדם כאשר האות אל"ף היא הצלם , הנשמה. הולד גדל והגיע ליכולת הדיבור ברד- דבר. המכה השביעית כנגד שבע הספירות התחתונות . עתה גדול דיו להשכיל ולרכוש הג"ר כתר חכמה בינה , כח"ב / חב"ד – חכמה בינה דעת.

השגת החב"ד הינה רק למי שנושא אשה . רווק , אפילו יהא חכם , אינו משיגן . חכמתו רק בתחום הז"ת להוציא צדיקים מופלגים כרבי יהונתן בן עוזיאל , בן עזאי שעד שנישא – התורה היתה בחינת בת זוגם. התורה נקראת גם אשה. (בן עזאי נשא לבסוף את בתו של רבי עקיבא). ראו גם נדב ואביהו צדיקים קדושי עליון , משום שלא היו נשואים- ה' קיפחם. יעקב אבינו , בעת שהיה רווק הקב"ה דיבר בו בחלום . לאחר שנשא נשותיו כתוב "וראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי". משפט זה סגולה להצלחה והגנה לאומרו 3 פעמים על יין הבדלה לפני ששותים תוך שמשקפים הפנים ביין .

מכת הארבה : כשמם הוא, להתרבות. הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים לרוב . מצוה חיונית ובסיסית מאין כמוה היא להנשא לשם רביה וגילוי המוחין . הארבה מתרבה ע"י אכילה ושתיה . רוח קדים חרישית נשאתם למצרים בהיותם דקים וקלים. לאחר שאכלו שמנו וכבדו , חלק המליחו בחביות, הפך ה' רוח ים חזק מאד כדי להעבירם. כל ארבה נשא עליו אחד מהמלוחים בחבית ולא נשאר אחד.

ארבה – גימט. 8 הוויות , גימט. יצחק= 208 כנגד ספירת הבינה . פרעה שאל מ"י ה' אשר אשמע בקולו. בסופו חזר בתשובה והיה מלך ננוה . הוא סוד הבינה ממנו מתפרעים האורות ומתפשטים הז"ת.

כן שאל מי ומי ההולכים . מי שזוכה להגיע לעולם הבינה, מ"י , יזכה להמשיך לעוה"ב .

אומר ה' למשה בא אתי ונלמד את פרעה "למען שתי אותתי אלה בקרבו . אלה - אותיות אלוה . מ"י ו-אלה = אלהים . אל"ה , הם 3 המכות שהיו חסרות לפרעה, ארבה חשך מכת בכורות לצרוף המי

ו-אלה .

החכמה דקדושה הינה סוד האור ולעומתה בקלי' , חשך. "כי לא חפץ הכסיל בחכמה כי אם בהגות ליבו" . הכסיל מובל מדמיונות ליבו , להבדיל מן החכם שליבו מבין ומתחבר למוחין .

בנ"א בעולם התיקון הזה, איבריהם מתוקנים במקומותיהם . בעולם התוהו שקדם לעולמנו, צורת האדם היתה שונה ואין הקב"ה מאפשר להתבונן שם אך מלימוד הקבלה מובא שברואי עולם התוהו ליבם היה בראשם כמח נוסף . בעת שהאיר הקב"ה לעולם , נפל ליבם בקרבם הלב סוד הבינה שנפלה מן הראש אל הלב . מה שאנו צריכים לעשות היום זה להוריד שכל אל הלב כי נפל ברמתו . על כן , המוח הוא שצריך לשלוט שלא יסוב ממל"ך למ"ך .וזאת נשיג ע"י שנטה אחר צדיקים וגדולים כנאמר עשה לך רב . על כ"א מוטלת האחריות להעביר לימודיו לזולתו, בניו כש"כ .

תכלית האדם להגיע לדרגת ב"ן 52 X 4 = גימט. ארבה, יצחק, = 208 –ספירת הבינה שבמסגרת ג"ר ולהחכים את הכסיל שבו.

הפרשה עומדת בסימן "והגדת לבנך ביום ההוא" ספור מכות מצרים . דרגא זו של הב"ן הנ"ל נפלה למצרים ממוח האדה"ר אחר שחטא. דבר האומר שמיד כאשר הילד גדל יש ללמדו מצות ה' ולא יחשוב ההורה שהילד עדין בשטותו. ילדינו היום חכמים, גם בעיניהם, יודעים להפעיל מיכשור שההורים אינם יודעים ובשל כך ממרים פיהם . נעשים "עצמאיים" בגיל מוקדם דבר היכול ר"ל להוביל אל פח יקוש.

תחילתו של האדם הוא מוחין דקטנות ותפקידו לדחות הקטנות ולהתגדל בחכמת ה', בין יהודי בין גוי . חכמת הגויים המצטיינים במדעים, קידמה, המצאות מרחיקות לכת, אטום ועד הירח אך טרם גילו את האלהים. כולם חייבים להגיע לידע הקב"ה כשם שהגיע פרעה והכריז "מי כמוכה באלים ה'".

ידיעה זו של פרעה עלתה לו ולעמו במכות רבות נוכח הגדשתו את הסאה בהכבדת ליבו. אף מכת בכורות מקדמית מייצור מקומי היתה בם כאשר הבכורים הבינו שהפעם זה בבשרם ופרעה ממאן לשמעם, היכו וטבחו זה באנשיו של זה .

כיום , אין הנחות לאף אחד על אי ידיעת ה' . כמכה בהאיטי , כן מתנוססות מכות נוספות להינתן על מלכות אדום , אמריקה וגרורותיה ברחבי תבל. האומות כבר שכחו את אשר עשו לישראל . הקב"ה יזכירם באופן הכי רהוט , כפי שהוסבר בשבוע שעבר מנבואת זכריה יעמדו וימק בשרם. נביא לשון בינה.

מכת בכורות – בכור , ברוך , בך אור . כאמור, בעת שיגלה הקב"ה אורו , כפועל יוצא תושמד הקלי' ותפגע בכל המיצרים לישראל מני אז עד היום כי טרם השיתו עליהם התכלית, דרכי ה' בשבע מצות בני נח בהם חייבים .

שלוש המכות האחרונות ניתנו למען השכל הג"ר, להגיע למוחין דגדלות – ה' דוחק בנו להגיע אליהם. מוחין דקטנות הנקרא אלהים מקנה הקיום הפיזי בלבד. על כן , אדם שאינו נושא אשה ומוליד , כביכול חסר את טיפת דם המוחין ונחשב כאינו קיים כלל בעולם.

כתוב, אדם כי יקריב מכן קרבן. אדם משמעו זכר ונקבה . כל עוד אין חיבור ביניהם, הזכר פלגא גוף ולא ניתן לו לידע את ה' בג"ר.

מטרת ירידתנו למצרים היתה על מנת לפרות ולרבות . בפ' ויגש מ"ו כ"ו אומר רש"י : כל הנפש הבאה מצרימה – נפש אחת – שהיו באחדות עבודת הבורא. אומר שם דבר סתום: "יוכבד נולדה בין החומות. ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים, צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים שהרי לא נמנו כאן".

בחכמת הנסתר מובא שרצה הקב"ה לברוא עולם עם נקבות בלבד ואכן כזה היה עולם התוהו. כאשר הקב"ה תיקן העולם הביא בו זכר , המלך השמיני הדר, סוד שאול המלך הראשון , יוסף-יסוד ומרע"ה יסוד דחכמה שבא לתקן את עם ישראל . המלך הדר התחבר אל הנקבה הכללית ותיקנה בסוד הפו"ר. מצוה זו חלה רק על הזכר והיא שכרו. הנקבה החמיצה תיקונה בעולם התוהו ולכן נשברה ונקראת ב"ן מלכות. כאשר יגמר התיקון, הנקבה תתעלה מעל הדכר ככתוב צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם , המה הנקבות .

לא בכדי נאמר בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ולעתיד גם כן , כי שרשם גבוה מאד , מטרם הבריאה. רחל בלדתה את בנימין יצאה/חזרה נפשה , שהיתה נקבה מעולם התוהו.

עם ישראל נקרא הדר, המלך השמיני. "אלו המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך בישראל" . מלכי העולם שולטים ומלכותם בלתי מתוקנת , תוהו ובוהו, כי ניתקו עצמם מבורא עולם. לאחר שתעבור מהם מלכותם , ימלוך עם ישראל הדבקים בה', על כל העולם.

לכאורה תמוה , מדוע הקב"ה מתייחס אל פרעה ביד חזקה ובזרוע נטויה הרי ברוח קלה ניתן למחקם מהעולם וכי זה שבחו להתעסק עם ברוא אשה ? אלא דוקא באופן הזה התגלה שבחו וגדולתו של הי"ת . בליל הסדר מופנים המלאכים העליונים לרדת ולשמוע איך מכל בית משמיעים שבח ניסי ה' שעשה לנו במצרים , מקיימים והגדת לבנך, ממשיכים קו היסוד, הגיד, ההיגד, מדור לדור ומאירין המוחין .

כשם שניתן שכר למלמד כן יתבע מי שיכול ללמד ואינו עושה כן בחינת "עצומים כל הרוגיה".

כאשר משה סרב לצאת לשליחות לגאול ישראל מחשש שלא יאמינו לו בא אות המטה ואח"כ היד ששם בחיקו . נראה שמנהיג היכול להנהיג ולהורות ומושך את ידו מן ההנהגה, לא רק באחרים הוא פוגע אלא גם בעצמו - "הבא נא ידך בחיקך... והנה ידו מצורעת כשלג" - המשאיר ידו בתוך חיקו ואינו מושיטה לאחרים - פוגע קודם כל בעצמו. כאשר לוקח פיקוד , המטה הופך לסמל לעם ישראל. באם משליכים המטה אזי נהפך ר"ל להנהגת נחש.

המנהיגות הרוחנית היא שצריכה לאחוז ההנהגה בתוך ידה !!!.

בני תורה, יעודם ללמוד על מנת ללמד. באם אומר , "שלום עליך נפשי", שואף רק להתפתח ומסתגר בביהמ"ד, חושב שאינו עושה כל רע - טועה הוא. יש ללמד הציבור בכל אתר ואתר שאם לא, מרפה ידיו. סרים מן הדרך והנחש מרקד ומסכן שלום הצבור.

דרשו רבותינו: "רבים חללים הפילה" - זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, "ועצומים כל הרוגיה" - זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה" מדוע מודגש אצל אנשי תורה רבים החשש של "רבים חללים הפילה" בלבד, הרי יש לחוש לא פחות ואף יותר ל"עצומים כל הרוגיה", לנזקים הנגרמים לכלל ישראל המתייבש מחוסר קרני אורה של תורה?

תביעה זהה יתבעו אומות העולם על יחסם האכזרי לעם היהודי ואי הכרתם בבורא עולם. מחיר כבד יגבה מהם למען שתי אותותי אלה בקרבו . שעדין בוהים ב"חזיונות טבע" .

סדר הפרשיות האחרונות הינן לימוד לקח לנו ולגויים לא פחות. כאז כן עתה, למען ידעו אומה"ע שעם ישראל הוא המקדש לה' כל בכור. בשבילו ניתנה התורה וא"י ועל ידן דייקא יתגדל ויתקדש שמו ית' למלוך על העולם .

אכילת המצה בשבעת ימי הפסח עניינה להזין המוחין בגדלות לכל השנה . לחם הוא בחינת מוחין דקטנות גורם לעביות הרצונות ומחמיץ דקות הזוך בעבודת ה' . לעומת זאת בשבועות נצטווו על שני הלחם . אחר שהאדם התקדש ב 49 הימים מיציא"מ עד שבועות , גם סעודת הלחם עתה קדושה . כשם שאנו מצווים לאכול בעונג בשבת וסעודות מצוה.

לסיכום: "בא אל פרעה" להכותו /להחכימו אפשר רק בג"ר דחב"ד. ארבה – דעת , חשך – בינה , מכת בכורות – חכמה . למען שתי אותותי "אלה" בקרבו הם הז"ת/ הגוף , המסייע להנחת תפילין והתעטפות בטלית ועוד.

כדי להגיע לידיעת ה' יש לחבר קו ימין וקו

שמאל לקו האמצע ואז נולדת הדעת כמו שאצל התינוק השרוי בחוסר מנוחה בין ימין ושמאל וחפץ לדעת הכל , כאשר מתחיל לדבר הנה הוא קו האמצע המאזנו. בגיל 13 מתגלית אצלו הטיפה דמוחא ויכול להוליד . בגיל 20 בחינת הכתר שראשו מתמלא שיער וזקן, צנורות אור המוחין בשלמות . הנשמה נקראת שיער והיא האורות המקיפים.

סגולה להנצל מהמזיקים מובאת בסוף הדרשה גופא ומובאת בבלוג .

ותחזינה עינינו בשוב ה' את שיבת ציון ברחמים אמן ואמן

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים!

eXTReMe

eXTReMe Tracker