הרב המקובל שמעון דהן דהאן שליט"א HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita: 12/01/2013 - 01/01/2014

עבור תרומות לעמותת זוהר הרקיע:

תרומה לעמותת זוהר ההרקיע

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita
הרב שמעון דהן (דהאן) שליט"א

יום שישי, 27 בדצמבר 2013

הרב שמעון דהן - ראשית חכמה 24.12.2013 השעור המלא HD

Views

יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

הרב שמעון דהן - פרשת וארא ומוהרן התשע"ד השעור המלא HD

Views


בס"ד

עבוד פרשת וארא  תשע"ד  - הרב שמעון דהן שליט"א

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' -הויה - וארא אל אברהם ואל יצחק באל שדי ושמי ה' –הויה-  לא נודעתי להם .                            בפרשה  זו נעסוק בענין ההשגחה והמידות. רבי נתן בליקוטי הלכות אורח חיים  תפלת מנחה מביא מהזוה"ק  שכל יום ויום הוא מידה בפני עצמה בחינת בריאת עולם מחדש.   כל ההתגלות היא של ימים ומידות  ככתוב מחדש  בטובו בכל יום תמיד. 
במנחה לעת ערב , שעת פנות היום  והעברה למשנהו , חל צמצום בהארה , ושולט  הדין התקיף בעולם  בסוד החלל הפנוי מטרם שנברא העולם .  לכן  הערב, החושך, נדמה לנו כעלטה , בחינת תוהו ובוהו   וחושך על פני תהום שקדם לבריאה אך הוא דוקא  מלא אור המכין את היום הזורח הבא.

כאשר קראנו את ספר בראשית התוודענו לאבות הקדושים  והשבטים המסמלים גם הם כ"א  בפני עצמו, מידה . עתה , בספר שמות  אנו עם משה ואהרון , הזקנים ופרעה . 

האדם הראשון הוא כללות האנושות . סמלו ספירת התפארת – תפארת אדם. נח הוא יסוד, אברהם חסד. יצחק גבורה, יעקב תפארת קטנה (לעומת האדם הראשון שהוא תפארת גדולה ).  השבטים גם הם מתגלים בספירות. 

אמר הרמב"ם:  כל תכליתנו הוא להדבק במידותיו של ה' יתברך . מה הוא חנון אף אתה חנון מה הוא רחום אף אתה רחום .                                       אם נעצור  רגע ונחשוב כמה ניסים מתרחשים לנו מידי  יום , עצם   זה שפקחנו עינים ואנו מתפקדים ,  כמה אלפי אלפים של מראות ופריטים עוברים לנגד עינינו, נזכרים במשהו וכבר מופיע , או חושבים על מישהו  והינו מטלפן , או מתרחש וכדומה.  מה שאנו חושבים כנס , להווה ידוע, הינו תופעת ההשגחה האלוקית הסדורה .
הפרשה הקודמת שמות, הסתיימה לאחר שמשה ואהרון עשו שליחותם הראשונה אצל פרעה והלה החמיר והרשיע  לישראל תנאי העבודה במאד מאד.  "ויאמר משה אל הויה ויאמר אדני  למה הרעות לעם הזה ". השיב לו : אליך התגליתי כבר בסנה בשם הויה הגבוה יותר  מכפי שהתגליתי לאבות בשם א-ל שדי .
אנו רואים בכמה פסוקים של פרשת שמות ותחילת פרשת וארא,  שם ה' מוזכר בכמה כינויים . הויה, אדנות , א-ל שדי , אלהים,  אהיה .  השמות הינם צורות ומידות ואין לנו אף לא למלאכים השגה בשמו ומהותו האמיתי . 
בהקשר לכך , גם שמות בני האדם הם מידות וכן עשר המכות , כפי שיבואר להלן , שאינם מכות לשמן אלא הנהגה של ה' יתברך לעת מועד מסויים .

משה כשראה את הסנה אמר אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה  מדוע לא יבער הסנה . וירא הויה כי סר לראות ויקרא אליו מתוך הסנה.  סר = גימט. 260 = עשר הוויות.  ה' דיבר עם משה  בדבר גאולת עם ישראל עתה.  לפי חישובו של משה עדין לא הגיע העת מאחר וקצובת זמן העבדות טרם שלמה ל260 שנה.  ה' מבהיר למשה שחישובו מוטעה מאחר והוא יתברך אמור להתגלות  בשמו אהיה אשר אהיה , אהיה גימט. 21 X 10  ספירות שבכל ספירה  יחידנית = 210 שנה, מנין רד"ו . הגאולה תחל מהשם אהיה, שם ספירת הבינה.
החכמים חלוקים ביניהם מי דיבר עם משה , איזה שם, איזו השגחה, שליח, מלאך ?  אחת האפשרויות היא ההשגחה הטבעית  - שם הויה.  אפשרות שניה  - שם אהיה  , שם ההשגחה העתידית  .  משמע חשיבתו של משה סר לראות  אינה תקפה יותר. 
משה הוא הדעת  אשר דיבר בהויה  וה' דיבר באהיה .
ה' לקח את משה להיות הגואל . משה אומר  "לא איש דברים אנכי" , כבד פה ערל שפתיים . אך דוקא תכונותיו אלו תואמות את שליחות הגאולה המיוחדת הזו.
בעצה"ח מובא שה' מדבר עם משה ותוך כדי, מלמדו איך היא ההנהגה  על שמותיה  וחשיבותה בעצמים.                                                                    
ה' שואלו מה זה בידך , עונה, מטה . השלך אותו מידך ונהפך לנחש. מטה הוא השכל, הדעת.   בעצם שהמטה נהפך לנחש , הקב"ה מראה לו הנה זו מידתך , בחינת נחש.

 המדרש מביא שמרע"ה היה מלך כוש וניצח כל העמים סביבו. אחד המלכים תהה על סגולת כוחו ושלח לשדה הקרב שני ציירים לצייר פניו  ויביאו אליו על מנת לתהות על קנקנו .  הפליאה היתה שאחד הציירים צייר קלסתר  של איש קשוח  אכזר  ביותר  והשני  צייר פנים יפות  של רחמן ונדיב . ביקש המלך לפוגשו  כדי להתרשם בעצמו . שאל המלך את משה איך זה ששני פנים לך . השיב משה אכן הציור שציירני כקודר עז ותקיף  הינו נכון – אלה הם תכונותי . באשר לציור השני – הוא משקף את עבודתי העמוקה לעדן  ולשפר מידות אלו אשר באישיותי .
מאז עברו שנים  ,  מרע"ה נשא את צפורה  והתגבר על תכונותיו באופן טוב.
כאשר ראה את מטה הנחש נהפך לנחש, כתוב וינוס מפניו  , כלומר הוא כבר התרחק ממידה זו וסולד ממנה .   אמר לו ה' אחוז בזנבו  והפך חזרה למטה , לשון הטיה , כלומר משה שולט במידת הנחש שלו . 

ה' הראה לו כי תכונת הנחש הכביכול ראשונית שלו , היא מח דקטנות  שעם הטיה נכונה יכול לעלות בדרגות למוחין דגדלות .  זה היה הנסיון הראשון.
הנסיון השני  "הכנס ידך לחיקך "  ויצאה ידו מצורעת ולבנה כשלג. בפרשת תזריע מצורע מובא שאם כל הנגע הפך ללבן  - משמע הוא טהור.

בעתים ותקופות שונות ,תלוי בסוג הנחש , הוא משיל  את עורו ומרקמו כשל הצרעת .  הקב"ה  מראה בזה למשה ומיידעו ברמה, דרגה נוספת של הנחש לעומת הנחותה הקודמת.  ובאם לא יאמינו בך , קח ממימי היאור והשלך ביבשה ויהפכו לדם. שלושת הנסיונות הנ"ל  הם  לימוד בשלבי העליה. עם זאת התהליך חוזר על עצמו (מעין ירידה)  בבית פרעה .

נחש,  נ – חש,  שנעשה ברור מן הדרגה החמישים , היינו בטיפה  היוצאת מן המוח בארבעת היסודות אויר מים אש עפר.  את תוצאות הברור  מביאים ומחברים אל הרחם  שיוולד ולד המורכב כידוע מארבעת היסודות .  לכן השלב הבא הוא דם  לאחר שבורר מן המים  (הטיפה). כן היא לידת התינוק הבוקע  מן המים  והלידה עצמה זולגת דם.

בעת שאנו עושים מצוה  למשל ,  הפעולה היא למעשה ברור ניצוצות מתוך קליפת הנחש אשר בלע את העולם הזה  והטמיעו בתוכו . כאשר אנו באים לפדות איזה ניצוץ , הנחש תמיד נושך .
יתכן וכלפי חוץ נראה  שקל לעשות מצוות , להיטיב עם הזולת, ללמוד תורה, להתפלל  אך כלל אינו מובן מאליו.  כל עשיית מצווה או לימוד תורה מקפלים בתוכם  עיבוד  פנימי של מלחמה שבירה הכנעה וקבלה , הגם שנעשה 'בזריזות' .  הראיה, עצם בואכם לשעור היום . אמר הרב מרדכי אליהו זצ"ל  אינה דומה שמיעה לראיה , לימוד תורה איש מפי איש . לימוד תורה מול מסך  כפי שניתן היום  לצפות-  אלה,  יצפו במשיח גם כן דרך המסך ...   

אם כן, התהליך  דלעיל  , דם שהומר מן המים , ראשית  יצירת הולד  נקרא בקבלה מוחין .  גוף הולד ,האדם,  הוא  אחד מכלי הנרנח"י   שברא בורא עולם להאיר בתוכם , למלא כל צרכם , פרט ליראה שזו מידה שהאדם צריך לטרוח בו לבד. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים . הטרחה היא למען בניית המידות שלנו בסוד המוחין  .  
לדם לוקח שלושה ימים להקלט ונקרא השרשה.  התינוק שכאמור נולד מהמים  צמיחתו משך תשעת החודשים , 270 יום  + שלושת ימי הקליטה . ישנם תינוקות הנולדים למקוטעין , ל 6 , 7  חודשים  ויש אף ל 12  חודש .  לאחר שהילד נולד מחפשים הוריו ללמדו דעת .

אנו חוזרים על הסדר: מים - טיפה דמוחא.  דם –גוף המכיל דם ונוצר ולד .  הלידה היא  יציאה מן המים  וקריעת כלי דם .  מכת הדם החלה מן המים .  צפרדע, צפור דעה  – הכוונה לדעת שההורים מקנים לילד ומתחיל  שילוב הכלי עם אור הדעת. בגיל צעיר הדעת אינה בשלמות. 

היפך מן אותה צמיחה  היא כאשר האדם הולך לישון. הנשמה יוצאת בהדרגה עם הופעת העייפות  ועד לעצימת העינים . הגוף נותר עכשיו כחומר שלפני הברור . על כן אחר שינה אפילו קצרה כשעה , חייבים ליטול ידים ולרחוץ פנים  כי הגוף שהה בחוסר נשמה.

אחר הקורות את משה בנסיונות הסנה ובבית פרעה , הוא  מתעלה  בדעת למדת צפור דעה , צפרדע . שלב אשר טרם  יודע ההבדל בין אמת ושקר  כמו ילד קטן שאינו יודע מהו שקר.
 האבחנה בשקר מופיעה עם מכת הכינים , (לא כינים שבגן או בביה"ס) אלא כפי שאמרו אחי יוסף כנים אנחנו , רוצה לומר גדלנו בדעת , בחינת  סוד עץ הדעת טוב ורע .  הדעת , צפרדע , היא אמצעי החיבור שבין הים ליבשה  כפי שבמוחנו  קיים הנוזל המוחי שדרתי המצוי  בין שני שכבות קרומי המוח הממלא  ויוצר חיבור של מערכת ארבעת החללים  (ארבעת המוחין ) בתוך המוח  המכונים חלל חדרי המוח.  כן היא הדעת המחברת בין הגוף לשכל.

מכת ערוב  ודבר עלי ברמת הדעת , שם נעשה פגיעה בדרגת החי. שחין עליה  נוספת לרמת בני אדם. ברד ארבה חושך זו עליה לגבהי שמים . מכת בכורות , בך אורות . עשר המכות הן עשר דרגות להבנת ההשגחה האלוקית  ברצף עולה .

ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ס"ד : אמר פרעה  מי  ה' – הויה- אשר אשמע בקולו.  פתחנו ואמרנו ששמות ה' יתברך מבטאים דרגות ורמות שונות . הויה היא הנהגה עכשווית . אהיה – הנהגה עתידית . פרעה בעצם אמר , לא שאיני יודע מי ה' אלא אני כופר בו, בשם ההויה ומודה ב מ"י  אשר מופיע בספר הידוע לי .  מ"י , זו ספירת הבינה  המכונה בשם אהיה .
ונסביר בעז"ה : כאשר שואלים על הבריאה  מי ברא אלה ?  מי אלה – אותיות אלהים . כך שבעצם השאלה טמונה התשובה .  מ"י היא האמא המתעתדת ללדת .  כל דבר שכבר נולד מעמה , מתרחש בה העיבור של הדבר הבא . אלו הם סוד החיים הנצחיים באשר שום דבר אינו נפסק לעולם.  בהוויה של בורא עולם החיות (חי"ת בחיריק) רוחשת כל הזמן ואנו יוצאים ממות לחיים . בכל יום מוסיפים חיות על החיים הקודמים.                    השגשוג הוא אינסופי  כפי אינספור המראות הצורות והתנועות  הניבטות לעינינו לידיעתינו מכל זוית אפשרית משך יום אחד .  אמנם אין ביכולתינו לממשם כולם אך  מידע זה נאגר ומאוחסן בפועל כאינפורמציה לעתיד עת יעשה הקב"ה מהם צרופים חדשים ומופלאים  ולנו תהא נגישות אליהם בדעת רחבה  יותר . זהו פרוש האהיה .  בתיזה זו מודה ומאמין פרעה,  אך בנתיים  מחזיק בגישה של לי יאורי ואני עשיתיני. משמע "הוא השולט" בהויה... העכשוית .   

מאד מתסכל לעמוד מול מחסום  , מח חסום  כזה של פרעה  המקביל לדעה של רבים  שאינם שומרי תורה ומצוות .  כן, הם מאמינים שיש בורא לעולם , מאמינים  שלעתיד יהיה טוב, אך נכון לעכשיו עושים מה שבא לי ונוח לי . הם אינם רואים  ואינם חשים  איך חייהם  ממנו יתברך  ומרשים לעצמם  להיות בלתי מחוייבים  כלפי טובותיו .  מול הנוקטים עמדה זו  - עדיף לשתוק ולא להכנס לויכוח .

כאשר מרע"ה אמר לה' אין איש דברים אנכי, דוקא הוא המתאים  ביותר לשליחות זו . שכן זה מה שנצרך לעשות לפני פרעה , לשתוק.  משה לא בא לעשות לפרעה סמינר של חזרה בתשובה  בפרט שה' הכביד את ליבו . כי הן השתיקה והן נחרצות המכות מול פרעה , הם המענה המטלטל דיו לשכמותו.

אומר רבי נחמן בתורה ס"ד : מדוע השתיקה  מול פרעה ? כי במקום שהוא  אוחז,  אין שם אותיות כדי להסביר לאותו כופר .  מוחין זה שכל, בך אור  - כרגע שכלו של פרעה מסתובב אי שם בחלל הפנוי , בתוהו ובוהו, בערבוב של אור רב בכלי קטן  הגורם לשבירה .
הקב"ה גם את השבירה מכניס למיחזור נוסף  על מנת לילד ממנו חדש .  רואים שכיום בעולם פועלים למחזר כל דבר אפשרי על מנת להיטיב עם כדור הארץ  לאחר שהגיעו למסקנה לנזקים הרבים שגרמו.  נקוה שעדין לא מאוחר.
מיחזור הוא בחינת שינוס מתנים  להולדה מחדש . גם האמא בעיצומו של תהליך הלידה, רגליה מתאבנות. בכך היא מוסרת מורישה לולד את כוח עמידתו ויציבותו, כח שיתערה  וילווהו להמשך חייו , לכן נקרא הולד  -  ירך אמו, ירך אביו .  'מות' רגלי האם בלידה הוא למען הקם את הוולד שנאמר אדם כי ימות באהל.  אין התורה מתקיימת אלא על מי שממית עצמו עליה  . מ"י  היא האמא הבינה .  כלומר,  שכך היא דרך העליה,  מהאמא התורמת לבנה המתגדל אף הוא אח"כ. 

מרע"ה שאל את הקב"ה מדוע לא נתן התורה ע"י רבי עקיבא אחר שהראה לו  שדורש תילי תילים של תורה על התגין של התורה.  לאחר שהראה לו מיתתו,  שאל זו תורה וזו שכרה ?   השיב לו ה' , שתוק ! כך עלה במחשבה.   אין בתשובה חלילה לעג או קינטור . לפעמים בשתיקה עולה התשובה תרתי משמע .  שאל ה' את משה מה קרה ששתקת? –ענה ,עליתי .  כך ישראל עלה במחשבה . בשתיקה ששותקים עולים דרגה . כל הבולם את כעסו  כתולה ארץ על בלימה,  מחזיק את העולם . השתיקה / המחשבה היא טרום הדיבור  כי אנו רואים שהבריאה דייקא היתה  ע"י דיבור  " כי בדבר ה' שמים נעשו" .

 טוב לפעמים להתכנס  לישיבה שבשתיקה , להפרד לכמה דקות  מהלמות החיים , מרעש המחשבות , לשוט על מי מנוחות  -  אז המח  פתוח להשגות עצומות!  כתוב כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה , מדוע?  כי בין החכמים המחלוקת רבה.  המחלוקות הם בחינת החלל הפנוי, היינו טרום ההולדה , תוהו ובוהו  שאחריו השבירה והמיחזור המחודש  מקטנות לגדלות.  אלה הם הימים והמידות  מחד  ומאידך  עדיפה שתיקה על המחלוקת.   

כל עוד שהננו שואבים , אוספים חוסכים , אנו בימי הקטנות, ברצון לקבל ומקומנו באחוריים . כאשר נולדת הדעת צריך להגדילה ולהפיק ממנה  את מטרת תפקידנו ויעודנו . אדם בעל שאר רוח עולה ונוסק  אולם בשיא רוממותו שם  יהא ביטולו כפי שהיה אצל מרע"ה .

מי זה פרעה ? פרעה הוא בחינת איבר הכבד ואני הכבדתי את ליבו  כפי שאמר ה' . על פי סדר מח לב כבד – ראשי תיבות מלך . פרעה נמצא בהיפוך הגמור כבד לב מח – ראשי תיבות כלום .   הכבד הוא מקום נפש הבהמית של אכילה שתיה שינה .  אין כמו הכבד האחראי על בריאותו של האדם . כל דבר יכול הכבד לעכל פרט לאלכוהול . הכבד יכול לרפא את עצמו ולגדול מחדש לאחר השתלת חלק קטן  ממנו בלבד. תפקיד הכבד הוא לזכך ולהעלות דרך הלב אל המוח.  במידה ולא מצליח להעלות, מורה הדבר שהכבד נפגע , מתפרק . זהו מצבו של פרעה , כבד – כ"ב אותיות בתוכו שאותן קילקל ורמס .  ה' רוצה להחזירו בתשובה בהדרגה  ואמר למשה  אני הכבדתי את לב פרעה למען שיתי אותותי אלה בקרבו , אל תקרי אותותי אלא אותיותי. 
הקב"ה , ע"י המכות יעלהו עכשיו  אל הלב  שם יתחיל  להחיותו ויראה לו מי ברא אלה .  פרעה שהאמין במ"י , זקוק להשלמת "אלה" - אלהים .

פרעה – פה- רע , הדרגה האחרונה והגרועה ביותר  בחינת כתר דס"א.  פה רע – לשון הרע , גרוע יותר אף מרצח וניאוף . פרעה הוא הפה רע בחינת החלל הפנוי , כבידות הלב. שם יש שאלות על הי"ת שאין עליהם תשובה .
פרעה גם לשון פריעה/ פעירה,   היינו גילוי .  כשליט מצרים אמור הוא לפרוע לגלות את עם ישראל הגדל כרגע ברחם מצרים .

אנו תוהים על חסרי האמונה , מה לנו ולכבדות הלב  הזו שלהם המחפשים תשובה רק לספק את יצר הידע   ותו לא  , זה בחינת החלל הפנוי .  והרי האמונה פרושה לפנינו זועקת מכל פינה  ממחישה  ונוקבת יותר מכל, את קיומו  יתברך – מי ברא אלה , אלה  הם אנחנו  והבריאה המתחדשים בכל יום  . מה לכם לכפור  ר"ל . מי שמחכה רק לצבור ידע  הוא בטלן וכופר  ואין בדעתו ממילא ליישמו  . זוהי קהות הלב.

החידוש היא התכונה הבולטת ביותר אצל האשה בדומה ללבנה  המתחדשת.  האשה  אינה שוקטת על השמרים ומחליפה חדשות לבקרים , אם מלתחה  או פריטים בביתה.  כדאי שהזכר יתאים פנימיותו למחזורה המתחדש  מאחר והיא מהווה לו לבוש  המקנה לו כח  להוליד מוחין חדשים לחיים טובים .

פרעה השלים תיקונו לבסוף כאשר הכיר בבורא עולם  שאמר מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקודש , ונעשה מלך על נינוה  והחזירם בתשובה.

רבי נחמן אומר שאדם צריך לסגל לעצמו התרגשות מחידוש ההויה . כי שם בחלל הפנוי  מתהווה הבריאה .  זה נפלא להתרגש ולשכוח לכמה רגעים מהחיים ולהתדבק בבורא עולם  אך אין לשהות במצב זה . יש  לחוש ולחזור . הרשימו כבר יפעל הבניה המחודשת ביישותך.   כלומר שדוקא בסילוק האור -  מתהווה  הכל כפי שאמרנו בתחילה  שבשעות  הערב והלילה   הם דוקא  שעות מעבדת האור ליום הבא !
לכן מעתה ואילך לאחר שתיקתו של משה מול פרעה אשר היה בסוד החלל הפנוי (שם אין האותיות), יתחיל הוא לדבר  את כל התורה אשר דיבר ה' .

המקום היחיד בתורה שה' שוחק , אומר רש"י כשאמר למשה אתה תראה את אשר התעללתי במצרים ...

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !           



יום שבת, 21 בדצמבר 2013

הרב שמעון דהן - ראשית חכמה 17.12.2013 השעור המלא HD

Views



בס"ד
עבוד שעור פרשת שמות תשע"ד– עם פרוש ראשית חכמה  של הרב שמעון דהן שליט"א
"ואלה שמות ב"י הבאים מצרימה": וא"ו החיבור  ב- ואלה – מלמד שהספר לא מופרד מבראשית  והינו יחידה אחת עד מתן תורה.  ראשי השבטים שורשים וענפים נמנים כאן ועם ישראל בעל ההיסטוריה היחודית מתהווה.  עיקר היניקה שלנו היא מהשרשים  על כל הקשור לדת, אמונה, ותכלית ביאתנו לארץ.
יוסף  היה ראש להתהוות הזו והראשון למימוש הגלות  ובתפקידו הרם הוא הזריע את הזרעים הראשונים להעלאת הניצוצות הקדושים  שנפלו למצרים .  'ואלה שמות' אל תקרא שמות אלא שמות  אומר הזוה"ק שמה גרים , פרושו שמהות השם גורם  איך יהא כל אחד . עיקר המזל וההצלחה באה מן השם .
מדוע לא נאמר הנה משפחתו של יעקב הגיעה למצרים  אלא דוקא פרט שמותיהם ?                                                          השם הוא קוד הנשמה  השוכנת בגוף .  חשיבות השם ואיזכור כל דבר בשם  יבואר להלן.
המדרש אומר שכל אשה ילדה ששה בכרס אחד  וילדה כמה פעמים  כך שבמהירות רבה פרו ורבו עד ש"ויקוצו המצרים מפניהם" .  פרעה ביקש לשים קץ לשגשוג הזה ע"י גדיעת שלשלת הזכרים ולהמיתם  כי היא המשפיעה וממשיכה  הזרע.
אחר שכבר מרע"ה יצא ממצרים ונתקל במראה הסנה , דיבר עמו ה' שילך בשליחות לגאול את ישראל ולדבר עם פרעה , השיב, כבד פה אנכי ואיך אדבר עמו  ומה באשר לעם היאמינו לי שהתגלה אלי בורא עולם ? ישאלוני מה שמו.  השיב לו ה' 'אהיה אשר אהיה'. משה משתכנע  ומכאן ואילך  מתחילה בעצם גאולת מצרים.
בזכות מה?  בזכות השם, שמו ית' ובכללות פועל שמות ב"י . כלומר שהשם הוא המחולל .
בבריאת העולם היה מוכן ומזומן לאדה"ר ליתן שמות לכל – ככתוב אשר שם שמות בארץ .  על כל מה שקרא בשם דאז, לא ניתן להוסיף חדש ולוא אחד עד היום כי אין בריה חדשה תחת השמש אשר לא ננקב שמה. האדה"ר  במתן וקביעת השמות הכניס רוחניות לגשמיות .
השם הוא הזכרון והעדות לקיום . באין שם – כאילו לא קיים .  השם הוא של הנשמה ולא של הגוף הכלה. לכן, לאחר חדלון הגוף, עושים אזכרה לשם הנפטר  הקיים לנצח.
רבים פונים ומבקשים מרבנים שימליצו על שמות לצאצאיהם על מנת שמזלם ישגב.
מאד נפוץ אצל בני האדם שמות של חיות , צמחים, פרחים.  זאב אריה, צבי, עופר, אילה,  שושנה ורד, אורן, ארז.  כמו"כ ישנם שמות תואר  במיוחד באידיש – שוסטר – משום שהיה סנדלר,  שניידר– חייט , וכו'.  גם שמות של אבני חן . השם טומן בחובו קוד מאגר פוטנציאלי לגדילה להתפתחות ולהצלחה.
נמחיש כאן בשיחתו של רבי נתן זיע"א תלמיד רבי נחמן,  אשר ישב עם תלמידיו ערב יוהכ"פ  ואמר , ישנם ארבע יסודות : דומם צומח חי מדבר.  אך הנה נראה , מה שלכאורה האדם המדבר נראה כחשוב ביותר  , דוקא כל דרגה הפחותה ממנו יקרה יותר ! ...  לדוגמא, אדם הנמכר לעבד , מחירו נחות בהרבה  ממחיר סוס מרוצים יקר .
בצומח – ישנם שושנים, פרחים /צמחים מיוחדים בעלי סגולות נדירות , המביאים מארצות רחוקות  למלכים ומחירם  רב יותר מזהב.
בדומם – יש אבנים טובות ומרגליות , יהלומים יקרים  ונדירים העולים עוד יותר מהצומח, מהחי ומהאדם !!!!
אמנם האדם נזר הבריאה , אך דע את מקומך ... יהלום, סוס או פרח  שווים אותך .
אומר בעל הראשית חכמה, מהו המקור לשמותינו  ... לאדם חמש מוצאות הפה : אותיות גיחי"ק היורדות מן החיך העליון , אותיות אחע"ה גרוניות העולות ממטה למעלה , דטלנ"ת אותיות הלשון האמצעיות . זסשר"ץ אותיות המבוטאות מבין השינים,  אותיות בומ"ף – נהגות מן השפתיים.
הורים בד"כ כמהים לשמוע את הצאצא קורא אבא אמא . גם בורא עולם מצפה  לצאצא , עם ישראל, שידבר .  עם ישראל במצרים נמצאים בתהליך לידתם . מצרים לשון מיצרים . ואם נאמר שכבר נולד ולד, פיו עדין אינו מתוקן  מאחר ונתקל בפרעה אותיות העורף , אותיות פה רע . לעומתו,  משה – אומר, אין איש דברים אנכי .                                             בתהלים נ"ח ב' "האמנם אלם צדק תדברון " . עדיפה תופעה של אילמות ורק לא דיבור רע .  מלה בסלע שתיקה בתרי . שתיקה שווה זהב. השתיקה היא הנוסחה להצלחה ועדיף  שיאלם עצמו משיח להג ורהב.  אך אם צדק מטרתו – אדרבא – תדברון !  סוד הקיום כפי שאומר בעל החפץ חיים, 'נצור לשונך מרב ושפתיך מדבר מרמה' .
רואים שבכל ההירארכיות , היות עבד או חייל בצבא , הדבר הראשון שנגזר עליהם הוא השתיקה , אינם יכולים לדבר ולהביע דעה כלשהי.  כתוב ויעבידו אותם בפרך  , בפה רך .  המצרים כה שיטו  בעם ישראל שמשכו אותם בדיבור רך עד שנעשו להם עבדים.
הקבלה אומרת שבכח הפה ניתן לרפא כל מחלה בעולם . אם אדם יוציא דיבורים טובים – יגרום שמלאך יעמוד לרשותו לעשות רצונו.  רשב"י כשדיבר דברי תורה, פמליות של מלאכים ירדו / נולדו  ממוצא פיו והיו נכונים לכל. ירידת מלאכים לשרות האדם הינה רק למי שאינו מנבל את פיו או משקר.
תנועות העינים כלפי מטה וניע השפתיים כלפי מעלה יוצרים זיווג והתוצאה היא דיבור.
שער הקדושה ראשית חכמה עפ"י הזוה"ק : חמש אותיות מוצאות הפה הן כ"ב האותיות  וישכב יעקב במקום ההוא´-       י"ש כ"ב , מהן אנו אמורים לשאוב ולינוק מהתורה, להכיל בינינו אהבת ה', אהבת ישראל  שהיא תכלית ביאתנו לארץ.  יוסף כאמור,  היה הראשון לטעת הנתיב להוולדות והצמיחה  של ישראל ואיפשר את ירידת האחים  .
אמר שהע"ה: כל עמל האדם לפיהו . בואנו  לעולם  כדי שנגיע לדרגה ' פה אל לפה אדבר בו ' כפי שזכה משה.
ספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו עוסק בבניית האבנים , היינו האותיות צרופן ומשמעותן . מי שיודע אל נכון יכול לברוא בנאדם. מקובלים קדמונים יכלו ליצור אדם עפ"י הספר , ראה הגולם מפראג ועוד.
כח הדיבור חזק ביותר . אדם רע לב יכול לפעול אנרגיה שלילית  על הזולת עד כדי היפנוט .  זה הוא גם אחד ההסברים לאופן שהרג משה את המצרי. מקובלים מנוסים  פועלים בשמות וצרופים .
הרב אברהם זכותא חיבר "ספר השמות"  על שורש מהות ותפקידו של השם הניתן לאדם.  משום שאיננו צחי לשון , למרות היותינו בעלי שמות  עצמיים – יכולתנו לפעול בשמות היא דלה .
על מנת להיטהר, אדם צריך לקבל על עצמו לפחות 30 יום לא להוציא דבר שקר מפיו וללמוד הרבה בתורה ולהסתכל באותיות  אשר בראייתן מלהט ומחיה אותן . אילולא שאנו עושים  כן  - האותיות מתות.  בדומה לגחלים עמומות שעדין ניתן להפיח בהם  ולהלהיטם. בימים עברו, אמותינו היו נופחות עם צנורית את הגחלים  בטאבון.
כתוצאה משמירת הדיבור נוצרים ונולדים מלאכים  שיעמדו לרשותנו   וכבר למדנו בחנוכה לזכור שם המלאך  טפטפי'ה  הפועל לנשיאת חן.
אומר הראשית חכמה, אבנים שלמות תבנה . ע"י שתי אבנים – (אותיות) בונים מילה.  מוחנו בנוי משתי המיספירות, אונות  - חכמה ובינה . כאשר הם מתחברים מולידים את פועל החט"ה ,כ"ב האותיות  לירד מן המח לפה , שם נילושות  ונטחנות כפי שהסברנו לעיל , בחיך, מבעד לשינים , בגרון ובשפתיים .  פרעה – העורף , יושב מאחור ובהתאם פורע לנו את האותיות.  תלוי מה שמוציאים מן הפה או אז  הדיבור יורד שוב למיצרים, מיצרי הגרון .
כשנאמר ויבנו ערי מסכנות את פיתם ואת  רעמסס  - זה היה בניית המח של עם ישראל . עם ישראל הוא ראש דברך אמת , סוד 'העלה במחשבה'  לכן זכה לקבל את התורה . מכח זה אנו אמורים להשתמש במחשבתנו ודיבורנו הקדושים  על מנת שנינצל מזמנים קשים חלילה .
במעמד הר סיני נטענו מחדש לתוך צנורות ההולכה הרוחניים שלנו  על מנת שהחשיבה היהודית ע"י האותיות הקדושות תשפיע על אומה"ע שלום אהבה אחדות ושפע.   למען ידעו כי שם ה' נקרא עליך .  בעצם היותינו בנים לה', שמו של הי'ת מצוי בתוכנו.  פעם נקראנו עברים, כנענים, ישראל,  ועתה יהודים .
כדי להגביה מזלנו, יסגל האדם לעצמו שתיקה מדברים בטלים וידבר רק דברים נצרכים וישרים.
זכר ליציאת מצרים ר"ת מז"ל .  מזל, הינם שני מלאכים המקיפים אותנו אחד מקדימה סביב הפה  ואחד מאחור המתחברים ביניהם ועפ"י מוצא פי האדם קובעים לו המזל הטוב.   באם אינו שומר  פיו – אפילו קבעו לו משמים  80 שנה של עושר- יפסידם .
אדם שלא "הולך לו"  יבדוק ויתקן מוצא שפתיו , לשה"ר קטרוגים וביקורת שלילית על הזולת  וכיו"ב על מנת שיצא מהכאוס של חייו.
אנו מקפידים על לבושנו הנקי, מתבשמים ומתגנדרים,  האם עצרנו פעם לצחצח הדיבור היוצא מפינו ? המנענו עצמנו מלהביט ברע?
כאמור, שמירה של 30 יום על הדיבור  היוצא מפינו יניב שיפור  המזל לאין הכר . כמו"כ  יביט ויקרא באותיות הקדושות  גם אם אינו מבין.  שינוי האור יחל בחייו ואנשים יבקשו טובתו וחברתו .
איך ידע האדם גודל נשמתו ? יסתכל על דרך כתיבתו.  כתב קטן – נשמה קטנה. כתב גדול נשמה גדולה.  ידוע שהאוטיסטים כותבים בגדול מאד.  הם נשמה גדולה בגוף ש'קטן עליהם' לכן בתנועותיהם הרבות  מחפשים הם  להתפרש  מעבר לגוף.     האוטיסט יכול לתקשר במוחו עם  אוטיסט במקום המרוחק ממנו פיזית מרחק רב.
מסופר על אדם בן ארבעים  שהגיע לרב אחד ואמר לו אני הייתי 40 שנה אוטיסט ולא דיברתי , רק היום הותר לי  והחילותי לדבר כאחד האדם.  הוא סיפר לרב שבהיותו בגלגול קודם דיבר דיבורים בלתי הולמים ולכן נגזר עליו 40 שנה של שתיקה. כעת הוא זכה לעברם ומבקש מהרב שיקח אותו למקוה . הרב נאות ואף טבל עמו . מיד כשיצאו מהמים הוא מת.  המחשבות האלו טרדו מאד את הרב ולפני השינה הופיע לפניו אותו אדם והודה לו על שטבל עמו והודיע לו שעתה הותר לו ונכנס  למקום טוב.
כנגד  חמש מוצאות הפה יש לנו חמשת כנפי הריאה המנשבים ומפיקים לנו את הקול לבטא האותיות.
אותיות סמ"ך ומ"ם סגורות מאי יכולת כח האור שבהם להתפשט  ונקרא מוות.   היפך  מ'בכור'  - בך אור .
"ואלה שמות ב"י הבאים מצרימה" . מצרים , מ"ם סגורה, היתה מסוגרת בכח הכישוף  אך עם ישראל בכ"ז התהווה ונולד ,  באשר המיצר / הרחם נפתח. מרע"ה ע"י כח מטהו פוגג ההסגר .  עולם הכישוף נקרא נחש .  לא בכדי שאל ה' את משה בסנה מה בידך והשיב מטה , זרוק אותו ונהפך לנחש, אחוז בזנבו , בזה קיבל השליטה עליו.
כל ענין מצרים הוא  לידת האותיות ולידת עם ישראל  "ואלה השמות הבאים מצרימה"  .       מרע"ה נולד בפרשה זו וילווה אותנו עד סיום .  צריך האדם לפעול שמרע"ה יהיה בתוכו תמיד בסוד נשמתנו ונזכה במהרה לגאולה בימינו אמן ואמן .
השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים.

eXTReMe

eXTReMe Tracker