הרב המקובל שמעון דהן דהאן שליט"א HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita: 28/12/2010

עבור תרומות לעמותת זוהר הרקיע:

תרומה לעמותת זוהר ההרקיע

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita
הרב שמעון דהן (דהאן) שליט"א

יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

פרשת וארא - התשע"א - VA'ERA

Views
bs'd


LISTEN : http://itbananas.com/blog_heb/wp-content/uploads/2008/01/music.gif
^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד


משעורו של הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת וארא תשע"א

בסוף פרשת שמות אחר יציאת מרע"ה מפרעה ולאחר שהרע תנאי העבודה לישראל, שאל משה את ה' , "למה הרעות לעם הזה והצל לא הצלת את עמך" . – המשך התשובה למשה וסיבת השאלה מתבררת בפרשת וארא.

פרעה כפר בה'. מי ה' אשר אשמע בקולו. באמירה זו פתח את מלחמתו הרוחנית של הי"ת נגדו כאשר מפועל הנסיבות הגיעו עשר המכות להוכיח כי ה' הוא האלקים . פרעה הרהיב לחשוב שהוא האלהים "לי יאורי ואני עשיתיני".

אומר רבי נחמן מברסלב לענין המדבר מפרעה האוחז בקלי' היצה"ר ולעומתו מהו היצה"ט . זוהי שאלת "הלמה הרעות" של משה להי"ת , מהיכן הרע בעולם ? האם זה ממך בורא עולם או ממשהו הנפרד ממך?

אומר רבי נתן בליקו"ה בה"ר ד' י"ד : מה שכתוב בכתבים שעיקר אחיזת הקלי' הוא בעשיה, הוא ע"י הכח המדמה בחי' נגה, עצה"ד טו"ר , שהכח המדמה הוא הממוצע בין גשמיות לרוחניות , בין גוף לנפש. כח המדמה, הדמיון , הוא החלק הרוחני של הגשמיות . כח השכל האמיתי הפנימי רחוק ונעלם מכל גשמיות . את מה שמתדמה מהגשמיות ומעלה למח – שם הוא מקום הבחירה , מקום חיבור הנפש והגוף, משם יוצא לפועל השיקול לטוב או לרע.

אומר האר"י הק' : מעצם שאדם מכיר, יודע את הקלי' שלו , הריהי נפרדת ממנו. ראוי לידע ולזהות הקלי' מהנסיון שנצבר כי היא מזומנת בכל עת - אך לא לחקרה.

גם דהע"ה ביקש לגלות הקלי' שלו ואמר לו הקב"ה – לא כדאי לך פן תכשל. זוה"ק: דוד שורשו בגבורה וניתנה נפשו בין הימין והשמאל שנאמר לייחד את שם ה' באהבה. בכל לבבך זהו בימין ושמאל של ליבך. ובכל נפשך זו נפש דוד שניתנה בין שניהם. בל מאודך זה יעקב שאחוז מכל הצדדים. כן אהרון ומשה ומשה ואהרון גם הם בלי פרוד כיעקב.

מרע"ה כדוד, רצה לידע איזו היא הקלי' החוסמת גאולת יציאת ישראל ממצרים על מנת להלחם בה . השיב לו ה' שיחשפנה בפניו מדרגה אחר מדרגה .

כיצד פועלת הקלי', היצה"ר? ישנם ממנה כמה בחינות הפועלות על בנ"א. מהם שפועלת על הירודים והמגושמים מבחינה רוחנית בידיעת ה' . היצה"ר שלהם הוא כמותם, בחיי היומיום, נמוך, גס, עב . ומקומו בדם, הדם הוא הנפש .

פרעה דימה שהוא שולט ביאור ולכן הוכה בו תחילה, בדם , שכן הוא עצמו היה בתחתית המדרגה כנ"ל. גם בכח חרטומיו היה להפוך המים לדם .

הזוה"ק: "ויאמר ה' אל משה , אמור אל אהרון קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים, על נהרותם , על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים". שואל רבי יהודה, הפסוק הזה צריך הסבר וכי איך יכול היה אהרון ללכת לכל המקומות הללו ועוד שכתוב וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור. אלא מימי מצרים הם הנילוס ומשם מתמלאים כל האגמים והיאור והים והמעיינות . על זה לא נטה אהרון להכות רק את הנילוס. אך אנו רואים שבכל מושבות מצרים לא יכלו לשתות מים . אמר רבי אבא: המים התחתונים נפרדים לכמה צדדים. העליונים נפרדים פי כמה וכמה . הרקיע המכיל השמש הלבנה הכוכבים והמזלות, בו יש כינוס מים רבים והוא לוקח ממימיו ומשקה את הארץ, העולם התחתון. כאשר שורה דין, העולם כאן לא יונק מהרקיע הזה אלא מצד שמאל שלו ששם נקרא חרב לה' מלאה דם. מי שיונק משם , מושקה בדם, היינו מלחמות לו. אם כן יוצא שהים בו זמנית יונק משני צדדים לבן ואדום. ליאור במצרים שפך הרקיע את הדם וישראל שתו מהחלק השני – מים. כשהמצרים שתו, הדם היה נכנס למעיים שלהם , עולה חזרה ובוקע החוצה . עד שהיו ישראל מוכרים להם מים בממון . לכן, קודם ששתו מים, הולקו .

כאשר מתעורר הדם בעולם, הרוגי מלחמות וכדומה, בגלל אותו הדם הקב"ה מתעורר ואיזה עם שגרם את המלחמה , הקב"ה מביא לו עם שילחם בו וישיב לו. אך מצרים החשודים דיים ששפכו דם ישראל, כל עוד היו ישראל שם לא רצה ה' לצערם במלחמה ומספיק היה להביא עליהם " דם עצמי" , היאור, האלוה שלהם. ככתוב "והיה דם בכל ארץ מצרים" , בעצים ובאבנים שעבדו להם שתתו דם גם הם.

רוב תאוות האדם באות מדרגת הנפש הבהמית . כאשר משיג רמת רוח , יצה"ר יהיה קל יותר. ככל שמתעלים ומזדככים, היצה"ר הולך וקטן. לחלופין בירידה – הקליפה מעובה יותר . בהיות האדם משיג רמת רוח , היינו, קול/ דיבור , שם יתקוף היצה"ר פחות במעשים ויותר במה ששייך לדיבור , בשיחה יתרה , וכיו"ב. ברמת הנשמה יתקוף במחשבה ע"י בלבול והיסח הדעת. מעל הנשמה – חיה, שם אין ליצה"ר שום שטח פעולה מפאת האורות המקיפים / הילות .

לאדם , שתי הילות, אחת הצמודה לגופו והשניה ענקית האופפת אותו עד א"ס . כבר בהילה הראשונה יצה"ר מנוטרל לחלוטין. בכל דרגה שלא תהיה, העבודה הרוחנית הנעלה ביותר היא להכניס את המקיפים פנימה .

בגוף כמה סוגי דמים: טהורים, עכורים, טמאים . בלב שני חללים . בימני דם טהור ובשמאלי שאינו טהור עליו רוכב היצה"ר המגביר התאוות ומקשרם לשכל. כתוב "וייצר את האדם" בשני יודי"ן - המה היצרים העומדים בפתחי הלב והכלולים זה בזה . רשעים מפרידים הרע לבד ונדבקים בו. הדמים מעלים הבלים, במיוחד הבל החלל השמאלי המייצר פקודות מוטעות לשכל . אלו הם הדמים הגורמים למדמים בנפשם שאחרים מבקשים להרע להם ומהם נובעים מחלות הדכאונות והמרה שחורה הבאים מיראות נפולות . אומר רבי נחמן מי שנפטר מהעוה"ז במרה שחורה ועצבות אינו יודע משמו כאשר שואלין אותו .

שאול המלך נתקף בפרצי העצבות הנ"ל ולאחר שדוד ניגן לפניו התעודדה רוחו. לכן צריך אדם ללמד עצמו לשמוח ואין כמו הניגון והשירה המרפאים לנפש דוויה המשילה את אחיזת הקלי/ ולוא לזמן מה.

למי שדעתו צחה ב"ה, היצה"ר אצלו הוא שטות ושגעון הניתן לדחיה בנקל. ר"ל, ישנם אנשים המטפחים ומשגשגים את מחשבות ההבל שלהם עד כדי צורך בטיפול רפואי.

חשוב , טוב, וכדאי לשים לב ! מיד כשמגיעה מחשבה, רצון או רעיון שאינם מן הסבירים עלינו – להדפם בזריזות ולהחליפם במחשבה טובה אחרת . אין שתי מחשבות יכולות לשכון בו זמנית. לגבי ההמון החושב לנסיון גדול את תאוות הניאוף אומר רבי נחמן , אין צריך שום התגברות לנצח את היצה"ר כי הוא שטות ! העיקר להכניס עם ההרהור הראשון מחשבה טובה אחרת בה' כל אחד לפי מה שמשער בליבו את יקרת ה' - ויפוג.

אנו בנים למדרגת הא"ס . אם רק נתבונן איך נוצר האדם מטיפה, איך מתגדל , נשכיל להבין כמה מדרגות קיימות בכל מצווה , כמו כיבוד אב ואם ואחרות. כל כמה שנתעלה במצווה כביכול, בחושבנו שעשינו את המקסימום, עד רמת א"ס – עדין תהא זו רק במידת ההתחלה , השער. כפי שנאמר " נודע בשערים בעלה" . מי שזוכה לשער בליבו את גדולה הי"ת בודאי אצלו אינו נחשב שום דבר לנסיון ולא צריך שום התגברות על היצה"ר שהוא מלאך קדוש שהינו רק כסא לטוב.

כזו היא המלחמה של משה בפרעה . הוא פרעה, הרובד המשוגע הפועל רק ממניעי היצה"ר ואכן הצליח להשפיע צער ודכאון על עם ישראל. ולכן ה' הכביד את ליבו , היינו , העלה את הכבד שלו אל הלב להראות לו מי שולט כאן בממלכת הדמים. הוא שהתכוון משה בשאלתו "למה הרעות לעם הזה" ? אם מה שאני רואה שגורם הצער לישראל הוא מלאך קדוש , איך יתכן שיש בחינת רע ממנו . ואעפ"כ הוא יצה"ר שצריך להתגבר עליו מאד ולהמלט ממנו .

אומר האר"י הק' בשער רוה"ק שמלאך מגיד מופיע אצל מי שהשלימו תרי"ג המצוות באבריהם הרוחניים אשר עלה להם בטילטולים רבים, יום אחד ע"י איזה מצוה שעושה או חושב בהי"ת , מתגלה לצדיק מלאך בצורת אדם כאיש אשה ילד או ילדה ויעננו כל שישאל בעבודת ה'. (בזוה"ק מובא על הינוקא). אך לא תמיד המלאך הוא מלאך אמת. האר"י הק' נתן סימן שעל מצחו מופיעים אותיות אמת . אך יש גם מלאך שקר אשר יטעהו ככל יכולתו וצריך לסלקו בהקדם. ידוע שאצל הגר"א מוילנא התגלה מלאך אמת ולא רצה לקבל ממנו בשום אופן. העדיף להשיג השגותיו ביגיעתו הוא וכל כמה שהשיג די לו. ככתוב לפום צערא אגרא . אין לשער השכר העצום של המשתדל בכוחותיו הוא.

רבי יוסף קארו קיבל "ממגיד מישרים" , כתב וחיבר את כל שיחות לימודיו עמו בספר בשם זה בארמית ועשה זאת למען הדורות הבאים שכן מדובר היה בפסקי הלכה.

מכאן שיש מקום לקבל הארות . בע"ת זוכה בתחילת דרכו לשפע הארה ובהמשך צריך לעבוד בעצמו.

כאמור, המלאך הקדוש (היצה"ר), הוא מגבורות ומצד הדין אשר תפקיד מרע"ה היה להמתיקו כפי רמתו הנשמתית.

אדם רגיל שעושה המתקה לניצוץ שתקף אותו , הארה שזוכה לה היא לחוות את הא"ס לזמן קצר. באם מתמיד עבודתו מתקדם מדרגה לדרגה . משום היותינו בעוה"ז – אין אנו יכולים להאריך בטוב הזה , התגלות הא"ס. עלינו להמשיך בעבודתינו הצריכה להיות בעיקר השפעה, שנצא מהנוקבא השואפת לקבל תדיר , או אז נוכל לגעת בכל פעם בא"ס. היצמדות לנוקבא בלבד , שואפת לכיוון ההפוך .

קלי' פרעה היתה נקבה ולכן הוכתה בעשר מכות כנגד הע"ס .

דהע"ה אמר להקב"ה תדע לך שאני יכול לא לחטוא אך מאחר וכבר כתבת שאני חטאתי , לשם הצדקתך איני רוצה שיאמר עלי שנצחתי אותך , אעפ"י שאתה מבקש "נצחוני בני נצחוני" בהלכה בתורה. אומרת הגמרא במסכת שבת כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה . אמר דוד "ליבי חלל בקרבי" . הלב השמאלי משכן היצה"ר, ריק ! הוכנע הדם השמאלי שלי.

אם לדהע"ה לא היה יצה"ר אז מי החטיא אותו ? מחמת שהוא היה מן הגבורות, לא המתיק היצה"ר של מעלה.

ידוע שבשבת אין יצה"ר אז מי תוקף ? בכ"ז קורים מקרים בלתי נעימים בעליל , אומר בעל "תורת חכם" : בשבת, יצה"ר הוא בין האדם לזולתו . אדם הנחות ממך הוא היצה"ר שלך וכדאי שתזהר מלפגוש בו. כל מי שאתה מעריכו כפחות ממך – לו מיני דיבורים אפילו שאינם "נראים" או "מורגשים" – הוא המחטיאך. רבי אליעזר שאמו דיברה כמה מילים בשבת , אמר לה, שבת ! ולא יספה דבר.

שרפת הרכבת בתחילת השבוע: השרפה ב-כר מל אותיות ראשוניות בחילוף רכ בת . רכבת אותיות בכתר ! כלומר האש הגיעה ואחזה במדרגה הגבוהה ביותר בזה נסתיימה תקופת האש . התחילה בכל בו שלום = יסוד, עלתה בכר מל = רך מל . רך = חסדים , מל = גבורות , סוד דעת המוחין .

בכתר = רכבת , חסדים גמורים. כאשר בכ"ז מגיע עונש מצד הכתר שום נפש לא תפגע . לאחר האש חייב לבוא הגשם. לעולם האש באה עם מים. שמים – אש מים סוד הדעת, הצפר-דע יצאה מן המים למתק הדינים.

דהע"ה לקח את בת שבע . בת היא דינים. ידוע שאשה בהריון עם בת, כבדה יותר בהתנהלות לעומת הנושאת זכר, כשהיא בקלילות . פרוש הדבר שדוד היה צריך לגדלה רוחנית מאחר ולא היה סיפק בידה עדין לילד ילדים בשלים. ילדם הראשון מת מיד והשני שלמה .

אלישבע אשת אהרון , אלי שבע , שם המתחיל באל"ף מורה על גדולה ותוספת הלמ"ד מעידה על חסדים . מכאן שהנושא אשה יסתכל באחיה, כן יהיו ילדיו. נחשון בן עמינדב אח אלישבע אשת אהרון , רתם את הנחש, היצה"ר לטוב, וקפץ למים למען הצלת עם ישראל. מאלישבע יצאו דורות ישרי כהונה רבים לתפארת.

בת שבע שלמדה על בשרה ממשפחתה "אבות יאכלו בושר ושיני בנים תקהינה" - לעומת בניו של דוד, אבשלום אדוניהו וכו' שמעולם לא עצבם , הסבו לו היפך הנחת בלשון המעטה - עמלה בת שבע לייסר את בנה שלמה להשיל ממנו הקלי' על מנת שיהיה ראוי למלוכה אחר אביו.

מרע"ה , כאמור הוא סוד הנשמה ועל מנת לגאול הוא זקוק לנקבתו הרוחנית. הזכר הוא סוד החסדים, הבן הבכור , המשפיע והמגדל את הנקבה. (זו הסיבה שרוב הזוגות נישאים כשהבעל גדול יותר בשנים מהאשה.)

כתוב "ויגדל משה", רק אז כשגדל, התגלתה לו הנקבה שגדלה עד מכת בכורות בסוד הדעת שלה . עכשיו היא שתוציא את עם ישראל ממצרים . הנקבה מוציאה ! ככתוב : בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל.

הזכר פועל בזכירה ובחשיבה והנקבה בעשיה. החכמה/זכר אומר והבינה/נקבה מבצעת . היא שהוציאה מהכח אל הפועל כל מכות מצרים. לכן כתוב בזוה"ק שמרע"ה בעלה דמטרוניתא . וכבר רמוז בפנינו שאמרה הנקבה הרוחנית – וכי אני הריתי העם הזה ...

מרע"ה כאמור, גידל הנקבה הרוחנית שלו עד למקסימום ובכך הושגה הגאולה לעומת דהע"ה שלא ישן כל ימי חייו מאחר והיה צריך לגדל את בת שבע . קם כל לילה לנגן ולהמתיק הדינים . מצד עבודתו את ה' היה במדרגת שמחה עילאית תמידית יחד עם זאת רוב ימיו היו בחולי . בדהי"מ שמו נכתב דויד, דוי –דוד.

מהו מדד הדינים? כאשר אדם נפגע נפשית מבזיון, עלבון, שיקרו או גנבו אותו , אם חושב לאורך זמן על אותו אדם וההקשר אליו, סימן שהוא בדינים קשים ושרוי בקטנות. היצה"ר מסריט לו הלוך וחזור הארוע . אעפ"י שהאדם הפגוע צודק – כעסיו המחרחרים בו והנקמה שנוטר – בורא עולם אינו אוהב כי בכך מגביר את הדינים .

דהע"ה שנלחם מלחמות ה' רוב ימיו ביקש לבנות ביהמ"ק , אמר לו ה', בנך יבנה. דוד נלחם מלחמות ישראל וכלוחם ליבו היה חורש מזימות ואינו ראוי שיבנה בימ"ק . עם זאת בנה היסודות.

בשבוע שעבר כשנולד מרע"ה נאמר עליו "ותרא אותו כי טוב" הזוה"ק אומר כשמו של הקב"ה , טוב. אז השאלה של משה "למה הרעות לעם הזה" כלל אינה תמוהה מצידו. משום שהוא כשם ה' ואין שם רע כלל.

ה' החל להסביר לו מה זה רע , כל מכות מצרים הם קלי' שהיצה"ר מייסר אותנו בהם , פעם בדם (מתי עשית בדיקות דם לאחרונה) פעם בכינים , בצפרדע , ערוב- ערבוב בלבול וכו' זה השוט שנתן הקב"ה להיצה"ר להכות אותנו בצורת מחלות , כאבים , על הגאוה והשנאה, על המידות הרעות שלנו על מנת לבזות ולפרוע מאתנו.

את זה מסביר ה' למשה – מיהו פרעה . מרע"ה שהוא טוב , אינו יודע את פרעה. הוא חושב שהכל טוב . על כן הנסיון כאן בעוה"ז , אפילו אתה עושה טוב לאחרים ומשיבים לך רע, זהו הנסיון מהי"ת המגיע לך . אפילו גנבו ממך – אין מקרה בעולם . קרוב לודאי שבגלגול קודם נקטת עצמך כן באותו אדם הגם שלקח את שלו ממך בגנבה .

אמר פרעה ה' הצדיק, אני ועמי הרשעים, כי צדיק ה' בכל מעשיו ..

יה"ר שנזכה לתקן המידות בימי השובבים הקדושים הנעלים האלה . ככה יוליך ה' אותנו ונזכה לגאולה השלמה בב"א .

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !


eXTReMe

eXTReMe Tracker