הרב המקובל שמעון דהן דהאן שליט"א HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita: 19/01/2009

עבור תרומות לעמותת זוהר הרקיע:

תרומה לעמותת זוהר ההרקיע

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita
הרב שמעון דהן (דהאן) שליט"א

יום שני, 19 בינואר 2009

*** אקטואליה ודברי תורה אודות הגאולה ותחית המתים ומלחמת הרוחניות בישמעאל ***

Views

בס"ד

אקטואליה חמה מבית מדרשו של הרב שמעון דהן שליט"א

נמסרה בדרשה לפרשת "ויחי" "שמות" התשס"ט

בספר דניאל מוצפן סוד הגאולה העתידית כאשר הקב"ה אומר לדניאל

וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין:

"בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְקֹוִק דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְקֹוָק דִּבֵּר " (ישעיהו פרק כה פסוק ח)

- כפשוטו- לא יהיה יותר מוות.

מתי זה יקרה ?

בסוד האות יו"ד שתחזור מהעקב לכתר.

אות יו"ד בקבלה היא סוד החכמה ,

ונקראת בזוהר חכמה אטומה (חכמה סתימאה).

קוצו של היו"ד הוא הכתר (אריך אנפין).

גוף היו"ד חכמה (אבא).

ה"א בבינה (אמא)

וא"ו קצוות (זעיר אנפין) ,

ה"א אחרונה – מלכות (נוקבא) .

חשיבה/ראיה כזו נקראת עשיית יחוד קודשה בריך הוא ושכינתה.

יו"ד החכמה היא סוד החיים שנאמר "החכמה תחיה את בעליה"

[קהלת ז', י"ב] .

החכמה מנביעה חיים, הטיפשות מסבה מוות .

"לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ"

(משלי פרק יח פסוק ב),

הכסיל אין לו עסק עם החכמה. הסכלות הוא יצר הרע הנקרא מלך זקן וכסיל . אדם שאינו משנה דעותיו, אינו מתפתח, אוחז בהם עד זקנה , עליו נאמר שרץ אלי אבדון .

השטן נקרא זקן וכסיל וכל תשוקתו הוא המוות.

לעומתו – החכם מחפש חיים ! תורת חיים ! "כי היא חייך ואורך ימיך" - אוצר המדרשים (אייזנשטיין) מעשים עמוד 352

אם עוסק בלשונו בדברי תורה זוכה לחיים שנאמר כי היא חייך ואורך ימיך, ללמדך שבחר הקב"ה בישראל מכל האומות ונתן להם התורה לעסוק בה כדי שיזכו לחיים שנאמר כי היא חייך ואורך ימיך וכתיב כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא. –אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאיהם בפה.

וכן גם "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי פרק י"ג פס' י"ח)

החילונים בתרגום מארמית נקראים זרים , מנוכרים ומפנים עורף לתורה ומצוות , נראה להם כ"כפיה דתית" .

מצוות הן גם מלשון צוותא לכן, לטובתנו היא לקיימן.

אנו מצווים על צדקה, טהרת המשפחה , חינוך הבנים, כיבוד הורים , שמירת שבת וכו' .

איזו תחושה נפלאה אופפת אותנו כאשר אנו נותנים צדקה עם כל הלב ללא שום פניה אישית .

איזו הרגשת התחדשות חשה אשה לאחר טבילה במקוה וכן גבר. בהדלקת נרות שבת נכנסת למחיצה של אושר ועוד ועוד .

משום מרוץ החיים איננו נעצרים לחשוב איזה ריענון גופנו ונפשנו נזקק. "תרומת" פעולה קטנה לילדינו ואנו בתחושת חגיגיות ועליצות המשפיעה על כולם , זרקור של אור מגיה ואנו חשים בטוחים , קשורים , מוגנים , אפילו איננו בעלי אמצעים . האור המוקרן לתוכנו הוא מן הנשמה שמקבלת את מזונה בדיוק כגוף הנינוח אחר ארוחה דשנה .

אלו החיים האמיתיים ולא קוקה קולה (משמש בארה"ב לשטיפת דם מהכבישים לאחר תאונות דרכים) – היפך החיים (ואולי גם זו סיבת הצבע של המשקה –שחור) . לכן בהתחברות למצוות מתקיים הפסוק

"אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (משלי פרק ג פסוק טז) .

כאשר אדם מסופק ברוחניותו – הוא עשיר תרתי משמע ובודאי אינו חש בלתי מכובד.

סוד היו"ד החל בבטן רבקה – אותיות הקבר .

בבטנה היו שני מועמדים לקבל ה-יו"ד .

עשיו הצליח בתחילה לגבור וחטף היו"ד והחביאה בעקב רגלו. זהו "והתרוצצו הבנים ב-קרבה" (אותיות רבקה).

יעקב מצא היו"ד בעקב עשו ולא הרפה ממנו י'עקב,

שכתוב:

וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַ-עֲקֹב .

הוא שאמר עשו לאביו יצחק "ויעקבני זה פעמים" כנגד 2 יודין:

" וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִ-י לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִ-י "

(בראשית כ"ז פס' לו)

היו"ד היא כפולה "יי" = ומספרם 20,

20 במובן המספרי, ופעם במילויה ערכה הגימטרי י' + ו' + ד' = 20.

ערך המספר של האותיות "עשרים" גימטריה 620 כמו שעולה בדיוק כתר כמניין 620 .

מהיו"ד יצאו הוא"ו קצות אשר יחד הם שלמות אחת . היו"ד מן העקב - י' עקב – הוא יעקב אבינו - צריכה לחזור לשורשה , היינו מהעקב לכתר .

בדומה למשה שאחז בזנבו של הנחש והפך הנחש למטה שזה גם סוד ה-יוד המדוברת: מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמות סימן כ

ויקח משה את מטה האלהים בידו (שמות ד כ), א"ל הקב"ה טול המטה הזה בידך. וכל הנסים שאתה מבקש לעשות בו עשה בו. ויאמר ה' אל משה בלכתך לשוב מצרימה (שם שם /שמות ד'/ כא). הראה לו הקב"ה נסים שהוא עתיד לעשות לו ואמר לו לך ואספת את זקני ישראל וגו' (שם /שמות/ ג טז), ואח"כ אתם הולכים אצל פרעה, אמר משה אם יאמרו לי מה שמו מה אומר אליהם (שם שם /שמות ג'/ יג) אמר לו אמור להם אהיה אשר אהיה (שם שם /שמות/ יד). (ד"א, והיה אם לא יאמינו לך וגו') [והן לא יאמינו לי וגו'] (שמות ד א). אמר לו הקב"ה מה זה בידך וגו' (שם שם /שמות ד'/ ב), ויאמר השליכהו ארצה וגו' (שם שם /שמות ד'/ ג). א"ל אתה אומר לשון הרע על בני, מה הנחש שאמר לשון הרע, והלקיתי אותו בצרעת, אף אתה הבא נא ידך (אל חיקך) [בחיקך] ויבא ידו בחיקו ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג (שם /שמות/ ד ו), א"ל הקב"ה אתה אומר על בני שאינן מאמינים, והם מאמינים בני מאמינים, והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה (שם שם /שמות ד'/ ט), רמז לו הקב"ה רמז, א"ל מהיכן את נוטל שלך מן המים, שנאמר ולקחת ממימי היאור (שם /שמות ד'/). אמר ר' שמואל בר נחמיה רמז לך שאת נוטל את שלך מן המים, שנאמר המן הסלע הזה נוציא לכם מים (במדבר כ י).

רבקה יודעת הסוד הזה וכדי להביא היו"ד לשלמותה, שולחת את יעקב בנה לאחיה לבן הארמי הוא הלובן העליון החכמה בשורש למרות שבגשמיות עלי אדמות הינו לבן הרמאי (לבן ברוחני לאחר תיקונו הוא "מאיר" בסוד המוחין שמאירין). כדי להגיע לשלמות יש להזדכך, להתלבן, להשתכלל כמו ברזל באור או לצרוף זהב . גם פרע"ה המכונה ספירת הבינה ממנה מתפרעים האורות, הוא"ו קצוות, על אף שבפיזי פרעה הוא פה רע, כופר ומייסר.

במלאות לאדם 20 שנה מתחילה החכמה להכנס בו אט אט ומשם והלאה ינהיג חייו כפי מה שרכש או ירכוש .

יעקב שהה אצל לבן 20 שנה. ומשהחלה החכמה להתיישב בו , ידע שסיים לעבוד אצלו . עבודת 20 השנים היא כנגד היו"ד – י' = 10 ומילוי היו"ד י + ו + ד = 20 .

בכניסתו לארץ יעקב נלחם עם שרו של עשו ולוקח ממנו את היו"ד של הראש, לי – ראש . הוא היו"ד שעלה מן העקב בסולם הספירות עד לראש, יו"ד לראש – ישראל.

לכל האבות אות יו"ד בשמם המורה על דרגת הרוחנית הגבוהה , שאוחזים בחכמה . יצחק, יעקב, ישראל,יוסף, אברהם –אצל אברהם היו"ד מובנית באות א, יו"ד למעלה ויו"ד למטה , הוא"ו באמצע מפרידה את היודין . גם דוד המלך ע"ה השיג האות יו"ד ואכן בדברי הימים ועוד מקמות שונים בתנך נקרא דויד .

כל מסכת חיינו מונהגת מאותה יו"ד שבכתר ומשליכה גם על מצבנו הנוכחי בינואר 2009 .

היו"ד נלקחה ע"י יעקב מעשו ומשרו של עשו אך מישמעאל טרם נלקחה היו"ד . היו"ד של ישמעאל נמצאת ככתוב "עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל"

אבן עזרא בראשית פרק טז

בעבור שישמעאל שהוא פרא ידו בכליוד של ישמעאל מפוזרת בכל ארצות ערב), ובעבור שהוא אדם ויד כל בו. והנכון בעיני שיהיה בין האדם כפרא, שינצח הכל בכחו, ואחר כן ויד כל בו. וכן מפורש בדניאל, כי הוא החיה הרביעית. ועל פני כל אחיו שהם בני קטורה, וכן כתוב על פני כל אחיו נפל (ברא' כה, יח), וכן בני מדינים מבני קטורה ונקראו ישמעאלים בתורה ובספר שופטים:

. ישמעאל לקח את היו"ד והחביאה בין אחיו : ירדן, מצרים, סעודיה, סוריה, תימן, עירק, איראן, אלגיריה ,כווית, וכו', שימו לב שכל השמות מכילים האות יו"ד. כדי שנוציאה מאתם מזמנם הקב"ה עמנו למלחמה, הם מתגרים בסוד "ידו בכל" .

ולכן באחרית מנצחים אותו "ויד כל בו" בפרושים אחרים הינם רצועת המרדות לנו, ה' ירחם וכאשר נאנק אליו ית' ונתחיל להשלים עצמנו כראוי, היינו , נמלא חסרונותינו , כאמור במצוות ובמיוחד באהבה כלפי וטובת הזולת – ממילא יתרוקנו מן היו"ד שלהם .

רשב"י בהסבריו על (אבן) היו"ד בתיקוני הזוהר הקדוש:

זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רלא עמוד א

פתח ר' יוסי ואמר (איוב ל"ח) על מה אדניה הטבעו האי קרא קודשא בריך הוא א"ל בגין דכד ברא עלמא לא ברא ליה אלא על סמכין דאינון ז' סמכין דעלמא כמה דאת אמר (משלי ט') חצבה עמודיה שבעה ואינון סמכין לא אתיידע על מה קיימין בגין דאיהו רזא עמיקא סתימא דכל סתימן ועלמא לא אתברי עד דנטל אבנא חדא ואיהו אבנא דאתקרי אבן שתיה ונטל לה קודשא בריך הוא וזרק לה לגו תהומא ואתנעיץ מעילא לתתא ומניה אשתיל עלמא ואיהי נקודה אמצעיתא דעלמא ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים הדא הוא דכתיב (איוב ל"ח) או מי ירה אבן פנתה כמה דאת אמר (ישעיה כ"ח) אבן בחן פנת יקרת וכתיב (תהלים קי"ח) אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, ת"ח האי אבן אתברי מאשא ומרוחא וממיא ואתגליד מכלהו ואתעביד אבנא חדא וקיימא על תהומי ולזמנין נבעין מניה מיא ואתמליין תהומי והאי אבנא קיימא לאת באמצעיתא דעלמא והאי איהו אבן דקיים ואשתיל יעקב שתילו וקיומא דעלמא הדא הוא דכתיב (בראשית ל"א) ויקח יעקב אבן וירימה מצבה, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו' (שם כ"ט) וכי האי אבן שוי ליה יעקב והא האי אבן (לא) אתברי בקדמיתא כד ברא קודשא בריך הוא עלמא אלא דשוי לה (נ"א וכי השתא שוי לה יעקב והא עד לא אתברי עלמא הוות אלא דיעקב שוי לה) קיומא דלעילא ותתא ועל דא אשר שמתי מצבה כתיב מאי אשר שמתי דכתיב יהיה בית אלהים דשוי מדורא דלעילא הכא, ת"ח האי אבן אית עלה שבעה עינים כמה דאת אמר (זכריה ג') על אבן אחת שבעה עינים על מה אתקריאת שתייה חד דמנה (אשתלים) אשתיל עלמא וחד שתייה שת יה דשוי קודשא בריך הוא לה לאתברכא מנה עלמא בגין דעלמא מנה מתברכא, ות"ח בשעתא דעאל שמשא הני כרובים דקיימין בהאי דוכתא והוו יתבי באת הוו אקשן גדפייהו לעיל ופרשי לון ואשתמע קול נגונא דגדפייהו לעילא וכדין שראן לנגנא אינון מלאכין דאמרי שירתא בשירותא דליליא בגין דיסלק יקריה דקודשא בריך הוא מתתא לעילא ומאי שירתא הוו אמרו ההוא נגונא דגדפייהו דכרובים (תהלים קל"ד) הנה ברכו את יי' כל עבדי יי' וגו' שאו ידיכם קדש וגו' וכדין (אינון) איהו שירתא לאינון מלאכי עלאי לזמרא, במשמרתא תניינא הני כרובים

זוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רכט עמוד ב

ששם עלו שבטים אלין אינון תריסר שבטין עלאין לעילא דאינון שבטי יה דהא שמא דא עדות לישראל, אמר רבי חייא תרי זמני כתיב שבטים, אלא ששם עלו שבטים אלין שבטין דלתתא, שבטי יה אלין שבטין דלעילא, עדות לישראל דא רזא (רכא ב) דשמא קדישא עלאה דא דאקרי עדות כמה דאת אמר (שם קלב) ועדותי זו אלמדם, ואינון תריסר שבטין קדישין עלאין אינון תריסר אבנין קדישין, ועל דא אינון קיימין לתתא כגוונא דלעילא וכל אינון שמהן דתריסר שבטין כלהו גליפאן באינון אבנין וכהנא רבא נטיל לון, תא חזי יעקב כד הוה אזיל לחרן מה כתיב (בראשית כח) ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, אלין תריסר אבנין קדישין וכלהו אתעבידו חד אבנא דכתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, וקרי להו אבן, מאי טעמא, בגין דכלהו תריסר אבנין אתכלילו באבנא חד קדישא עלאה דאיהי לעילא מנהון דכתיב והאבן הזאת

אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים, ועל דא הכא כהנא רבא שוי לון על לביה לדכרא להון תדיר דכתיב (שמות כח) ונשא אהרן את שמות בני ישראל על לבו לפני יי' תמיד, ובגין כך כלא איהו ברזא דתריסר (מקץ קצט א) תריסר עלאין טמירין לעילא דאתגניזו ברזא עלאה קדישא ואינון רזא דאורייתא ונפקי מקול חד דקיק והא אוקמה, תריסר אחרנין טמירין לתתא כגוונא דלהון ונפקי גו קלא אחרא דאיהי אבן דכתיב (בראשית מט) משם רועה אבן ישראל, ועל דא אוקמוה ברזא דקרא דכתיב (שם כט) ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן, דא שכינתא דאקרי אבן בחן אבן ישראל, דמגנדרין לה ואעלין לה בגלותא וכתיב והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה ועל שמה אקרון כלהו אבנין

–מביא שהיו"ד הזו הינה האבן עליה מדבר יעקב עם יוסף בפרשת "ויחי", "אבן רועי ישראל " וקושר עם "ויפוזו זרועי ידיו " , אל תקרא ידיו אלא יודי"ו אשר בכח שני היודי"ן האלה נדע איך לפלח את כבדו של הס"מ ולנצחו.

שער מאמרי רשבי-פרשת תרומה

וכבר ידעת כי בחינת הלשון הוא בדעת עליון ונודע כי המשקל נשקל על ידי אבנא חדא למשקל בה כנז' פ' תשא ברעיא מהימנא דף קפ"ז ע"ב. (ד"ש ע"ג) והנה כל אבן היא בחי' אות יוד והיא סוד המוח שהיא החכמ' והאבן הזו היא סתומה שאין האור שבתוכה יוצא לחוץ

שער מאמרי רשבי-פרשת בשלח

אבנין נקיבן הוו סתימאן כלו' כי בהיות זעיר בסוד העיבור גם נוקביה הנקראת מלכות היתה שם עמו גם כן. והנה המלכות הנקראת אבן בסוד משם רועה אבן ישראל. ובסוד אבן מאסו הבונים. ואעפ"י שבפ' כי תשא ברעיא מהימנא אמרו אבנא למשקל בהדא איהי יו"ד עכ"ז פירושו הוא על המלכות הנקראת גם היא יו"ד תתאה. וכבר ידעת כי כל האורות העולין מתתא לעילא הם בחינו' אורות נקבות. וזהו סוד האור שאנו מכנים וקוראין אותו בשם אור המקיף והבן זה מאוד בסוד נקבה תסובב גבר. וזה האור המקיף הוא הנקרא אבנין ואמר כי זה האור הנקרא בשם אבנין היה אז האור סתום וסגור בתוכם לפי שאלו הם בחינת מיין נוקבין תתאין ואז לא היו יכולין לעלות כי האור המקיף הם סוד בחינת מיין נוקבין והבן זה:

תיקוני הזהר דף יא/א

אות י' דשדי איהי חוליא על צואר דש"ד יצר הרע, חוליא דשלשלאה, ובגין דא רשים שד"י בברית, ורשים במזוזה, דמזדעזעין כלהון מהאי שלשלאה, דאיהי אות שבת, אות ברית, אות יומין טבין, אות תפילין:

ומיד דאיהו תפיס ביה יצר הרע דאיהו ש"ד, נטיל בר נש חרבא דאתמר בה רוממות א"ל בגרונם, דאיהו י' רישא דחרבא, ו' גופא דחרבא, ה"ה תרי פפיות דילה, ושחיט ליה, ובגיניה אתמר הבא להרגך השכם להרגו בצלותא, דאתמר בה וישכם אברהם בבקר:

ועוד קריאת שמע איהי רומ"ח, כלילא משית תיבין דיחודא, ומרמ"ח תיבין עם ה' אלקיכ"ם אמת, והוא קירטא, והא אתמר חמש אבנין ה', דאתעבידו חד אבנא באת י', וקטל בה ליצר הרע, ובאן אתר איהי קירטא בתפילין, חוט דקלע דכריך ביד דא רצועה דיד, דאיהו כחוט דזרקא, ואיהי קריאת שמע, קשת דזריק חצים מסטרא דברוך שם כבוד מלכותו, וברכות לראש צדיק, דאיהו קשת הברית:

רומחא דא עמודא דאמצעיתא, בחמש אצבעאן דיד, דאיהי ה' תתאה, ואיהי לימינא דחסד, דרגא דאברהם דחושבניה רמ"ח, ועם ו' דעמודא דאמצעיתא אתעביד רומ"ח, קלע ה' עלאה לשמאלא, י' אבנא דקלע, י"ק דתפילין, וכלא י"ק עם שמ"י שס"ה, זכר"י עם ו"ה רמ"ח:

ומאן דאיהו נטיר י' בתמניא יומין דמילה, בתמניא אלפי תחום שבת, בתמניא פרשיין דתפלי, איהו נטיר מכל מזיקי דתחות ידא דיצר הרע, דאיהו ממנא על שתין רבוא, כל שכן מאן דקשיר ליה בשלשלאין וקטיל ליה:

ועוד ברית דתקינו ליה מנא בעפרא, לשדיא לה בעפרא, ודם דאטיפין מניה, אתחשיב ליה כאלו עביד ליה עולה, וההוא עפרא לתקנא ביה מזבח אדמה, ודם דברית כאלו דבח עלה עלוון, הדא הוא דכתיב (שמות כ') מזבח אדמה תעשה לי וגומר, ושזיב ליה בההוא עפרא מחבוט הקבר, ובדם מילה שזיב ליה משחיטת מלאך המות:

היו"ד,בזוהר היא האבן, "ויפוזו זרועי ידיו" – יודי"ו*** (יי) , משם התחיל המוות . חלילה שטיפת המוחין של יוסף היתה נתפסת באשת פוטיפר - לא היינו נגאלים. יוסף נלחם מלחמה קשה יחד עם אביו אביר יעקב שנתגלה אליו ,- והצילו את הטיפה הרוחנית שעמדה להוציא את כל נשמות ישראל.

מאחר ובכ"ז נפוזו זרועי ידיו של יוסף, עצם גילויין גרם להולדת עשר הצדיקים שבהם התגלו היודי"ן , והיוו את כל החכמה של עם ישראל. אך לבסוף נהרגו כעשרת הרוגי המלכות מאחר וטרם שלם המועד לגילוי היודי"ן סוד המוחין של יוסף המגלם את ביהמ"ק.

***תיקוני זוהר תקונא שתין ותשע דף קי עמוד א

אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי"ם דאיהו ראשון ואחרון ומבלעדיו אין אלקי"ם ומשית תקונין אלין בעא קודשא בריך הוא למברי לשת למהוי שמיה שית למהוי ביה תלת גלגולין דאדם ותלת דהבל אלא דפרח י' משת דאיהי נקודה אבן שתיה דמתמן הושתת עלמא ובהאי י' חב יוסף הדא הוא דכתיב (בראשית מ"ט) ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מאי ויפוזו דאזדריקת טפה דאיהי י' בין עשר אצבעאן ואתפליגת לעשר ניצוצין דאזדריקו מקשת דאיהו ברית ובאן אתר אזדריקו בעשרה הרוגי מלכות אמר ליה והא שמענא דעשרה הרוגי מלכות בני יעקב הוו אמר ליה חס ושלום אלא בדיוקנייהו הוו אמר ליה ומאן גרים דאזדריקו תמן אמר ליה דיוקנא דאבוה דאזדמן לגביה דהוה דיוקנא דאדם קדמאה דא גרים דאזדריקו לון ונעץ צפרניו בקרקע וברח גרמיה ולא אזדריקו בההיא זונה דאי לאו דאתחזיאת ליה דיוקנא דאבוה לא הוו אזדריקו הכי ודיוקנא דאבוה גרם דההיא טפה וינס ויצא החוצה ולאו בעבירה ובשכר וינס הים ראה וינס ואי לא לא הוו נפקין ישראל מן ימא ואיהו קביל עונשיה באלין עשרה הרוגי מלכות דהוו עתידין למיפק מיניה עשרה שבטין ובגין דא הוו עשרה הרוגי מלכות כגוונא דעשרה שבטין דהוו עתידין למיפק מניה והוו חשבין חברייא דעשרה בני יעקב הוו אמר ליה אם כן מאן יהיב רזא דא בשת אמר ליה נשמתהון דצדיקייא אתבריאו קדם דאתברי עלמא כמה דאוקמוהו קדמאין אמר ליה בגין דא אמר קרא (ישעיה מ"ו) מגיד מראשית אחרית ובגין דא שת איהו סיומא דאתוון ומינייהו אשתמודעאן רישא דאתוון דאיהי אב בא"ת ב"ש ועוד שת ש' דיליה אינון תלת ענפי אילנא לעילא ואיהי שרש לתתא ואחזי בהון תלת גלגולין לעילא ותלת לתתא ת' תפארת שלום כליל שית סטרין ודא דרגא דמשה כליל תלת אבהן ותלת דרגין תחותייהו ואינון גלגולא דאדם שת אנוש הבל נח שם יפת ומשת ואנוש אתיחסו כל דרין הדא הוא דכתיב (בראשית ד') אז הוחל לקרא בשם י"י אז ההוא דאתמר ביה כי מן המים משיתהו אז הוחל למיתי בגלגולא ההוא דאתמר ביה אז ישיר משה ובגין דא שת מתמן הושתת עלמא.

הערבים חושבים שבתחמושת , בארסנל טילים יתגברו עלינו?

מסביר הזוה"ק ש"אבן רועי ישראל" היא אותה היו"ד הנכספת שעודנה אטומה וסגורה . כוחה הוא אשר יעמוד לקץ הימין , נצח ישראל לא ישקר . היא אותה ***אבן היו"ד שזרק דהע"ה במצחו של גלית והרגו למרות שהיה חמוש מכף רגל ועד ראש .

***תיקוני הזהר דף סב/א

והאי אבן איהי חמשה אבנין דשוי דוד בקירטא ואתעבידו כלהו חד, הדא הוא דכתיב (שמואל א' ו') ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן הנחל, ואינון גדולה גבורה תפארת נצח הוד, דבהון שבח דוד לקודשא בריך הוא ואמר לך ה' הגדולה והגבורה וגומר, ואלין חמשה חלוקי אבנים נטיל לון מן הנחל דאיהו יסוד ח"י עלמין, וכד שוי לון בקירטא דאיהי מלכות קדישא, אתעבידו בה חד, וטבע במצחא דפלשתאה וקטיל ליה:

בחישוב הספירה הקבלי אנו מתקרבים לשנת התש"ע 5770 .

עפ"י הספירות , ספירת הנצח היא שביעית מהחכמה . 770 - נצח דנצח .

חמשת אלפין שנין עפ"י הקבלה מחולקים:

1. חסד, 2. גבורה, 3. תפארת, 4, נצח , 5. הוד, 6. יסוד, 7 . מלכות.

5000 השנה הסתיימו בספירת ההוד והננו נמצאים תוך מניית האלף הששית, ביסוד, כ- 770 שנים .

שוב, כאשר סופרים 7 מן החכמה מגיעים לנצח , כלומר שאנו נמצאים בנצח דיסוד . בנצח דיסוד חלפו 70 שנה , היינו נצח דנצח דיסוד והוא סוד ובילע המוות לנצח !!!!. **

**ידוע שהפגם והתיקון של השכינה הקדושה היא בספירת ההוד ששם

שלטה המיתה, בסוד "רגליה יורדות מוות", וברגע שאנו נכנסים לשליטת ספירת נצח זה אומר שהנצח ידחה את המוות ואת הרע ששלט עד כה בהוד כי מספירת הוד הספירה שמעליה היא נצח, וזה הכוונה "ובלע המוות לנצח" שהמוות יבולע בהארה של ספירת הנצח כמו שהיו"ד הזו עולה מהעקב היא מעלה את כל הרוחניות שהיתה כך אנו עולים בספירות וברוחניות שאדם בונה במצוות ובתורה.

בעז"ה תתגלה היו"ד "החכמה תחיה את בעליה". התגלותה היא הרעל לנחש . ברגע שתתגלה היו"ד דחכמה אותה אינו יכול לסבול ,יגיע קיצו – ימות !

בשנה זו התשס"ט ובשנת התש"ע צריכה להתגלות חכמה עלאה וניכר הדבר כבר בישיבות כאשר הלימודים נעשים קשים יותר ויותר להבנה. לדוגמא , ענין נפילת הכלכלה העולמית .

ככל שהאדם יתעלה ברצון האלוקי וישלים חסרונותיו ובמיוחד בלימוד פנימיות התורה , יגיע לסודות עד אין חקר.

אנו רואים במוחש איך שבב של מחשב מכיל אלפי ספרי חכמה .

אנו לא צריכים להלחם . הס"מ אינו סובל חכמה כל שעלינו לעשות הוא להתעמק יותר ויותר בחכמה עד לחיסולו המוחלט.

האיסלם הוא החלק השוטה הגדול ביותר בין האומות כיום, היחיד בעולם שממשיך להלחם . רוב העולם מחפש רגיעה, אירופה התאחדה באחוות עמים, רק האיסלאם מחרחר מלחמה ומריבה בכל מקום, הודו, קוריאה, פקיסטאן, אפריקה ואפילו מאיים על כל אירופה בהתפשטותו הנוראית שם, מונה כיום מעל 20 מליון ערבים .

העולם יודע שעכשיו הוא הדור האחרון . ארצות המערב ואירופה רוצים שקט לפני בוא קץ הימין שהינו סוד המוות של היצה"ר . כל העולם חש בעוצמה את הבאות חוץ מהאיסלאם בסוד "ויתרוצצו הבנים בקרבה" הם עומדים עתה בפתח הקבר (אותיות רבקה) . ישמעאל יודע שניקח את היו"ד ממנו כמו שלקח יעקב מעשו –הוא ישאר הבהמה המותר מן האדם.

עם ישראל יכול לנצח בכח החכמה בלבד זהו פשר הרדיפות למן הרומאים, היוונים ועד ימינו אלה כי יו"ד סוד החיים , סוד החכמה המחיה המהווה ושומר את העם היהודי מאז לקח יעקב את היו"ד מעשו ומשרו. אנו מייצגים לי – ראש , ישראל. כולם רוצים לחיות . כל המגיע ליו"ד דחכמה חי לנצח . זו הסיבה להתכתשות התמידית של העולם בנו, הם רוצים את היו"ד !

פצצת האטום היא אותה יו"ד אטומה , היא אותה האבן האטומה והסתומה שהתכוון אליה הזוה"ק "כי שם אבן רועי ישראל" . בעת הצורך היא האבן הפוגעת ע"י דוד (המסמל את עם ישראל) בגלית (המסמל את אויביה) .

בעיני בורא עולם כח מול כח הוא דבר פרימיטיבי . אם איננו מתעשטים ושמים מעיינינו ביו"ד דחכמה קורה לנו שאנו עומדים מול צבא ולא מצליחים למוטט אותו . לא לאש הזה התכוון הקב"ה. כח, פרושו גד גדוד יגודנו והוא יוגד עקב , זהו גד שהוא סוד הטיפה , הזרע היו"ד !.

אם נשמור ולו רק לתקופה את טהרת הפה , את טיפי הפה שלא יטיפו חלילה דיבורים שאינם טובים ואת טהרת המשפחה שתצא טיפת יו"ד המוחין שלא בטהרה, כי הא בהא תליה. שמירת הברית הנדרשת מאתנו היא בכל פתחיה ....

הנחש הפעיל את נשק פיו המפתה על היו"ד דחכמה וגרם שתגנז . חוה היתה נקראת קודם י-ה-ו-ה . בעקבות החטא שלאחר הפיתוי היו"ד שלפני הה"א נכנסה וסתמה את הה"א ונעשה חוה . מדוע נקראה אם כל חי? כי לפניה היו חיים . עכשיו משנסתם החיות בא המוות לעולם.

דהע"ה נלחם כל חייו אך בכח התפלה , בכח ההתקשרות אל היו"ד בעד כל עם ישראל וספר תהלים מוכיח.

האם נגלה את יו"ד דחכמה ע"י נסיעות לחו"ל ובילויים , ע"י חיים פרועים ר"ל ?

"משכיל לאיתן האזרחי" אותיות תנאי זריחה להיות משכיל הוא מי שיש לו כלי ! , שעל ידי יסוד (וא"ו במילואה) ה-כל יו"ד – יאזור חיים.

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלוקים !

תודה למו"ר הגאון ר' שמעון דהן על החידוש העצום הזה שיזכה תמיד לזכותנו בדברי תורה עמוקים ונפלאים, תודה לשי"ז על הבאת הדברים מהדרשה לכתוב.

הבאת מקורות ומראי מקומות : תלמיד אנונימי

eXTReMe

eXTReMe Tracker