הרב המקובל שמעון דהן דהאן שליט"א HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita: 2010

עבור תרומות לעמותת זוהר הרקיע:

תרומה לעמותת זוהר ההרקיע

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita

HaRav HaMekubal Shimon Dahan Shlita
הרב שמעון דהן (דהאן) שליט"א

יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

פרשת וארא - התשע"א - VA'ERA

Views
bs'd


LISTEN : http://itbananas.com/blog_heb/wp-content/uploads/2008/01/music.gif
^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד


משעורו של הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת וארא תשע"א

בסוף פרשת שמות אחר יציאת מרע"ה מפרעה ולאחר שהרע תנאי העבודה לישראל, שאל משה את ה' , "למה הרעות לעם הזה והצל לא הצלת את עמך" . – המשך התשובה למשה וסיבת השאלה מתבררת בפרשת וארא.

פרעה כפר בה'. מי ה' אשר אשמע בקולו. באמירה זו פתח את מלחמתו הרוחנית של הי"ת נגדו כאשר מפועל הנסיבות הגיעו עשר המכות להוכיח כי ה' הוא האלקים . פרעה הרהיב לחשוב שהוא האלהים "לי יאורי ואני עשיתיני".

אומר רבי נחמן מברסלב לענין המדבר מפרעה האוחז בקלי' היצה"ר ולעומתו מהו היצה"ט . זוהי שאלת "הלמה הרעות" של משה להי"ת , מהיכן הרע בעולם ? האם זה ממך בורא עולם או ממשהו הנפרד ממך?

אומר רבי נתן בליקו"ה בה"ר ד' י"ד : מה שכתוב בכתבים שעיקר אחיזת הקלי' הוא בעשיה, הוא ע"י הכח המדמה בחי' נגה, עצה"ד טו"ר , שהכח המדמה הוא הממוצע בין גשמיות לרוחניות , בין גוף לנפש. כח המדמה, הדמיון , הוא החלק הרוחני של הגשמיות . כח השכל האמיתי הפנימי רחוק ונעלם מכל גשמיות . את מה שמתדמה מהגשמיות ומעלה למח – שם הוא מקום הבחירה , מקום חיבור הנפש והגוף, משם יוצא לפועל השיקול לטוב או לרע.

אומר האר"י הק' : מעצם שאדם מכיר, יודע את הקלי' שלו , הריהי נפרדת ממנו. ראוי לידע ולזהות הקלי' מהנסיון שנצבר כי היא מזומנת בכל עת - אך לא לחקרה.

גם דהע"ה ביקש לגלות הקלי' שלו ואמר לו הקב"ה – לא כדאי לך פן תכשל. זוה"ק: דוד שורשו בגבורה וניתנה נפשו בין הימין והשמאל שנאמר לייחד את שם ה' באהבה. בכל לבבך זהו בימין ושמאל של ליבך. ובכל נפשך זו נפש דוד שניתנה בין שניהם. בל מאודך זה יעקב שאחוז מכל הצדדים. כן אהרון ומשה ומשה ואהרון גם הם בלי פרוד כיעקב.

מרע"ה כדוד, רצה לידע איזו היא הקלי' החוסמת גאולת יציאת ישראל ממצרים על מנת להלחם בה . השיב לו ה' שיחשפנה בפניו מדרגה אחר מדרגה .

כיצד פועלת הקלי', היצה"ר? ישנם ממנה כמה בחינות הפועלות על בנ"א. מהם שפועלת על הירודים והמגושמים מבחינה רוחנית בידיעת ה' . היצה"ר שלהם הוא כמותם, בחיי היומיום, נמוך, גס, עב . ומקומו בדם, הדם הוא הנפש .

פרעה דימה שהוא שולט ביאור ולכן הוכה בו תחילה, בדם , שכן הוא עצמו היה בתחתית המדרגה כנ"ל. גם בכח חרטומיו היה להפוך המים לדם .

הזוה"ק: "ויאמר ה' אל משה , אמור אל אהרון קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים, על נהרותם , על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים". שואל רבי יהודה, הפסוק הזה צריך הסבר וכי איך יכול היה אהרון ללכת לכל המקומות הללו ועוד שכתוב וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור. אלא מימי מצרים הם הנילוס ומשם מתמלאים כל האגמים והיאור והים והמעיינות . על זה לא נטה אהרון להכות רק את הנילוס. אך אנו רואים שבכל מושבות מצרים לא יכלו לשתות מים . אמר רבי אבא: המים התחתונים נפרדים לכמה צדדים. העליונים נפרדים פי כמה וכמה . הרקיע המכיל השמש הלבנה הכוכבים והמזלות, בו יש כינוס מים רבים והוא לוקח ממימיו ומשקה את הארץ, העולם התחתון. כאשר שורה דין, העולם כאן לא יונק מהרקיע הזה אלא מצד שמאל שלו ששם נקרא חרב לה' מלאה דם. מי שיונק משם , מושקה בדם, היינו מלחמות לו. אם כן יוצא שהים בו זמנית יונק משני צדדים לבן ואדום. ליאור במצרים שפך הרקיע את הדם וישראל שתו מהחלק השני – מים. כשהמצרים שתו, הדם היה נכנס למעיים שלהם , עולה חזרה ובוקע החוצה . עד שהיו ישראל מוכרים להם מים בממון . לכן, קודם ששתו מים, הולקו .

כאשר מתעורר הדם בעולם, הרוגי מלחמות וכדומה, בגלל אותו הדם הקב"ה מתעורר ואיזה עם שגרם את המלחמה , הקב"ה מביא לו עם שילחם בו וישיב לו. אך מצרים החשודים דיים ששפכו דם ישראל, כל עוד היו ישראל שם לא רצה ה' לצערם במלחמה ומספיק היה להביא עליהם " דם עצמי" , היאור, האלוה שלהם. ככתוב "והיה דם בכל ארץ מצרים" , בעצים ובאבנים שעבדו להם שתתו דם גם הם.

רוב תאוות האדם באות מדרגת הנפש הבהמית . כאשר משיג רמת רוח , יצה"ר יהיה קל יותר. ככל שמתעלים ומזדככים, היצה"ר הולך וקטן. לחלופין בירידה – הקליפה מעובה יותר . בהיות האדם משיג רמת רוח , היינו, קול/ דיבור , שם יתקוף היצה"ר פחות במעשים ויותר במה ששייך לדיבור , בשיחה יתרה , וכיו"ב. ברמת הנשמה יתקוף במחשבה ע"י בלבול והיסח הדעת. מעל הנשמה – חיה, שם אין ליצה"ר שום שטח פעולה מפאת האורות המקיפים / הילות .

לאדם , שתי הילות, אחת הצמודה לגופו והשניה ענקית האופפת אותו עד א"ס . כבר בהילה הראשונה יצה"ר מנוטרל לחלוטין. בכל דרגה שלא תהיה, העבודה הרוחנית הנעלה ביותר היא להכניס את המקיפים פנימה .

בגוף כמה סוגי דמים: טהורים, עכורים, טמאים . בלב שני חללים . בימני דם טהור ובשמאלי שאינו טהור עליו רוכב היצה"ר המגביר התאוות ומקשרם לשכל. כתוב "וייצר את האדם" בשני יודי"ן - המה היצרים העומדים בפתחי הלב והכלולים זה בזה . רשעים מפרידים הרע לבד ונדבקים בו. הדמים מעלים הבלים, במיוחד הבל החלל השמאלי המייצר פקודות מוטעות לשכל . אלו הם הדמים הגורמים למדמים בנפשם שאחרים מבקשים להרע להם ומהם נובעים מחלות הדכאונות והמרה שחורה הבאים מיראות נפולות . אומר רבי נחמן מי שנפטר מהעוה"ז במרה שחורה ועצבות אינו יודע משמו כאשר שואלין אותו .

שאול המלך נתקף בפרצי העצבות הנ"ל ולאחר שדוד ניגן לפניו התעודדה רוחו. לכן צריך אדם ללמד עצמו לשמוח ואין כמו הניגון והשירה המרפאים לנפש דוויה המשילה את אחיזת הקלי/ ולוא לזמן מה.

למי שדעתו צחה ב"ה, היצה"ר אצלו הוא שטות ושגעון הניתן לדחיה בנקל. ר"ל, ישנם אנשים המטפחים ומשגשגים את מחשבות ההבל שלהם עד כדי צורך בטיפול רפואי.

חשוב , טוב, וכדאי לשים לב ! מיד כשמגיעה מחשבה, רצון או רעיון שאינם מן הסבירים עלינו – להדפם בזריזות ולהחליפם במחשבה טובה אחרת . אין שתי מחשבות יכולות לשכון בו זמנית. לגבי ההמון החושב לנסיון גדול את תאוות הניאוף אומר רבי נחמן , אין צריך שום התגברות לנצח את היצה"ר כי הוא שטות ! העיקר להכניס עם ההרהור הראשון מחשבה טובה אחרת בה' כל אחד לפי מה שמשער בליבו את יקרת ה' - ויפוג.

אנו בנים למדרגת הא"ס . אם רק נתבונן איך נוצר האדם מטיפה, איך מתגדל , נשכיל להבין כמה מדרגות קיימות בכל מצווה , כמו כיבוד אב ואם ואחרות. כל כמה שנתעלה במצווה כביכול, בחושבנו שעשינו את המקסימום, עד רמת א"ס – עדין תהא זו רק במידת ההתחלה , השער. כפי שנאמר " נודע בשערים בעלה" . מי שזוכה לשער בליבו את גדולה הי"ת בודאי אצלו אינו נחשב שום דבר לנסיון ולא צריך שום התגברות על היצה"ר שהוא מלאך קדוש שהינו רק כסא לטוב.

כזו היא המלחמה של משה בפרעה . הוא פרעה, הרובד המשוגע הפועל רק ממניעי היצה"ר ואכן הצליח להשפיע צער ודכאון על עם ישראל. ולכן ה' הכביד את ליבו , היינו , העלה את הכבד שלו אל הלב להראות לו מי שולט כאן בממלכת הדמים. הוא שהתכוון משה בשאלתו "למה הרעות לעם הזה" ? אם מה שאני רואה שגורם הצער לישראל הוא מלאך קדוש , איך יתכן שיש בחינת רע ממנו . ואעפ"כ הוא יצה"ר שצריך להתגבר עליו מאד ולהמלט ממנו .

אומר האר"י הק' בשער רוה"ק שמלאך מגיד מופיע אצל מי שהשלימו תרי"ג המצוות באבריהם הרוחניים אשר עלה להם בטילטולים רבים, יום אחד ע"י איזה מצוה שעושה או חושב בהי"ת , מתגלה לצדיק מלאך בצורת אדם כאיש אשה ילד או ילדה ויעננו כל שישאל בעבודת ה'. (בזוה"ק מובא על הינוקא). אך לא תמיד המלאך הוא מלאך אמת. האר"י הק' נתן סימן שעל מצחו מופיעים אותיות אמת . אך יש גם מלאך שקר אשר יטעהו ככל יכולתו וצריך לסלקו בהקדם. ידוע שאצל הגר"א מוילנא התגלה מלאך אמת ולא רצה לקבל ממנו בשום אופן. העדיף להשיג השגותיו ביגיעתו הוא וכל כמה שהשיג די לו. ככתוב לפום צערא אגרא . אין לשער השכר העצום של המשתדל בכוחותיו הוא.

רבי יוסף קארו קיבל "ממגיד מישרים" , כתב וחיבר את כל שיחות לימודיו עמו בספר בשם זה בארמית ועשה זאת למען הדורות הבאים שכן מדובר היה בפסקי הלכה.

מכאן שיש מקום לקבל הארות . בע"ת זוכה בתחילת דרכו לשפע הארה ובהמשך צריך לעבוד בעצמו.

כאמור, המלאך הקדוש (היצה"ר), הוא מגבורות ומצד הדין אשר תפקיד מרע"ה היה להמתיקו כפי רמתו הנשמתית.

אדם רגיל שעושה המתקה לניצוץ שתקף אותו , הארה שזוכה לה היא לחוות את הא"ס לזמן קצר. באם מתמיד עבודתו מתקדם מדרגה לדרגה . משום היותינו בעוה"ז – אין אנו יכולים להאריך בטוב הזה , התגלות הא"ס. עלינו להמשיך בעבודתינו הצריכה להיות בעיקר השפעה, שנצא מהנוקבא השואפת לקבל תדיר , או אז נוכל לגעת בכל פעם בא"ס. היצמדות לנוקבא בלבד , שואפת לכיוון ההפוך .

קלי' פרעה היתה נקבה ולכן הוכתה בעשר מכות כנגד הע"ס .

דהע"ה אמר להקב"ה תדע לך שאני יכול לא לחטוא אך מאחר וכבר כתבת שאני חטאתי , לשם הצדקתך איני רוצה שיאמר עלי שנצחתי אותך , אעפ"י שאתה מבקש "נצחוני בני נצחוני" בהלכה בתורה. אומרת הגמרא במסכת שבת כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה . אמר דוד "ליבי חלל בקרבי" . הלב השמאלי משכן היצה"ר, ריק ! הוכנע הדם השמאלי שלי.

אם לדהע"ה לא היה יצה"ר אז מי החטיא אותו ? מחמת שהוא היה מן הגבורות, לא המתיק היצה"ר של מעלה.

ידוע שבשבת אין יצה"ר אז מי תוקף ? בכ"ז קורים מקרים בלתי נעימים בעליל , אומר בעל "תורת חכם" : בשבת, יצה"ר הוא בין האדם לזולתו . אדם הנחות ממך הוא היצה"ר שלך וכדאי שתזהר מלפגוש בו. כל מי שאתה מעריכו כפחות ממך – לו מיני דיבורים אפילו שאינם "נראים" או "מורגשים" – הוא המחטיאך. רבי אליעזר שאמו דיברה כמה מילים בשבת , אמר לה, שבת ! ולא יספה דבר.

שרפת הרכבת בתחילת השבוע: השרפה ב-כר מל אותיות ראשוניות בחילוף רכ בת . רכבת אותיות בכתר ! כלומר האש הגיעה ואחזה במדרגה הגבוהה ביותר בזה נסתיימה תקופת האש . התחילה בכל בו שלום = יסוד, עלתה בכר מל = רך מל . רך = חסדים , מל = גבורות , סוד דעת המוחין .

בכתר = רכבת , חסדים גמורים. כאשר בכ"ז מגיע עונש מצד הכתר שום נפש לא תפגע . לאחר האש חייב לבוא הגשם. לעולם האש באה עם מים. שמים – אש מים סוד הדעת, הצפר-דע יצאה מן המים למתק הדינים.

דהע"ה לקח את בת שבע . בת היא דינים. ידוע שאשה בהריון עם בת, כבדה יותר בהתנהלות לעומת הנושאת זכר, כשהיא בקלילות . פרוש הדבר שדוד היה צריך לגדלה רוחנית מאחר ולא היה סיפק בידה עדין לילד ילדים בשלים. ילדם הראשון מת מיד והשני שלמה .

אלישבע אשת אהרון , אלי שבע , שם המתחיל באל"ף מורה על גדולה ותוספת הלמ"ד מעידה על חסדים . מכאן שהנושא אשה יסתכל באחיה, כן יהיו ילדיו. נחשון בן עמינדב אח אלישבע אשת אהרון , רתם את הנחש, היצה"ר לטוב, וקפץ למים למען הצלת עם ישראל. מאלישבע יצאו דורות ישרי כהונה רבים לתפארת.

בת שבע שלמדה על בשרה ממשפחתה "אבות יאכלו בושר ושיני בנים תקהינה" - לעומת בניו של דוד, אבשלום אדוניהו וכו' שמעולם לא עצבם , הסבו לו היפך הנחת בלשון המעטה - עמלה בת שבע לייסר את בנה שלמה להשיל ממנו הקלי' על מנת שיהיה ראוי למלוכה אחר אביו.

מרע"ה , כאמור הוא סוד הנשמה ועל מנת לגאול הוא זקוק לנקבתו הרוחנית. הזכר הוא סוד החסדים, הבן הבכור , המשפיע והמגדל את הנקבה. (זו הסיבה שרוב הזוגות נישאים כשהבעל גדול יותר בשנים מהאשה.)

כתוב "ויגדל משה", רק אז כשגדל, התגלתה לו הנקבה שגדלה עד מכת בכורות בסוד הדעת שלה . עכשיו היא שתוציא את עם ישראל ממצרים . הנקבה מוציאה ! ככתוב : בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל.

הזכר פועל בזכירה ובחשיבה והנקבה בעשיה. החכמה/זכר אומר והבינה/נקבה מבצעת . היא שהוציאה מהכח אל הפועל כל מכות מצרים. לכן כתוב בזוה"ק שמרע"ה בעלה דמטרוניתא . וכבר רמוז בפנינו שאמרה הנקבה הרוחנית – וכי אני הריתי העם הזה ...

מרע"ה כאמור, גידל הנקבה הרוחנית שלו עד למקסימום ובכך הושגה הגאולה לעומת דהע"ה שלא ישן כל ימי חייו מאחר והיה צריך לגדל את בת שבע . קם כל לילה לנגן ולהמתיק הדינים . מצד עבודתו את ה' היה במדרגת שמחה עילאית תמידית יחד עם זאת רוב ימיו היו בחולי . בדהי"מ שמו נכתב דויד, דוי –דוד.

מהו מדד הדינים? כאשר אדם נפגע נפשית מבזיון, עלבון, שיקרו או גנבו אותו , אם חושב לאורך זמן על אותו אדם וההקשר אליו, סימן שהוא בדינים קשים ושרוי בקטנות. היצה"ר מסריט לו הלוך וחזור הארוע . אעפ"י שהאדם הפגוע צודק – כעסיו המחרחרים בו והנקמה שנוטר – בורא עולם אינו אוהב כי בכך מגביר את הדינים .

דהע"ה שנלחם מלחמות ה' רוב ימיו ביקש לבנות ביהמ"ק , אמר לו ה', בנך יבנה. דוד נלחם מלחמות ישראל וכלוחם ליבו היה חורש מזימות ואינו ראוי שיבנה בימ"ק . עם זאת בנה היסודות.

בשבוע שעבר כשנולד מרע"ה נאמר עליו "ותרא אותו כי טוב" הזוה"ק אומר כשמו של הקב"ה , טוב. אז השאלה של משה "למה הרעות לעם הזה" כלל אינה תמוהה מצידו. משום שהוא כשם ה' ואין שם רע כלל.

ה' החל להסביר לו מה זה רע , כל מכות מצרים הם קלי' שהיצה"ר מייסר אותנו בהם , פעם בדם (מתי עשית בדיקות דם לאחרונה) פעם בכינים , בצפרדע , ערוב- ערבוב בלבול וכו' זה השוט שנתן הקב"ה להיצה"ר להכות אותנו בצורת מחלות , כאבים , על הגאוה והשנאה, על המידות הרעות שלנו על מנת לבזות ולפרוע מאתנו.

את זה מסביר ה' למשה – מיהו פרעה . מרע"ה שהוא טוב , אינו יודע את פרעה. הוא חושב שהכל טוב . על כן הנסיון כאן בעוה"ז , אפילו אתה עושה טוב לאחרים ומשיבים לך רע, זהו הנסיון מהי"ת המגיע לך . אפילו גנבו ממך – אין מקרה בעולם . קרוב לודאי שבגלגול קודם נקטת עצמך כן באותו אדם הגם שלקח את שלו ממך בגנבה .

אמר פרעה ה' הצדיק, אני ועמי הרשעים, כי צדיק ה' בכל מעשיו ..

יה"ר שנזכה לתקן המידות בימי השובבים הקדושים הנעלים האלה . ככה יוליך ה' אותנו ונזכה לגאולה השלמה בב"א .

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !


יום רביעי, 15 בדצמבר 2010

פרשת ויחי - התשע"א - VA'YECHY

Views
bs'd


LISTEN : http://itbananas.com/blog_heb/wp-content/uploads/2008/01/music.gif
פרשת ויחי ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א פרשת ויחי תשע"א

"ויחי יעקב בארץ מצרים" ... פרשה זו המסיימת את ספר בראשית תבואר כהמשך נאמן לדברים שהעמדנו בשבועות האחרונים "ואלה תולדות יעקב יוסף" . אומר הזוה"ק: יעקב תפארת, יוסף יסוד – חד חשבינן . הם דבר אחד . אין וו החיבור ביניהם המורה על יוסף כתוספת.

יעקב, כל עוד לא הגיע לרמת ישראל, בחינת נשמה, נחשב כחיצוני לה. תכלית הכניסה פנימה נעשתה ע"י יוסף.

יעקב, הכין את הכלי י"ב שבטי ישראל, זכה שע"י יוסף החלק המובחר שבכלי – יסוד, הנקרא "כל" נכללו בו כל השבטים ועל ידו, מימש את התכלית.

חייהם של יעקב ויוסף על כל התלאות שעברו- היו זהים . עם זאת, שלט עלה יוסף והכניע הקלי' עד שעבר את פרעה והגיע לחכמה ובינה שם גילה את הנשמה. אומר יעקב ליוסף: "אל שדי נראה אלי בלוז". לוז סוד עולם האמת- הזוה"ק: זו ירושלים העליונה שהשכינה שם , אין מוות בה. שנאמר יעקב חי ! עוד יוסף חי ! , עוד אביך חי !

הן יעקב והן יוסף התנסו ותיקנו חטא ג"ע שחטא האדה"ר ביושבו 130 שנה ושיחרר לדאבון לב נשמות טעונות תיקון. כשנאמר על עקיבא בן יוסף שנכנס בשלום ויצא בשלום מהפרד"ס – המה יעקב בגלגול והפעם אביו יוסף . שלום הוא היסוד.

אומר האר"י הק' : אמר יעקב ליוסף "אל שדי נראה אלי בלוז" – אל שדי = גימט. משה= 345, "נראה" – אותיות אהרון . כלומר כל מה שהמתין יעקב, האם הצליח יוסף להוציא את נשמת מרע"ה ואהרון לידי גילוי , שתי הטיפות שבאו לתקן חטאי קין והבל. מאחר והינן שרירות, הרי שנתקן יעקב. מרע"ה הוא פנימיות התפארת ולכן יכול עתה להסתלק מהעולם ולהמתין לתוצאות בעולם הפנימי.

בפרשיות הבאות נראה איך עם ישראל נוצר , תהליך שאותו ממלאים משה ואהרון בגלותם את אור הנשמה. מאחר ויעקב אחז מבחינתו באחרית הימים (אחר גילוי נשמות משה ואהרון ), ביקש לגלות לבניו את הקץ . מובא במדרשים שהסתלקה ממנו כביכול השכינה אך היה זה למעשה מעין קצר חשמלי, נתק קטן ומיד חזרה השכינה . בזה הבין יעקב שמרמזים לו לא לגלות הקץ.

יעקב מברך את יהודה – שלשלת המלכות "ולא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה" = משה . שילה הוא גם סוד המשיח הגבוה אף יותר ממשה. הנה ירום עבדי (מאברהם) ונישא (מיצחק) וגבה (מיעקב) מאד מאד – אדם . כלומר, המחוקק מבין רגליו , נצר ההשתלשלות מיהודה הוא משיח בן דוד.

משה גואל ראשון וגואל האחרון . כאשר ביקש מה' "הראני נא את כבודך" – השיבו "וראית את אחורי ופני לא יראו " . יש המפרשים וראית את אחורי – תראה ותדע להבין מבריאת העולם ועד סופו בחינת אחור, אך לא לפנים שהוא העתיד שאחר הסוף. המשיח יראה את אור פני ה',העתיד מקדם , סוד החיים. בזמן ביהמ"ק היה גילוי פנים, גילוי שכינה .

רח"ו : אדם המבקש בכל מאודו לגדול בעבודת ה' ישים עצמו כבטל מהעולם . בכך יוכל לזכות לגילוי נשמתו שתדריך אותו. מי שנמצא במצב "קטנות" לא יעלה בידו.

יוסף כאמור , לאחר שפרץ הקטנות, גדל ועלה , גילה את הנשמה בחינת משה והוא שאמר יעקב ליוסף "ואל שדי".. =גימט. משה, נגלה אלי בלוז. (משה, הנשמה).

ברכות יעקב לבניו עטורים סודות למכביר ועיקרן – שלא יפסקו לעולם !

פועל ברכת יעקב לאפרים ומנשה הוא כתוצאה מה שראובן בלבל יצועי אביו. לראובן אמר "פחז כמים אל תותר". פרוש אחד: ראובן רק שכב על מיטת (אביו) בלהה. בלהה "תחליף" לרחל שהינה השכינה . משום ששכב שם הסתלקה השכינה. לא שייך ששום אדם ישכב על יצועי אביו או אמו , עאכו"כ אדם זר . איש ואשה זכו – שכינה ביניהם.

פרוש שני "מתוק מדבש": בהיות יעקב עם לאה בפעם הראשונה היתה מחשבתו ברחל ונגרם שהטיפה תצא מצנור המים ולא מצנור הזרע. והוא "הפחז כמים". ראובן = גימט. לא בכור .

יעקב שחפץ לעבור לגור באהל בלהה שפחת רחל, טרם הייחוד כיוון וראה שתי נשמות מתנוצצות להוולד בלאה , היינו שסך השבטים יעלה ל-י"ד . לאחר מעשה ראובן , כמו חזר בו יעקב והנשמות אחר שהתנוצצו אינן יכולות יותר לשוב למקומן ולכן המתינו עד שנולדו אצל אסנת אשת יוסף.

יעקב ברך את אפרים ביד ימינו התחתונה ואת מנשה ביד שמאלו כשהיא העליונה . ימין מרמזת על הנהגת רוחנית ניסית, הנהגת שבת, ושמאל הנהגת הטבע שאינה יונקת מהימין. מלמד הדבר , ששניהם צריכים להתקיים כאחד בעולם.

מאז קין, והבל שהיה מקובל יותר לה', נראה שלאורך הדורות הבכור כביכול ניזוק . ראו ישמעאל ויצחק , יעקב ועשו, ראובן ויוסף "הקטן" כן הוא במקרה של אפרים ומנשה .

ההורים כלפי הבן הבכור מלאי התרגשות ואהבה, אך דוקא השני נקי מהראשון שנטל טומאת יתר אביו . לבכור לכאורה אין לאן לגדול מאחר והוא ראשון. לשני , פוטנציאל גדילה בלתי נדלה.

יעקב הקטן גדל לישראל בסוד "ויתחזק ישראל וישב על המיטה" . בסיום ספר בראשית אנו אומרים שלש פעמים חזק חזק ונת-חזק = גימט. משה 345.

יעקב מסר לפרעה מנין שנותיו "ויחי" = 34 כשנים שבילה עם יוסף והיו טובים. אומר תנא דבי אליהו שה-17 שנה שהיה יעקב במצרים היו מעין עוה"ב , כינוי לימות המשיח . שאר 130 השנים היו תיקון ניצוצות האדה"ר שאמרנו לעיל הנעשים בארבעת היסודות , ארמ"ע שברא ה' את האדם והעולם. בחברון -לשון מיקום וחיבור ארבעת האבות . שם דוקא מתפרדים היסודות בעת שאדם עובר מן העולם עד שנותר בו רק אור הנשמה בלבד ומאיר בהדרגה עד שמתעצם בנחיל המערה ומתחבר להי"ת.

בעבר, נתקנו כבר פגם ניצוצות הנשמה של האדה"ר: ביסוד המים –מבול. ביסוד הרוח – דור הפלגה שהפיצם ה'. ביסוד האש- באנשי סדום , ובסוד העפר = בהיותם אצל פרעה שעבדו בחומר ובלבנים.

לאחרונה, התרחש בישראל מודל זעיר של תקון ארבעת היסודות בדחף, רמז גלוי מאת הי"ת : השרפה בכרמל, מיד אח"כ רוח סערה, ולאחריה גשם. תיקון העפר הקשה מכולם ליול"י – הוא רעש אדמה.

כתוב במלכים א' י"ט י"א : לא ברעש ה' . אחרי הרעש יהיה קול דממה דקה . לך דומיה תהלה תהלים ס"ה ב'. רק מתוך השקט אפשר לשמוע את הי"ת . אליהו הנביא הגיע למערה אחר שהלך 40 יום מכח עוגת הרצפים שנתן לו המלאך לאחר שברח מעם ישראל שלא אבו לקיים ברית מילה – שמע רעשי הרוח "ורוח גדולה לפני ה'" , לפני שה' עובר – אך "לא ברוח ה'" , דוקא "בקול דממה דקה" . הרוח הוא רק המבשר את מעבר ה'. דממה הוא שבח, דקה קול נמוך . מתוך הדממה בוקע אליו לפתע קול ה' : מה לך פה אליהו וגו'. כן קורא עכשיו ה' אלינו ומדבר בנו . אנו צריכים להתעורר ולהבין כל הסימנים , מאכולת האש , הרוח , והגשם שהוא גבורות. יה"ר שיהיה רק לברכה , אמן. כל אחד צריך לקלף הצד הלא טוב של ארבעת היסודות שלו וייטיב להבין שרודף ודואג אחר ההבל. בעז"ה , בסופו , הכל יבוא על מקומו בשלום.

כל ענין הנשמה הוא להצטייר ולהחקק אצלו ית' והוא מוקד פרשת "ויחי" – חיות הנשמה. בפרשה, לראשונה , אנו נתקלים מענין "חולה"= 49=מ"ט . כתוב "כח מעשיו הגיד לעמו ". בידים כ"ח פירקין והנשמה באה לידי ביטוי בכפות הידים . לא בכדי מברכים עם כפות הידים וגם בעלי נפש נקיה יכולים לטפל עמם להחליש כאב או להעבירו לגמרי.

כשאנו מברכים "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל" יש לכוון שהוא תיקון לרפ"ח הניצוצות שנפלו ומהן באות כל המחלות . האדם, כאמור מורכב מארבעת היסודות מכח ספירת החכמה אשר שם ההויה בספירה זו הוא יוד הי ויו הי = ע"ב X 4 היסודות = 288=רפ"ח . כאשר יבריאו / יתוקנו ארבעת היסודות שלנו מיד תתגלה מלכות ה' . זהו עד כי יבוא שילה , המשיח .

עם ישראל שירד למצרים ל 210 שנה , מנין רד"ו, תיקנו 210 ניצוצות ונותרו 78, שאריות "הסיר המפויח", 78 כמנין לחם = ברית מלח = 3 X כ"ו שאז תתגלה נשמת ישראל .

הכל כרגע מואץ בקצב מסחרר כפי שגם התבשרנו השבוע על התייקרויות משמעותיות של מוצרי צריכה - שהם מסימני הגאולה "היוקר יאמיר" וכבר נודע הפער בין העשירים לעניים.

אדם צריך להיות אטום חלילה , לא להבין את המסרים הגלויים שה' מראה ומלמד אותנו עכשיו ! כל כך הרבה ביקשנו על הגשם עד שהיה שגור על פינו. בטרם ברכנו מישהו לשלום שאלנו מה יהיה עם הגשם . הקב"ה ראה התכללות עם ישראל והוריד גשם. אם כך היינו מבקשים חושבים ומדברים משיח – ודאי היה מתגלה. כשבנ"א נפגשים , נותנים יד לשלום ומתחבקים זה גילוי ה' . בועז אמר לקוצרים "שלום" ,שלום הוא שם ה' , ה' עליכם יחיו. יש לדבר מה' בכל מקום וזמן ולפתוח כל שיחת טלפון מיד באיזה פסוק –סימן מובהק לברכה.

הקב"ה משתוקק להתגלות אלינו ואנו צריכים להשיב לו בכיסופינו אליו. כמראה המים אל הפנים . הגיע העת להתעורר מחודשים לבקרים בסוד ויחי יעקב , ויחי , ותחי הנשמה יותר מן הגוף , כך יהא כאשר יתגלה כבוד ה' ולא נחסר כל שפע שהוא . משמים ירדו בחינת כסף וזהב . כל שאנו צריכים הוא להכיר בכבוד ה'.

כאשר יעקב שרה עם המלאך, אמר שלחני כי עלה השחר . ויאמר יעקב לא אשלחך כי אם ברכתני . ברכתני, גם מהמילה אברך , תכוף ברכיך, תהיה צנוע , שפל ברך ורוח בשנות הגלות או אז מובטחת לך הברכה שתצא מהגלות מהאומות שהצרו לנו. כזו תהיה הגאולה - ויחי ! ! !

אין כיום יהודי, בין דתי ובין שלא – שלא חווה ניסים . צריך להתחזק בידיעת האמת ומשנחזיק בכך – כל הבעיות ימוגו כלא היו . יהיה לפלא איך "מעמסת המלחציים" שאנו חשים, פשוט תעלם !

בשבוע הבא בפרשת שמות , "ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה" נולד עם ישראל אחר שיוסף עלה למוחין וגרם להולדתן. אמנם , אצל פרעה עם ישראל מתגלה עדין בקטנות , עבדים, אך כשעם ישראל יקבל את התורה , תהא זו במעלה גבוהה , התורה שה' הסתכל בה וברא עלמא , התורה שלפני מתן תורה שביוהכ"פ, התורה שקיימוה האבות. עם זאת, ענין הקץ אינו ענין להלמד בפני עצמו , אלא שחשיבותו הוא לזרזנו לעבוד את ה' ולהדבק בו כשם שאנו צריכים לנהוג בכל מצוה ומצוה . וכי מה משנה לנו אם נדע את הקץ ? בכל מקרה אנו צריכים לעבוד את ה' ולעשות לו נחת רוח.

כתוב : "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור". כס, משום הויה, מרמז על רחמים השולטים על הדין והוא שאנו מצפים לו , שכך יהיה לעולם, רחמים במקום גבורה . שאם לא היתה היד הגדולה במצרים , ר"ל היינו בדינים קשים . כאשר יבוא המשיח תהא התחדשות היד הגדולה ויערך ה' קרב בעמלק ככתוב בזכריה י"ד :" ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הלחמו ביום קרב" ויחי יעקב ! אכיה"ר !

השבח לבורא עולם אי שחו אחריו ה' הוא האלהים !

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

פרשת מקץ - חנוכה - התשע"א - MIKETZ

Views
bs'd


LISTEN : http://itbananas.com/blog_heb/wp-content/uploads/2008/01/music.gif
פרשת מקץ - חנוכה ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת מקץ תשע"א

ויהי מקץ שנתיים ימים , ולאחר שיוסף כבר הוכתר למשנה למלך והוא המשביר לכל, מגיעים האחים מארץ כנען לשבור לחם במצרים ביתה יוסף. יוסף שראה את אחיו פרץ בבכי במסתרים והוא הינו סוד הבכי שיתברר בהמשך בעז"ה. לאחר המשתה והסעודה ועפ"י הדין ודברים שהיו ביניהם , נאלצו לשוב ולהביא עמם את בנימין. בנתיים נאסר שמעון לשלושה ימים כנגד תקיפתו את בני שכם ביום השלישי למילתם אחר המעשה עם דינה . שמעון, שמזלו שור גדע את הקירוב של המעוות לא יתקון עם החמור.

יוסף רקם לאחיו "עלילות דברים" ע"י שהשיב להם כספם ,דבר שחייבם כאמור לשוב עם בנימין.

אמר רבי שמעון בזוה"ק: מקץ – קץ , פרושו חושך, שכחה, אין שם זכירה .

קץ שם לחושך , הגיע קץ לחשכת המשיח ,שיכחת המשיח הקבור-חי בבור משום שאת חוליינו הוא נושא. מעתה והלאה יפתחו לו השערים עד לרקיע . מקץ שנתיים ימים , חלום המשיח קורם עור וגידין. לכן משהגיע שעתו של משיח בן יוסף להגלות "ויריצוהו מן הבור" באופן שגדולתו התגלתה מידית.

"שנתיים ימים" הם ימי היניקה שלאחר שנת העיבור, ההריון . לא בכדי הניקה שרה את יצחק ועשתה משתה לגמילתו כעבור 24 חודש . שלוש השנים הללו מושווים לשלוש שנות הערלה . מה הפרי ינק תחילה מתוך העץ (עיבור) , לאחר שחנט, זקוק להמשך היניקה שנתיים ימים עד הגיעו לשלמות עמידתו .

בשעור הקודם , פ' וישב , הבאנו על ירידת יוסף למצרים שהוא סוד גילוי הנשמה. יוסף, "סוף" אות ברית קודש , הוא בלבדו יכול להוליד נשמה . יעקב ת"ת, הגוף "ואנכי איש חלק" . עשו הוא הראש- הכלי של הנשמה . יעקב הכניע את עשו ע"י כח החכמה שרכש אצל לבן. בעת שנאבק עם המלאך העלו אב"ק – ר"ת א'ות ב'רית ק'ודש. הס"מ יודע שהשומר ברית קודש יכול להכנס לעולם הנשמות ולהביא משם נשמה . רצונו היה לטמא את יעקב ולא עלה בידו.

כשהגיע יעקב לארץ כנען ביקש לישב בשלוה , סבר שסיים את משימתו אחר שניצח הס"מ והגיע עת העולם הבא, לישבו בעוה"ז. הקב"ה גילה לו סברת טעותו שפועלו עד כה היה בחיצוניות . יש להמשיך ולפעול בפנימיות והוא ענין "רוגזו של יוסף שקפץ עליו" כי על יוסף היה להמשיך הפנימיות .

בעלי תשובה המקבלים עליהם עול מלכות שמים לאחר שעוטים מלבוש ומצוות , חושבים לתומם שכל מעשיהם כבר מתוקנים לישוב העולם . אך הם מגלים עד מהרה את "רוגזו של יוסף" הקופץ עליהם. הם למעשה רק בתחילת הדרך . אות ברית הקודש הוא הנסיון הנוקב המגדיר נכונה באם אכן נכנסו אל הקדושה . היציאה חי מן ה"בור" הזה הוא רק שלב א' ! עדין מנגד ממתינה נקבת הס"מ הקשה פי כמה .

מצרים ממלכת הקלי, האחוריים של א"י , ההריון, מקום יצירת העוברים , - לשם ירד יוסף. הוא שרד סכנות רבות ואף הצליח לעבור את אשת פוטיפר ורק בשל כך נקרא צדיק ! , נפל שוב לבור , בור קלי' רוחניות בניגוד לבור קלי' הנחשים והעקרבים שזרקוהו אחיו . הבור הנוכחי הוא בעל, שלוש המוחין דקטנות שר המשקים, שר האופים ושר הטבחים ומאחוריהם , מלך הקטנות , פרע"ה, אחורי הדעת . יוסף הגיע אל אחורי הדעת שם "חווה" את חלום פרעה כאשר "פגש" את המלך בכבודו ובעצמו ניסה המלך לבדוק אותו ושינה לו את סדרי החלום אך יוסף תיקנו. למעשה התעלה יוסף מעל 'דעת המלך' ואמר לפרעה שיש מעל הדעת עוד חכמה ובינה ואני חייב להגיע לשם . "פרעה" מודה שאכן יוסף איש חכם ונבון , רק הכסא יגדל ממך . הכסא- גימט. אלהים= 86 . כסא גם לשון כיסוי , כסה . פרעה משלח את אנשיו ובוחן את יוסף בשבעים מעלות/מדרגות הכסא ומגלה שיוסף עלה עליו, עלה מעל לשבעים הדרגות שהם שבע הספירות התחתונות (שבע X 10 = 70 ) אל הדרגה השמינית ספירת הבינה . מאחר ואי אפשר ששני מלכים ישלטו בכתר אחד השביע המלך את יוסף באביו שלא יגלה פחיתותו ממנו. יוסף התעלה למדרגת העין שבכתר מקום העין האחת המאירה לאישון בת עין , עינא פקיחא. בדרגת הכתר אין שתי עינים כי השתים מסמלות את הימין והשמאל ומה שרואה זאת לא רואה השניה . העין הכוללת היא העין האמיתית.

המלכות בעת שמתבוננת בעין הכתר היא מתגדלת בלילה ככתוב "ומלכותו בכל משלה " . היא המלכות הנותנת טרף לביתה , מפרנסת את כל העולם ואינה ישנה כלל ובבוקר "והנה היא לאה".

אומר הזוה"ק שגם בזמן יוסף הצדיק, המלכות טרם נשלמה עד שהתחברה עם האבות עמם נמנה יוסף.

יוסף הגיע למדרגה העילאה , עבר כל הגוף , המוחין דקטנות (קנה ושט גרון) ונעשה השליט, המלך , רועה צאן אחיו. נכנס לסוד הכסא – סוד הנשמה היושבת על המוח . רגלי הנשמה משתלשלות עד לחזה וחצי גופה נמצא מעל ראש האדם. עד לשם נכנס יוסף , לחבר ולזווג את חו"ב ולהוליד דעת דקדושה .

אחר שגמר לחברם, "התעורר" יעקב לשלוח האחים אליו, את "מערכת הרגלים" . ארבעת הגפיים הינם תחת שם אחד – "הרגלים" לכן פנה יוסף אל אחיו ואמר "מרגלים אתם" , עומדים במקום הרגלין, בקלי'. השיבו האחים "כנים אנחנו" , רוצה לומר, אנשי אמת. יוסף אינו מקבל דבריהם מאחר וטרם התאמתו . פועלו של יוסף הוא להוליד את האמת . מרגע שנכנס לתוך המוח וחיבר את חו"ב, הוא צריך להוריד את האמת . הנקבה היא האמת. אמת מארץ תצמח .

אמת הוא סוד האמא – א-ה-י-ה = 21 X 21= 441=אמת. לא בכדי עומדים האחים בפני יוסף והוא צולף בהם מרגלים אתם ! הוא עושה להם תיקון גדול על מנת שיעשו תשובה , שיגיעו לאמת , "ערוות הארץ באתם לראות" , פנימיות סוד הקלי' של מצרים הנכם מבקשים . ואכן חלק מרגע האמת הגיע. אחי יוסף משתחווים לו . הם ארבעת הגפיים, חיצוניות הגוף, הרגלים. כהגוף הכפוף לנשמה אשר מבלעדיה אין לו קיום לכן חייב להשתחוות לה. הנשמה לכשעצמה , תמיד יכולה לשוב אל שורשה בסוד האלוקות . לגוף גופא, יש קץ סוד ה-מקץ . קץ שם לחושך. גוף החוסך מעצמו תורה , שאינו מתפנה לזכור את ה' ,שוכח ממנו,– מה טעם לחייו ?

יוסף שהגיע לנקודת העין שבכתר סוד אור א"ס , רואה את האחים מלמעלה וחייב לדאוג להם לכן הוא המשביר , המכלכל לפי הטף, "ליקוטי בר ליקוטי" מברר ניצוצות הקדושה ומעלם לשורשם העליון בסוד החיט"ה = כ"ב אותיות התורה, סוד הנשמה בעבורה נברא העולם . על יעקב נאמר "וישכ"ב במקום" יש כ"ב (אותיות) .

על מנת לפעול גילויי ההוויה בקרבם של האחים , נדרש יוסף ל"עלילות" , לתמרן אותם בהעלאה זהירה ממדרגות הרגלין למדרגת הנשמה.

אומר רשב"י , וי ליום הזה כאשר האדם עומד מול האמת , איזו בושה חווה בעת שמגלה "ותחזינה עינינו בשובך לציון" , בשובך לעצמך, אל שורשך, היינו נשמתך. ציון = יוסף .

ציון = יוסף , הוא בחינת ההוויה המוליד את נשמת משיח בן יוסף. מי שמגדל את הנשמה הוא משיח בן דוד . לכן קרא יוסף לבנו הראשון מנשה – נשמה.

יוסף חשף בפני אחיו את כל אברי הנשמה אך לא יכלו לשאת הגלוי. הם אמנם הודו "אשמים אנחנו" שלא שעו בהתחנן אלינו אחינו מהבור. היתה זו תחילתם של הרהורי התשובה על שלא נקף ליבם אז . אך גם עתה לא יכלו למצות התשובה מחמת שיש להם שתי עינים . טרם קנו העין העליונה הכוללת בה ניתן לראות את האמת "ליבבתני באחת מעיניך" שה"ש ד' ט . ולכן פרש יוסף לחדרו לבכות . בבכיו זה עוררם לתשובה עמוקה יותר.

אומר רבי נחמן שהדמעות שוטפות את השקר מהעינים . במסכת שבת מובא שבנות ישראל הצועפות את עיניהן (מאפרות אותן) הן כנחש המציץ לשרוף וללכוד .

עימות האחים מול יוסף הביאה לדמעותיו המלוחות בסוד ברית מלח . המלח חייב להיות תמיד על השולחן שהינו מזבח . כשם שהקרבן היה מכפר כן קדושת האכילה מכפרת. הכתר הוא בחינת מלח – לחם , "מלח הארץ" . לכתחילה ברא הקב"ה את הימים, האוקיינוסים מתוקים . לאחר שיעדם לדגים בלבד המליחם . זהו סוד בכי דמעות יוסף שהינו כדג מתחת למים שלא שולטת בו עינא בישא . ע"י דמעותיו פועל לקרב העולם לתיקונו ויתם הלא טוב . דמעות יוסף הועילו. האחים חוזרים אל "אביהם" , אל החכמה.

יעקב שנמצא בתוך הקלי', בכנען = עכאן, טרם שבה אליו רוח הקודש. האחים שבים לומר לו שבלא בנימין לא יוכלו להתראות בפני אדוני הארץ ! יעקב נאות לשלוח את בנימין כאשר יהודה שהוא יסוד היסוד העליון , גבוה יותר מיסוד יוסף , ערב לו. שאם לא כן "חטאתי לפניך כל הימים, בעוה"ז ובעוה"ב . יעקב יודע שיהודה בחינתו אריה, ויוסף שור. ודאי יוכל האריה להתגבר על השור. בפ' ויגש בעז"ה נראה העימות ביניהם.

כשמגיע בנימין כתוב "וישא יוסף את עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו" . אומר רבי חייא בזוה"ק "תוחלת ממושכה- מחלה לב ועץ חיים תאוה באה" . כשאדם מייחל , כוסף זמן רב למשהו עליו לכוון שאם יבוא או לא יבוא אקבל שהכל מאת ה'. באם אינו מוותר, באים עליו כמה בעלי דין להתבונן בו אם הוא בכלל ראוי לקבל ואז מוצאים אצלו מיני דינים ר"ל ובמקום שיתנו לו מבוקשו, תוקפים אותו במחלת לב . מכאן, שיש להזהר מבקשה בלתי מתפשרת ונחרצת כי מזמין התאנות לעצמו.

ליוסף היתה תוחלת ממושכת לראות את אחיו כשם שליעקב היתה לראות את יוסף ובהם נתקיים "ועץ חיים תאוה באה" . היינו , שלא פסקו מעץ החיים כל אותם שנים .

בנימין קיבל את נשמת אמו רחל . בהחיות נשמתה את גופו העלתה מיין נוקבין הגורם לשפע ,הורדת מיין דוכרין. הוא גם מן הכוונות שעושים בהדלקת נרות חנוכה להעלות השלהבת.

עד עתה, כמעט שליש מהחורף עבר בלא גשם. ע"י כוונות בהדלקת הנר ניתן להעלות מיין נוקבין. נר= 250. מטר= 249 , עם הכולל 250 .

250 מתחלק להויה א-ה-י-ה = 47

הויה אלהים = 112

הויה אדנות = 91

סה"כ = 250

250 =נר = מטר . בשמות האלו מעוררים רחמי שמים.

שלהבת = שת הבל , הנשמות שנטמנו באדמה ללא חטא .

חנו כ"ה חנו=ס"ג , חנו בחשמונה - חשה הנשמה - שמונה . אור החנוכה הוא מהדרגה השמינית - בינה - אותה משכו החשמונאים. אור זה החוזר אלינו בכל שנה במצוה קלה של הדלקת הנרות כוחו גדול אף יותר מהושענא רבה, אור מיתוק הדינים . אור השכינה יורד עד מתחת ל 10 טפחים ולמן ההדלקה כוחו יפה לחצי שעה . בימים יחידים אלו בשנה יורד האור מואר ! בשאר ימות השנה ירידתו חשוכה "אל תראוני שאני שחרחורת" . כאשר אדם מדליק נרות חנוכה הוא מאיר כביכול לשכינה את ירידתה ומחזק האור העליון להוציאו מהשביה .

חנוכה הוא חג ממנין הרגלים , שנאמר להדליק נר לכשתכלה הרגל מן השוק. הקלי' המה השוק. טוב לכוון בהדלקה שאנו שורפים הקלי' ומאירים השלהבת – שת הבל , שע"י שת והבל מתגלית נשמת משה .

שמונת ימי החנוכה הם ביסוס הנשמה למשיח בחיינו ! הטבע, העוה"ז מתנהל ע"י שבע הספירות התחתונות . שמונה הוא מעל הטבע, עלינו לפעול לגילוי הנשמה ללא לאות.

תכלית ירידת יוסף למצרים , לקלי', היתה לגלות את משה , הנשמה -משיח על מנת שיתגלה הכתר, התורה, בחג השבועות .

בחנוכה מאירים שני חלקי האור, הלבן העליון והשחור התחתון אשר תכליתם להתמזג בשווה . בחינת שני מלכים בכתר אחד. ה' מצר שמיעט את הלבנה אך היא עתידה לשוב כמקודם ואף לגדול יותר . כן הם מעשינו - ביכולתנו להקטינם או להגדילם לטוב ולמוטב. הטוב בלבד אינו די לעולם , נצרך שיהא מעוטף ברחמים שהוא סוד השמירה .

יה"ר שהאור הגנוז של אבינו שבשמים המתגלה בעוזו על הר הכרמל - רום כל – בשעות אלו של נר שני של חנוכה תשע"א , ירטיט ליבותינו לקבל גילויו באהבה ויעטה הודו עלינו ביפעה ורחמים לקבלנו אליו בחינת שובו אלי ואשובה אליכם , ישקיף עלינו מאותה עין הכתר הכוללת לאחדנו ולמחול כל עוונותינו ממקום האהבה והרחמים שאין שם שום עוון אמן ואמן !

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !


eXTReMe

eXTReMe Tracker