פרשת נח - התשע"א - NOACH

bs'd

פרשת נח - התשע"א - NOACH MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :
פרשת נח ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א

לפרשת בראשית – נח תשע"א

"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור". אומר רח"ו שעלה ברצונו ית' לברוא עולם ומיד נברא כמותו, עולם הכולל הכל בכל מכל כל , כטיפת זרע המכילה בפוטנציאל את כל אברי האדם ושכלו. התוהו ובוהו הכיל גם הוא כל התכנים האפשריים של העולם. בהמשך נעשתה מלאכת הבריאה של הקב"ה ע"י ההבדלה וממנה מוסר עבודה לנו, בני האדם.

אצלנו , הליכי הבניה נעשים מן המסד (יסוד) עד הטפחות (גג) , - אך אצל הקב"ה נבראו שמים תחילה והארץ אח"כ . הקב"ה מילא וקישט עולמו כבכל הפריטים הנצרכים לשמש בית רגיל עלי אדמות. בית הזקוק למים, אור, צמחיה, בע"ח וכמובן בעל בית לפקוד על כל המורכבות הזו , היינו, האדה"ר שהתמנה על מעשה המרכבה ככתוב "לעבדה ולשמרה" ולתת דו"ח לאדון עולם .

הנחש, כישות עצמאית קינא בבעלותם של האדם וחוה והביא להחטאתם דבר שגרם לשבירת וערבוב הסדר שה' תיקן במאמרותיו.

ההתדרדרות העקבית של בנ"א הלכה והתעצמה כמובא בזוה"ק כאשה המחציפה כלפי מעלה שאין לה בושה מרוב חטאיה . התחרט ה' על שברא העולם "כי ניחמתי כי עשיתים" בראשית ו' ז' . עם זאת התגלה נח שמצא חן בעיני ה' . אומר רבי חייא בזוה"ק : שלש מאות שנה התריע נח על מעשיהם של דור המבול וכששלם הזמן שהמתין להם הי"ת אבדו מן העולם . משמע, נח פייס את ה' ובכך איפשר קיום עולם חדש שיתקיים על ידו . כאשר כתוב ונהר יוצא מעדן ויפרד לארבע ראשים – רבים ועמוקים הפרושים עפ"י הקבלה אך גם ישירים לענין הנהר היוצא מהיסוד ומביא תולדות . נח איש צדיק תמים היה בדורותיו , תמים שהיה גם מהול, והוא היסוד שבא אל התיבה (נוקבא, מלכות) להחיות העולם מחדש.

במטוטא, מעשה הבריאה הראשוני "נכשל" משום שהיה עפ"י מדת הדין, אלהים , ספירת הבינה. ספירת הבינה השמינית – שמנה ממטה בסוד הנשמה .

הזוה"ק : המבול בא לעולם על הכחשת סדר ההשתלשלות וההפרדה מסדרי העולם שה' קבע . "ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ" נח ו' י"ג.

קץ, הינו מלאך כשח"ו מגדישים הסאה לא עוזר ליתן לו שוחד שימנע קטרוגו ואז ההלשנה שלו תוספת .

ישנם שני קיצים . "קץ" בחינת סוף, קץ הימין וקץ שם לחושך במובן קץ כל בשר, מפאת שהרשעים מגרים ומושכים אותו להתעורר במעשיהם הנלוזים, אז מקבל רשות מה' לקחת נשמתם .

הגמרא במסכת סנהדרין : כופר בא אל הרב ושאלו מדוע המשיח המובטח לגאול העולם אינו מגיע ? השיב הרב בסיפור : פעם נפגשו עטלף ותרנגול והתווכחו ביניהם , אמר התרנגול האור שברא הי"ת בראו בשבילי ככתוב הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. אני הוא המבחין באור אבל אתה העטלף אין לך עינים, חי במאורות חשוכות , למה לך אור ?

עטלף בגימט. ק"ץ = 190 . "קץ שם לחושך" איוב כ"ח . לעולם ניתן זמן כמה שנים ישרור באפלה. אצל יוסף שישב בבית האסורים "ויהי מקץ שנתיים ימים" – כיוון שהגיע הקץ חלם פרעה החלום ויצא לפותרו.

יש חושך רגיל אשר נר יכול להאירו ויש חושך מעובה עד כדי "וימש חושך" שתפס המצרים וכלאם בתנועה בה היו מצויים. ר"ל, גם רשעים בגיהנם שוהים בחושך דומה. למעשה, שיחת התרנגול והעטלף מקבילה לשיחת הכופר והרב שמבחינת הכופר / העטלף אינו נצרך כלל לאור ורק לצורך הקטרוג פנה אל הרב .

הקב"ה שברא את האור, בראו לכבוד הנשמה היפה ביותר הלוא היא נשמת המשיח .

נח הוליד את שם חם ויפת ר"ת שי"ח - קו ימין קו שמאל ואמצע - והיה צריך להוליד בן רביעי - הנקודה הפנימית - להשלים למשי"ח אך חם , צד השמאל סיכל זאת.

מובא בזוה"ק שנח בנה מחדש את מזבחו של האדה"ר שהשחיתו דור המבול והקריב עולה לה' כאשר יצא מהתיבה . אח"כ נטע "כרם" , כלומר עשה תהליך חוזר כפי שעשה האדה"ר עת שרצה לדעת איך לתקן את העולם ולא עלה בידו לכן כתוב וישכר ויתגל , פרוש השתכר מהאור העצום אחר שגילה פירצה ניסתרת של השכינה בעולם בדומה על מה שנאמר על נדב ואביהו ששתו כביכול יין . לראות נסתרות נקרא יין . נכנס יין יצא סוד .

חם אבי כנען שגם רצה לחזות בנסתר הזה , כיוון שמייצג את קו השמאל פרש לחומרה , סרס, גדע כביכול את החזיון הזה וגרם שלא יוכל נח להוליד יותר. רש"י אומר שבניו התקנאו מה האדה"ר ילד שלושה בנים, אף נח צריך להסתפק בשלושה . על מעשהו זה קולל בנו של חם כלומר שכל יוצאי חלציו ילקו , ארור כנען עבד עבדים לאחיו יהיה ונאמר בירמיהו ב' "גם אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עוונך לפני" . הצאצא הארור , סוד הנחש, נטל והשתלט על תפקיד "המשיח" לשון משוחח , לימי חלדנו אלו.

כתוב במשלי י"ב כ"ה :"דאגה בלב איש ישיחנה ודבר טוב ישמחנה", ישיח מדעתו הדאגה ע"י שיעסוק בתורה והיא תשמחו או ישיח בפני אחרים כי עצם הדיבור מפוגג הבעיה .

אנו חיים בפועל את המשיח בהיותינו בני אדם , דרגת מדבר, ע"י שאנו משוחחים זה עם זה.

לאחרונה גילו מדענים את "הגן היהודי" הידוע גם כג'ניוס היהודי זה מכבר , נוסף על הימצאות הכרומוזום היתר אצל הכהנים. אין ספק שבקרוב יאובחנו זיהויים של י"ב השבטים גם כן. אומרת הגמרא שהמשיח יצביע ויחשוף את עם ישראל לשבטיו כך שנחיה את מהות הנשמה היפהפיה נשמת המשיח אשר לשמה ולכבודה ברא ה' את העולם .

מתי זה יתרחש? כאשר האדם ידבר דיבורים אמיתיים מחכמת התורה. כידוע התורה כיום אינה כסדר אלא אסופת אותיות כפי שהיתה בתוהו ובוהו . יבוא המשיח וישנה את כל הצרופים הנוכחיים ויגלה שלעם ישראל אין כל עוון .

דיבור שאינו כתקנו עושה קץ למחשבה , מחשיכה ! קשים הרהוריו של אדם יותר מעבירה מדוע ? כי המחשבות , הדמיונות , הדאגות נעצרים במח כמצבור חשוך ורעיל הגורמים לתחושות והרגשות לא טובים עד כדי חולי הגוף. ברגע שאדם מדבר - שם קץ לחושך . הדיבור , אם , דאגה בלב איש ישיחנה – או דיבור המאיר בתורה , מבהיר ומנקה מידית את עכירות המחשבה . זהו סוד משיח – סוד השיחה.

בוא אל התיבה . התיבה היא מילה . צהר תעשה לתיבה . כשאתה תדבר יאירו דבריך את המחשבה להפיק עוד ועוד דיבורים טובים. דיבורי סרק או דיבורי הבאי הן אוצר דהחושך האמור לעיל.

מידות התיבה מלמדות גם הן על שיח הלשון: גובה 30 אמה = ל, אורכה 300 אמה = ש, רוחבה 50 אמה = נ . הפתח לתיבה = ו - יחד אותיות ל ש ו ן ! לשון , עולה בגימט. דוד בן ישי, שכינה, שפה, משיח (ל' בגימט. קטנה עם הכולל) . תכלית בניית התיבה הינה העתיד המשיחי הצפון להיגלות !!!!

מה פשר ההסתרה בבריאת האדם ? נחזור ונתבונן שוב בפ' בראשית. אלהים , ברא 5 בני אדם . א. ויאמר אלהים , המלה ויאמר הוא אדם מעולם האצילות , כן מובא בתום הבריאה "והאדם אין לעבוד את האדמה" . אין – סוד הכתר. ב. ויברא אלהים - אדם מעולם הבריאה. ג. וייצר ה' אלהים – אדם מעולם היצירה . ד. ויפח באפיו נשמת חיים – עולם העשיה , עשיה שעשה אלהים באדם . כל חמשת הדרגות הנ"ל היו באדם כאחת ומרוב הדר גאונו חשבוהו בעה"ח לאלהים. ככתוב בצלם אלהים ברא אותו , בראשית א' כ"ז.

על מרע"ה נאמר איש האלהים , מתי ? כאשר היו מאוחדים בו כל חמשת החלקים . בשבת בתפילת שמ"ע , נאמר, ישמח משה במתנת חלקו כליל תפארת נתת לו . בזמן שחטאו בעגל אמר לו הקב"ה לך רד כי שיחת עמך , שירד מדרגת הבינה , אך כל שבת מקבלו חזרה. הוא האדם השלם בחמש דרגות הנרנח"י , כן הוא האדם שברא הקב"ה.

בן האדם קשור בעיקר עם הגוף הנפש והרוח . נשמה וחיה ר"ת נ"ח הינם בחינת מקיפים הממתינים להתעלותינו אליהם ואינם ברי חטא. הגוף הנפש והרוח הם הבאים כל פעם מחדש בסוד הגלגול להיתקן.

כשהנחש ראה את האדם ברוא כאלהים קינא לו ובעצם הליכתו הפתלתלה הוא מנסה "וירטואלית" להפרידו מחמשת חלקיו.

אכן ביומיום האדם נוהג בריבוי פנים . הנהגה נפרדת לבית , לעבודה , לביכ"נ או שמחה . אין יותר מהאשה שמכירה את פני בעלה הרבים , המסוגל לחזור מביכ"נ ולנהוג שררה בבית - גם זהו אחד מפרצופיו... וכל זה למה ? כי הקלי' דבקות בו כמו שאמרה חוה לה' ששאלה "מה זאת עשית" ? אמרה הנחש השיאני , התחבר אלי , דבק בי.

על חוה רבקה לאה – ר"ת רח"ל לא נאמר בהן זמן פטירתן למרות שטמונות במערת המכפלה . לא בכדי נאמר על יעקב שאהב את רחל כי לכל אחת מהן תפקיד (חוה נמצאת בכל אחת מאמהות). לאה בעליונים , רחל במלכות ורבקה בתווך, אותיות הקבר – מצב הביניים של הבן –אדם עד לביאת גואל צדק , קץ הימין. "לאה" בספירת הבינה. יעקב הוא שופריא דאדה"ר ורחל-המלכות היא שעושה את מירב העבודה כל לילה ברדתה אל הקליפות להעלות ניצוצות דקדושה .

הקישור ההדוק בין פרשיות בראשית ונח טמון בשני דגמי המודל של בריאת העולם . א. ה' ברא העולם במאמרות . ב. התיבה יסודה כבריאה חדשה על פי הדיבור , הלשון , כפי שהוסבר לעיל במידות התיבה.

כל חיינו נסבים ומתקיימים בדיבור. החל מהכרת בן/בת זוג , עבודה, גידול משפחה חינוך, מערכות יחסים, לימוד. כל מיזוג נעשה בדיבור . מדינות קמות ונופלות עפ"י הדיבור שכידוע כח עצום לו .

אעכו"כ דיבור של ת"ח שאמר ילך לישון ולא יקום – והתקיים . אפילו דיבורו על תנאי – מתקיים. ככל שאדם מזדכך כן יהיה דיבורו צרוף ותקף משום שחיבר דיבור למחשבה והאירה.

בספר עצה"ח מובא על טרם היות מציאות החושך : " בטש בוצינא דקרדינותא במחשבה וזריק אור לש"ך ניצוצין . טרם רצונו של הקב"ה לברוא עולם, היה אור במחשבה שנזרק מראשו והתחלק ל- 320 דרכים אשר נוצרו מ ל"ב נתיבות חכמה והתחלקו כ"א לעשר ונעשה 320 , ש"ך ניצוצין שנגזרו מח' המלכים דמיתו והפכו למידות. ח' + ש"ך = חשך. המחשבה הראשונית הזו שבטש בוצינא דקרדינותא , אורה נעלם והפך לחושך והוא תחילת תיקון עולמנו שלא יכל לעמוד בריבוי האור ולכן נשברו.

בלילה לאחר קריאת שמע , עולה הנשמה אל ח' המידות הנ"ל לדווח ולהיתקן על מעשי היום האחרון . בעליונים הימים אינם מקוטעים אלא מכלול אחד נצחי ומכאן החלומות פנים ואחור שאנו חולמים , כי מתרחשים בהוויה שאינה פוסקת. החכם יודע להסיק מחלומותיו היקש לתיקון מעשיו . לא פעם החלום גורם לצער רב . התיקון לכך הוא בשלש התפילות למחרת , שמ"ע . פרט לנו, גם הקב"ה אומר אני בראתי עולם וקילקלתי אותו בהשחתה של דור המבול ועלי לתקנו . השארתי את נח הצדיק לחדש העולם בסוד התיבה על מידותיה , סוד הלשון – מידת חיים או סם המוות .

ידוע שמחשבותיהם של בעה"ח חשוכות ולכן אינם יכולים לדבר , מקסימום יכולים לחקות כמה מילים כמו התוכי אך בשום אופן לא לדבר. לבני האדם היכולת להפריד החושך של המחשבה ע"י הדיבור. ברגע שנתקן את הלשו"ן , גימט. דוד בן ישי, שכינה, שפה, משיח (ל' בגימט. קטנה עם הכולל ) ונדבר דיבורים נכונים משל "דאגה בלב איש ישיחנה (גם ישוך עצמו ,ינמיך) – אזי, דבר טוב ישמחנה ". העולם יתוקן רק בדיבור .

אדם שאינו מתבטא בדיבור לא יחזור בתשובה כי כולא מחשבותיו ומשימם בקץ החושך . כל מי שעוול בכפו טוב יעשה ויתעשת לבוא לבקש סליחה.

אנשים יכולים למנוע עצמם מצרות ע"י יישובם בנחת ולא ע"י עוכרי דין שמלאכתם אף היא בדיבורים, וכן פיסיקתו של השופט. הכל דיבורים ... גם בכל המערכות המקצועיות ! המדינות קמות או נופלות בשל הדיבורים .

אומר הרב אשלג זיע"א בכ"י מ 1954 לפני מותו שנמצא לאחרונה: העולם זקוק בדחיפות "לדת בינלאומית" של דיבורי השפעה וסחר-מכר הגון בין המדינות שלא לצורך התעשרות אלא כדי לקיים יחד בהרמוניה את העולם כאשר מדינה המבורכת בדבר אחד תחליף עם שפע של מדינה אחרת. כתב, שמוסר לנו, עם ישראל, שנקח ונניף את דגל האחוה מתוכנו אל העמים – ולא למען שיסתפחו אלינו אלא לקיים "ואהבת לרעך כמוך" שאינו בלעדי לישראל. או אז אהפוך אל העמים שפה ברורה .

אומר הבא"ח שראוי לצחצח הדיבור ע"י הגייה נכונה של אותיות הא-ב , לגלגלם על הלשון , ולאייתם נכון . דבר טוב הוא לעשות כל ערב ר"ח , תיקון גדול לנשמה ומרפא לגוף בסוד כ"ב האותיות לכן יקרה מאד גריסת הרבה דברי קודש באופן שנזכיר המאמרות לאוזן . קריאה בעינים בלבד בחינת – חשך , שכחה.

העטלף שדיברנו קודם , אינו רואה אלא באזנים. הוא משמיע שריקה בלתי נשמעת לנו החוזרת אליו בתהודה וכך מזהה טרפו .

ההבדל בין חרש לסומא, חרש משול לשוטה ומסומא לא נבצר להיות ת"ח. בעלטה , האוזן מתפקדת כעינים. ביום, ראיה בעינים נעלה יותר מן האוזן. חכמים חולקים על חו"ב האם הם בעינים או באזנים.

העינים הם סוד עצה"ד טו"ר . כשהקב"ה הסתכל בבריאה – לא יכלה להכיל האור כאמור לעיל , ונשברו העולמות . נח תיקן ע"י שמצא חן בעיני ה' , כאשר הסתכל כביכול בעיניו וראה שיצא ממנו גם חיים וגם המוות .

העינים היו בתחילה בראש פנימה וברגע שהאדם חטא עברו לקדמת הפנים שנאמר "ונפקחו עיניהם" . גם חוה כבר ראתה ברמת החטא "תאוה הוא לעינים" .

ראיה מזוככת של צדיק יכולה להפוך מאן דהוא לגל עצמות . מסופר על רב יוחנן שהגיע תלמיד חדש ונראה היה שצוחק ולועג לו . מיד שם עינו בו וקטלו. שאלו תלמידיו מדוע עשה לו כך אמר ששפתו היתה שמוטה בלעג. אמרו לו שכך נולד ולא חיוך או לעג היה בו מיד הקימו לחיים חזרה.

תיבת נח היא גם סוד ביאת הנשמה השוהה במעי האם ולאחר 40 יום (40 ימי המבול) שעוברת מה שעוברת, נחשבת לעובר מן המנין . שליש ראשון של ההריון שוהה במדור התחתון . שליש אמצעי באמצעי ושליש אחרון בעליון עד שמתהפך להיוולדות.

אברהם, גימט. רמ"ח , סוד הרחם לתולדות הבאים . בן תרח בן נחו"ר – נח או"ר , ממנו והלאה החלה ונבראה האמונה בעולם .

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !

ערב סוכות - זאת הברכה - התשע"א - SUCOT

bs'd

sucot - סוכות התשע"א MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :

סוכות זאת הברכה ^^^ - התשע"א - להאזנה
להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א על פרשת

וזאת הברכה תשע"א

רק עתה בשמחת תורה סיימנו לקרוא את ברכת משה לשבטים וכבר אנו אוחזים בבראשית האדם הראשון. מרע"ה הוא תכלית האדם , הרצון האלוקי – אם לפרש שלה' יש רצון .

לימוד נוסף על הרצון האלוקי , אנו למדים מכח המשיכה של כדוה"א שהוא הרצון הגדול העז ביותר ומהשלכותיו יכולים להקיש על הרצון לקבל של עצמנו.

כשאומרים שהאדה"ר חטא – אין אנו מדייקים אבל חייבים להשתמש במהות הזו כי מן התורה באה . במה חטא ? יש לכך הרבה פרושים . כל ענין סבב החגים נגזר מחטא האדה"ר. הוא הקדים הזיווג שלא בעת הנכון כאשר ההתיחסות היא לעץ במשמעות וכוונה למוחין (עץ החיים, עץ הדעת ) ! המח הוא דומם בעל שני חלקים שפעולותיו מתבצעים בימין ובשמאל . גזע המח -הדעת , מפוצל גם הוא לשנים וחובר למוח.

האדה"ר לא כוון החיבור בעת הנכון ועי"כ ערבב הטו"ר . הוא היה צריך להפריד את הרע ורק לאחר מכן לעשות את החיבור . כתוצר ישיר של הקב"ה לא היה חכם ממנו . רק המשיח, יכול שיעלה עליו .

האדה"ר נולד כבחור בן 20 . לא שייך היה שהקב"ה יעבירנו כל שלבי הילדות כי זה בזבוז זמן . בן 20 היה , ללא חטא , לא טוב ולא רע וניתנה לו הבחירה אך הוא כאמור הזדווג דוקא ברע , מדוע ? כדי לדעת את סוד ההווצרות והגדילה שאותו הפסיד . רצה לדעת את ענין ההריון הלידה והגדילה לכן החזיר העולם לקדמותו .

בספר הליקוטים של האר"י ז"ל מובא "סוף האדם למות וסוף בהמה לשחיטה". לעם הארץ אסור לאכול בשר בימות השבוע מהסיבה שלא מקדם את פוטנציאל הבנאדם שזכה להוולד . כי באם אוכל בשר הריהו נעשה פחות מאדם. הבהמה אוכלת הרבה עשב אך מועטים בו הניצוצות כי הרוב פסולת . תלמיד חכם שאוכל חתיכת בשר , בחתיכה זו מתמצת כל הבהמה ועושה ברור כל ניצוצות העשבים שאכלה והפכו למהותה . בהמה שהגיעה לשחיטה כשרה בגלגול הבא שלה עולה לדרגת מדבר , אדם. עם הארץ שזכה להוולד אדם הוריד עצמו לדרגת בהמה מחדש כי לא מסוגל לברר בעצמו הניצוצות . בשבת בלבד קיימת הארה מיוחדת מהשפעת הת"ח ואז יכול העם הארץ להתכלל ולאכול בשר שלא יזיק לו. מאז חטא האדה"ר נפלו הרפ"ח ניצוצות בתוך הקלי' של ארבע היסודות . קצתם נפלו בדומם, קצתם בצומח קצתם בבע"ח וקצתם במדבר.

הקב"ה ברא את העולם בטוב והאדה"ר החזירו לתוהו ובוהו . מה הקב"ה ברא העולם בששה ימים – יום אחד כאלף שנה, כן נפל העולם לתיקון של 6000 שנה . האדם נולד בר"ה וניתנה לו רשות לתקן החטא עד שמיני עצרת, סה"כ 21 יום . אילולא הקלקול היינו יכולים לדבר עם בע"ח ולראיה האתון של בלעם . שאלו המפרשים איך דיברה בצורת אדם , חייבת אם כן שתהיה לה נשמה . פי האתון כידוע, נברא בבריאת העולם (ביום הששי) , מכאן שלחמור – חומר, היה שכל לדבר . אך ע"י החטא נפגמה כל הבריאה ועורבבה לטו"ר. בימינו, אין טוב או רע מוחלטים .

בר"ה , מתוך הקלי' , עולה ומתהווה שנה גלמית חדשה שהיא כלי , הגוף, ונחשבת כוולד אשר אורה נחשף בפסח בסוד הנשמה. ר"ה יוכ"פ וסוכות הם צד שמאל, גבורות , סוד הנקבה . שמאלו תחת ראשי ככתוב בשה"ש . צד שמאל של הגוף קהה וחלוש יותר מן הימני כידוע. צד ימין-חסד, חזק יותר , ימינו תחבקני. בפסח הנשמה נולדת בתהליך זהה לזה של ר"ה . כידוע, ישנם ארבעה ראשים בשנה : א' תשרי ראש השנה לשמיטין ויובלות ולנטיעת ירקות. ט"ו ראש השנה לאילנות . בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. א' אלול ר"ה למעשר בהמה , משנה מסכת ר"ה פרק א'.

הנשמה עוברת תהליך לידה מלא כפי שעם ישראל שהה במצרים אשר שימשה כרחם . ההוולדות היתה למדבר ומשם לא"י .

מאחר ור"ה נולדה, ביוכ"פ היא עולה לאמא שלה, שורשה, אשר ממנה נולדה . האמא היא סוד התשובה ה"א עליונה שנתפשטה למלכות כדי להולידה . עפ"י הסוד חייב החוטא לחזור – אל "מי" ?! אל האמא ! היא לוקחת את מעשי החטא רוחצת ומנקה ומחזירה האור אל הכלי שהתקלקל ואומרת הא לך הזדמנות נוספת לחיות . נקיון ההתעלות הזה מתבצע ביוהכ"פ ע"י חמש התפילות כאשר בתפילת נעילה יוצאת יד וחותמת את "השנה שנולדה" בה כתוב כל הנגזר לשנה העתידית לפרט ולכלל , על החטאים ועל הטובות.

תהליך נוסף של החתמה חוזר ומתרחש בהושענא רבה ולכן בליל זה נוהגים כביוכ"פ , ערים ומתפללים כל הלילה לבקשת סליחות ותקיעות.

החותם השני נעשה ע"י אמא, הקב"ה, בדומה לכותב מכתב החותם בגוף המכתב ובנוסף חותם/סוגר המעטפה . ישנם כמה סוגי חותם – שעוה, חרס , טיט , ר"ל בדם והכל עפ"י מצבו של האדם. הצדיק נחתם בחותמת חזקה . לאחר מכן יוצאים הרצים בהולים דחופים כפי שהיה בשושן, למסור הפתקאות , קוויטלעך, לבי"ד של מעלה לקבל תאריך לפתיחת כל מכתב ולמסרו ע"י שוטרים במועד למאורעות הצפויים לכ"א . השוטרים יש מהם מלאך טוב ומלאך שאינו טוב ומוסרים לבני האדם אם במפגש באוטובוס, בבית , ברחוב , או ע"י הכנסת רעיונות לעשות כך או אחרת כדי שהתוצאה תביא לביצוע כתב ההוראה שנחתם כולל זיווגים , הצלחה בפרנסה וכו'.

שוטר/מלאך שאינו טוב , לפעמים פותח את המכתב ורואה אם יש שם עונש כלשהו , הוא "בטובו" מכפיל אותו. חלילה אם צריך מישהו לשבור רגל, הוא פוגע בשתיהן. מדוע פועל כך הדבר ? כדי להראות שהקב"ה אינו צודק בעולמו . הנשמה שהיתה בבית המשפט יודעת הצפוי לה ומקבלת בהכנעה את שנפסק לה ללא טרוניה . לדוגמא, ידעה שצריכה היתה לשבור רגל אחת ואם נשברו שתיהן הווה אומר שבי"ד של מעלה טעה ! .... ? זו עבודתו של הרע בעולם שרוצה להתגבר ברשעתו ולהכחיש הקב"ה .

לראיה, פרעה . ה' קצב שישראל יעבדו אותו 400 שנה אך הוא התעמר בכפלי כפליים ולכן נחצה זמן שהותם אצלו .

אפשר גם לראות אצל אנשים אשר יוצאים מהם פרצי כעס שלא מן הענין , לא צפויים - מקורם, בהשתלטות כוחות הרע.

יסורים הבאים ישירות מה' אינם מעוררים כעס או ריטון כי את אשר יאהב ה' יוכיח . שכיח לראות בשורותינו תגובות מתונות של שומרי תו"מ על אובדן .

בסוכות ובשמחת תורה , ע"י שמחה אמיתית וריקוד אפשר להמתיק הדינים . כתוב בחכמה יבנה בית . מי שבונה סוכה כיאות ודאי שאם יבנה גם בית לא יתמסכן, ליקו"מ רס"ו. רבי נחמן אומר שבנית סוכה שאינה כראוי גורמת למיתת בע"ח מהסיבה שאנו יונקים מדדי האמא מסככה בסוד נקבה תסובב גבר והם בעה"ח יונקים מן הערוה . כאשר הסוכה לא נבנתה כראוי פגמנו בשפע שלהם ולכן ניזוקים [רבי נחמן - חיי מוהר"ן, שיחות השיכים להתורות, נ"ו]

ארבעת המינים סודם הגוף של הנשמה . הלולב –יסוד , אורכו צריך להיות מעצם הזנב עד השפה העליונה תחת החוטם מקום הנשמה . 3 ההדסים כנגד 3 הקווים חג"ת. הערבות כנגד נו"ה רגלין. האתרוג עטרת היסוד – המלכות . בניענועים אנו מעלים הז"ת לחב"ד מקום "וזאת הברכה" שברך משה . ברכה גימט. רל"ב 232 המחולקים לארבעת המוחין חו"ב וחו"ג אשר חלוקתם במילויי יה"א עולה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן = גימט. רל"ב = ברכה.

אור האמא מסככה, הוא האור המקיף השומר על האדם כל השנה כולה באם קיים מצות סוכה כיאות . כל עת שיוצא מהסוכה הוא מחסר מהארה . למרות שאיכות הסוכה "ירודה" בחומריה הגשמיים , אין לשער מעלתה. הקב"ה דוקא חובק היהלומים היקרים בכלים פשוטים . מלבד האורות המקיפין של הסוכה נטען האדם באורות פנימיים ע"י ארבעת המינים באופן שבחבור ביניהם נוצר זרע המתקבל בתווך ונעצר ! הוא השמיני עצרת ! כטיפה הנשמרת ברחם עד להוולדות השנה בפסח.

בשמחת תורה מתקיים זיווג נעלה ביותר ושלא ע"י כוונות ויחודים אלא ע"י ריקודים והשמחה עם התורה . ושמחת בחגיך והיית אך שמח - "אך" – 21 = א ה י ה = 21 יום מר"ה עד שמ"ע אותם כינסנו לזיווג עם א ה י ה . סגולה נפלאה להתכוון בשם הזה להגנה בכל עת. עם ישראל יצא ממצרים תחת אפם של המצרים מכח שם זה.

בפסח חוזרים ארבעת המינים בסוד ארבע הכוסות ו 4 המצות - כהן לוי ישראל ואפיקומן- כמוחין לגוף ולא לנשמה.

נשאלת שאלה אם נחתם מה שנחתם בהו"ר האם ניתן לשינוי ? בעקרון החתימה מורכבת מכללות ופרטות . את הכללות לעולם לא נדע . זה מה שמשה ביקש מה' "הראני נא את כבודך " , הכללות . האדה"ר בחטאו הפך מכללות הכל לפרטי פרטים של בנ"א . מרע"ה רצה להבין את סוד הקב"ה מהו שנקרא כללות . אך אי אפשר להבין זאת .

ניתן לפרש לדוגמא, שאם נחתם למישהו לקבל מאה אלף דולר לשנה אין זה אומר שיקבל בבת אחת , אלא לשעורין עפ"י הבחירה שיעשה. ומה יהא על אדם שחלילה לא הוקצב לו ? תמיד יוכל לפנות לאמא , לשוב אליה בתשובה ראשונית אך ישנה תשובה עלאה יותר , של אבא סוד החכמה, שיכול לבטל כל שנכתב מאחר ועשה תשובה לעילא ולעילא.

יכולים לראות זאת במרע"ה שלכתחילה לא אמור היה להיות מושה /מושך את עם ישראל אלא היה שליט אכזר בעל כח רב . הכה וטמן את המצרי באחת . היה מלך כוש 40 שנה וניצח בכל מלחמותיו עד שמלך אחד שלח 2 ציירים לציירו (להוריד תמונתו ) לדעת סוד כוחו . ציור אחד של פניו הראה ר"ל פנים קשוחים ורעים ביותר והאחר פנים ענוגות . עד שהטריח המלך לבוא לראותו ואכן שני הדברים נחזו בו ואז הסביר משה שאפשר לעבד המידות ולשנות המראה. רק במדין החל משה לעשות את תפנית חייו ככתוב "סר לראות" סר = 260 , הויה X 10 שהגיע לסוד הדעת . כאשר כתוב ולא נס ליחו , הכוונה שנכנסה לחלוחית לתוך גופו והתהפך להיות צח כתינוק בחינת תשובה עילאה. בפוטנציאל , האדם יכול לעשות ולהיות כל דבר שבעולם מלהתעופף או לרדת לעמקי מצולות כפי שרואים לפעמים אנשים שהם מכונות אדם בכישורים שכה אימנו עצמם.

חג הסוכות , כל חג סודו חוגה , עיגול , נע במעגלי השנה. הוא גם חטא העגל. הקב"ה רצה לתת האורות ביושר , בקבלה יש אורות דיושר ואורות דעיגולים . הער"ר רצו לבלבל העולם ומשכו אורות מהתוהו ובוהו . אורות שלא היה ביכולתם להכיל ולכן הפכו לקילקול . חטא משמעו עיגול . צדיק נקרא ישר . הקב"ה צדיק וישר הוא , מוריד האורות ראש תוך סוף או ימין שמאל אמצע.

בזמן ביהמ"ק הראשון בשלשת הרגלים, נשים וגברים היו רוקדים יחד במעגל ומשעינים ראש על כתפו של חברו ורקדו כך כל היום וכל הלילה , כך אכלו וישנו עד שקמה התקנה של ההפרדה.

מובא על המרח"ו שזכה לחכמתו רק משום שהיה רוקד לפני כל ספר תורה שראה, בדומה לדהע"ה שהעלה בריקוד-דבקות את ארון הברית לירושלים .

כיום מנסים לחדש את חידון התנ"ך למבוגרים. ערבי אחד הצהיר בראיון שמוכן להצטרף. הוא מכיר את ספר הספרים ואמר שאין ספר נעלה יותר מספרם של היהודים אך אנו היהודים לא מכבדים אותו מספיק. זה לכשעצמו קיטרוג גדול עלינו ר"ל. כי אכן, התורה היא היא הקב"ה על כל אותיותיו צרופיו וניגוניו בסוד אנא נפשי כתבית יהבית ר"ת אנכ"י , אש דת למו , אש שחורה הכתובה על גבי אש לבנה שהקב"ה הכינה חקרה ראה ויספרה , כפי שמובא במשלי ואהיה אצלו אמון , היינו , הקב"ה לא מסר התורה עד שבדקה והתאמן עליה מארבעת ההיבטים הנ"ל , וכפי שאומר הקסה"ז שת"ח לפני שדורש דבר תורה צריך לחזור ארבעה פעמים ולדעת החומר כפי שהיה מכיר ויודע בודאות שזו אחותי , זו רעייתי וכו' .

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !

*** YOM HA'KIPURIM'S PREPERING - יום הכיפורים הכנה ***

bs'd

האזינו - יום הכיפורים התשע"א MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :

יום הכיפורים - התשע"א - להאזנה ^^^

להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

הבדלי הדיבורים הפרשה בין השמים והארץ

את השמים וארץ הארץ מה הכוונה ?

מה הכוונה להוציא שמות השם בפה?

ספר הקנה על יום הכיפורים

כיפור עליון ותחתון מה הכוונה ?

למי מכפרים?

עצם היום מביא כפרה

הנהגות השם במידות בקשר לכיפורים

הארת הבינה בכיפורים

כפרה כ-פרה, העגל החטיא תבוא האמא ותנקה

תהליך כהן גדול בכניסתו למקדש וקה"ק

סוגי כהנים

עבודת כהן גדול

מיהו כהן גדול ע"פ הקבלה

ביהמ"ק של מעלה ומטה זה כנגד זה

המלאך מיכאל שר ישראל ותפקידו ככהן גדול

הכהנים בבית ראשון ושני

אנחנו לפני מלחמה גדולה,

הגמרא בדעתה של פרס מול רומי, מי ינצח ואיך יתכן?

הסימן שאז בוא יבוא משיח צדקנו מהדיון בגמרא

הכהן הגדול מגיע לבינה לבקש חסד על עם ישראל

הקללות בתהלים למי מכוונות?

ייתכן שמשה יקלל את ישראל?!

ביוה"כ איך עושים כפרה על אדם?

צום קול ממון ממתק הדין

תרנגול למה דווקא איתו עורכים כפרה?

תהליך ההטהרות וההתנקות ולמידת סדר העבודה וההכנה להכה"ג

הסיכון בעבודת כה"ג

חוט השני של ביהמ"ק

הנס שלעולם לא אמר אדם צר לי בביהמ"ק

שם מ"ב מהו ומה עושה?

התיצבותם של עם ישראל מול כל מלאכי עליון

"יצב עמים גבולות למספר בני ישראל" מה הקשר להיום?

למה "יפול מצדך אלף ורבבה"?

בורא עולם עומד לנקות את העולם כולו מהזוהמה שמסתירה את

זוהרם של עם ישראל בקדושתו

ההסבר בקבלה של כהן גדול להוציא את עם ישראל זכאים

חשוב לבחור את "הנהג" הכי טוב של עם ישראל "הגדול מאחיו"

ההתקשרות של כה"ג לשמות הקודש שהם לבושיו הרוחניים

ישמעאל כהן גדול מיהו

התפילה של כה"ג

הסכנה של כה"ג להתערבב במחשבתו

הקושי להחזיק בניקיון המוח והמחשבה

"קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת" בסוד השמות של השם

הכוונה "נתתי לכם מהלכים בין העומדים" – ברגע אחד נפטרים מהלכלוך

בורא עולם מתוך אהבה לעם מוחל וסולח וזהו יוה"כ ועבודת כה"ג

עבודת השעירים

שעיר לשם – שעיר לעזאזל

כיפורים כ-פורים בגלל סוד השעירים שהם פור

למה המקטרג הידוע הוא גימטריה 364 בסוד איוב

כיפורים הוא הכח המניע לצאת לסוכות

עשרת ימי תשובה – בתענית לפי הקבלה – מדוע?

חיזוק באמונה.

האזינו - התשע"א - HA'AZINU

bs'd

HA'AZINU - האזינו - ראש השנה התשע"א MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :

האזינו - התשע"א - להאזנה ^^^

להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

פרשת נצבים וילך - התש"ע - NITZAVIM VA'YELECH

bs'd

NITZAVIM VA'YELECH - MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :

פרשת נצבים וילך - התש"ע להאזנה ^^^

להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

פרשת כי תבוא - התש"ע - KI TAVO

bs'd

KI-TAVO - MP3 DOWNLOAD HERE

LISTEN :

פרשת כי תבוא - התש"ע להאזנה ^^^

להורדה לחץ כאן

If you have problem with the built-in player press here

אם יש למישהו בעיות עם הנגן המובנה שילחץ כאן

קובץ האזנה בפורמט WMA

בס"ד

רישום שעור הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת "כי תבוא " תש"ע

"והיה כי תבואו אל הארץ, לכאורה תמוה, לשם מה המלה הפותחת "והיה"? בפ' הקודמת נפתח ב"כי תצא " ולא והיה כי תצא למלחמה.

אלא ש"והיה" הוא שם הויה , התהוות, אנא זמין למהווי המתייחס לנשמה הבאה לעולם מהעולם העליון או יש אומרים דוקא חוזרת לשם. העוה"ז כנגד העולם העליון הוא כהשוואת הקוף אחר האדם .

אמנם נולדנו מהעליון ובאנו לכאן אך האמא הרוחנית של העוה"ז עדין בהריון אחד גדול . מהות אותו הריון רוחני הוא לצורך הגעתנו למהות א"י העליונה.

אומר הרב קוק זצ"ל: הקב"ה "ברא" , ברא בארמית לשון חוץ , הוציא פועל בריאה מחוץ לשלמותו , אחריו נוצר התוהו ובוהו (הוא השבירה) ולאחריו נברא העולם הצריך להשתלם . ההשתלמות דוקא לטובה כי אפשר לנסוק לא"ס. מאידך בשלמות , שאין בה חסרון , הוא חסרונה שאינה יכולה להשתלם ולכן עדיף שיהיה הן מזה והן מזה.

בהריון, יש הנולדים לשבעה חודשים, לרוב הם הצדיקים. הנולדים לתשעה חודשים הם הכלל והמיוחדים לשנים עשר חודש. הגמרא מספרת על מקרה שאשה ילדה לשנים עשר חודש .

אנחנו, עפ"י העקרון הרוחני טרם נולדנו וצריכים להוולד בחודש השביעי כלומר לאלף השביעי לעוה"ב. לכן ניתנה לנו כאן מצוות הבאת הטנא בפרשת הביכורים.

ילד בכור שנולד למשפחה , הוא "ביכור" , בכור אותיות בך אור . אין לשער השמחה והרננה במשפחה היוצאת מגדרה לאושר הצאצא הבכור. (אפשר לפרש את הכינוי צאצא , ע"ש שיוצא מטיפת האב ומרחם האם = פעמים צא.) בתוך כל השמחה צריך לפדות את הבכור ! מהטעם המובהק שהוא הראשית והראשית שייכת להי"ת. את הצאצאים הנוספים אין צורך לפדות ובמשפחות מרובות ילדים ב"ה, אחר הבן הבכור ההתרגשות כבר אינה יוצאת מכלל חריגה סביב הרך הנולד.

שערו בנפשכם את העליה לרגל בשבועות עם הביכורים , חמורים ,שוורים , מקושטים , העשירים נושאים טנא בכלי זהב וכסף , תזמורות שופרות וריקודים וכל זאת להביא לכהן את קודש פרי ההילולים של הקב"ה .

פירות הביכורים אסורים באכילה פרט לכהנים משום קדושתם וחל על אוכלם איסור כרת - אותיות כתר.

מה המיוחד בפירות הביכורים, שבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ: גפן תאנה רימון זית חיטה שעורה ותמר ?

המיוחד בהם שהינם הבריאה , היצירה החדשה שה' ברא יש מאין . אנו אוכלים תפ"ץ או פרי אחר , מברכים כלאחר יד ואוכלים – אך זה יצירת כפיו של הקב"ה !. הם נוצרו יש מאין ! קודם הזרע לא היה כלום ! והנה לאחר הזרע נברא ממנו פרי . פר"י בגימט. עם הכולל = אר"ץ , סוד הנקבה , אדמה המתעברת ומביאה פירות.

התינוק נקרא גם הוא פרי בטן . המקובלים קוראים לנשותיהם שדה, רבי יוחנן קרא לאשתו שדי . האר"י הק' כינה את המקובלים חצדי חקלא – קוצרי השדה , אנשים חקלאים . המלכות, השכינה הקדושה היא השדה.

גם גופנו הוא פלא "הטנא" אותיות הבטן עם הכולל. כל המאכלים הנכנסים אל "הטנא"/בטן הם כלי אינפורמציה העוברים דרכינו לצורך סינון וברור הקלי'. נטחנים ע"י ל"ב השינים , סוד כל נתיבות החכמה של העולם . שן הנוגעת במאכל או פרי נותנת לו חכמה לאן ללכת , דרך איזה צנורות להכנס ולעשות את עבודת הברור. (אחת התביעות שנתבע הרבי מלובביץ לשמש בכהונה היה , שבאם תיפול לו שן , לא יכניס תותבת במקומה , היינו שלא יחסום ע"י תותבת מלאכותית את זרימת הבינה להוויותו).

המאכל עובר תהליך של ששה ימים בגוף ואז ביום השביעי ניתק ניצוץ אלוקי שהיה חבוי בתוך הפרי/מאכל שהקב"ה יצר אותו , למן קודש צבעו ועד לטעם הנימוחות שלו . לכן איסור הכלאים שלא יתערבבו הניצוצות המיוחדים בפרי או בירק.

הברכה שאנו עושים על המאכל גם היא על מנת לפלס נתיב מסוים של ברור ניצוצות עד כדי יכולת עידון העברה בנימים הדקים של המוח ועד לנים האחרון שהוא הכתר הנקרא קוצו של יו"ד והוא היחידה כידוע בקבלה.

רח"ו במאמרו השביעי: כתוב "ארור העושה פסל ומסכה ושם בסתר" בסתרו של עולם . אומר ישעיהו הנביא , אתה אל "מסתתר" , בגימט. 1100.

סך נרנח"י : נפש =430, רוח= 214, נשמה= 395 , חיה= 23, יחידה = 37 = עולה 1100 ! אל "מסתתר" בשפריר חביון השכל הנעלם מכל רעיון , עלת העילות מוכתר בכתר עליון. כלומר, עלינו להביא לגילוי של הקב"ה מסיתרו. איך עושים זאת ?

לוקחים טיפה, זורעים ומשקים אותה בחסד , שרק כח החסד הוא המגדל בלעדית ככתוב וחסד אל כל היום . לאחר זמן, הנץ גבעולון ירוק. הקב"ה נקרא ירוק שידוע שקו ירוק מקיף את העולם הוא התפארת. קו פרושו גם ראש תוך סוף , כמו נקודת החולם שהיא למעלה , יורדת ונעשית שורוק , ולאחר שיוצל"פ , הגשמה , נעשית חיריק.

האדה"ר בחר לאכול מעצה"ד טו"ר למרות שהיו הרבה סוגי עצים . הוא בחר דוקא בדעת על מנת שירבה ויתקיים שכל עצום בעולם כולו. בעיניו, הדעת נראתה לו כמדרגה הראשונית . אך דוקא היא המדרגה הנמוכה אצל הקב"ה. היא פחותה מחכמה, מבינה, מחסד, מגבורה . 1000 סוגי עצים להקב"ה , האלף לך שלמה ... והאדה"ר בחר בדעת ...

אדם שאין לו דעת , לא מסוגל לקבל אור, הנאה בחיים , לא מבין , אינו יודע מה טוב. הוא כאדם ישן שאמנם נושם אך משול כמת , אפילו פטור ממצות . דעת קנית לא חסרת, לא קנית – דעת חסרת.

תכלית התהוות הפרי הוא סוד הדעת . אדם צריך לעשות פירות בעולם. מי שמשולל פירות (תולדות) מעשים טובים כלשהם- כאילו לא היה בעולם, לא השאיר חותמו על מאומה. גם אינו יכול להודות להכיר ולהוקיר את הי"ת . בעת שהאדם מביא הפרי לכהן הוא דומה להי"ת , אשר כמוהו גם הוא זרע יצר וקצר גם הוא מילא את העולם בבריאה .

ה' הביא את האדם לגן לאכול מן העץ , העץ עצמו ! אכילה פרושה התייחדות , התחברות ואז נוצר ממנו פועל חדש. זהו סוד האכילה ." אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי כל אוון " משלי ל' כ'- מצב שלאחר התייחדות.

"והיה כי תבואו אל "הארץ" ,היא הארץ המיוחדת העליונה אליה אנו שולחים הניצוצות . כל מעשה שלנו כאן , כל דיבור, חיות – הוא ניצוץ הנשלח לעולם העליון . אדם ישן אינו מנפיק ניצוצות.

עם קימתו בבוקר , אמירת "מודה אני" הוא פרי הדיבור הראשוני שנותן להקב"ה וכן הלאה בתפלה ולימוד משך היום .

התכלית שלנו הוא לשלוח תמיד ניצוצות כדי לבנות את העוה"ב שלנו הנבנה אך ממעשינו הטובים , שאין שכר בעוה"ז רק בהבא .על המעשים הלא טובים נענשים כאן . זהו סוד "והיה כי תבוא אל הארץ" , אל העוה"ב כאשר נעשית הויה , אנא זמין למהוי, גילית את הויה ב"ה !

העלאת והבאת הביכורים הוא כדי לגלות את הי"ת וכן הוא בכל מצוה בעבור לגלות את האל המסתתר בשפריר חביון , סוד הנרנח"י כמובא לעיל.

הארץ, המלכות, עליה כתוב "צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר " . בסיום האלף הששי מגיעים אל המלכות, האלף השביעי "ומלכותו בכל משלה" אז הקב"ה יגלה את הארץ שלו.

אדם , עובד ה', יכול לגלות בתוכו את המלכות. כאשר נושא אשה, היא סוד המלכות , לפי שעה היא ריקה , אין לה מגרמיה כלום. כל עוד לא הרתה, היא בחינת קרקע צחיחה. ההתייחסות אליה בשלב זה כאל עץ ללא פרי . בפרק א' בתהלים : "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא ישב" – מסיים עליו הפסוק , "ועלהו לא יבול "- כאשר ימצא כל הזמן על המים –חסד, תורה "והיה כעץ שתול על פלגי מים" - אז יתן פרי.

כאשר הרחם יבשה , היא כאדמה שאינה נותנת פרי. חייב שיהיו שם חסדים, לחלוחית. בתפלותינו אנו משפיעים חסדים למלכות על מנת שתוכל להביא פרי לעולם, שכאמור, המבנה הנוכחי של העולם הוא בחינת הריון . ע"י השפעת חסדים מעמנו – מחוייב שהעץ יעשה לבסוף פרי .

האשה בעת הנידה , הינה בדין, סוד הגבורות. אינה מאפשרת התפתחות כלשהי. לכן כתוב באשת חיל שתורת חסד על לשונה. האשה נוצרה מצד הדין, מכח האש. היא כלהבה מלאת גאוה . קשה לה מאד לפרגן. דבר ראשון שצריכה לעשות הוא להשתלט ולהכניע מערכת הגבורות שלה למען סלק הקטרוגים מעליה ושלא תדון אף אדם בעולם מאחר ובחינה זו מהותית אצלה שהיא היוצרת הצחיחות והיובש שאין אפשרות לגדל בה מאומה. כפי שבאבן בזלת לא ניתן לגדל . לחלופין , גם לחות יתרה אינה מועילה כי גורמת לרקבון . לכן היא צריכה למצוא ! את הרמה הנאותה של השפע – "אשת חיל מי ימצא"! (אשת החיל שמוצאת)– "ורחוק מפנינים מכרה , בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה " ! הגמול שלה לבעלה הם פירות הבנים שנותנת לו , הם החסד לאחר שקיבלה השפע המסוים להוליד ממנו פרי.

האמא, ספירת הבינה ניקודה צירי, לשון ציור . אומנותה לצייר את שקיבלה . הקב"ה נקרא צור. אל תקרי צור אלא צייר. אין צייר כאלקינו . ה' צר בתוך המים ציור הוולד ברחמה של האשה. הוולד הוא החסד וכן המים שברחם האשה . הימצאות המים הינם בסוד יצירת האדם , בצירי , בציור. לכן חשוב שתהא האשה בעלת חסד גדול , אשר בזכותה עולם חסד יבנה וכן יגמלו איש לרעהו – או אז יוולד הדבר שאנו כה משתוקקים לו –אם זה הבן לאשה שתגדלו לתורה וחופה ומע"ט או המשיח לעולם.

בעליל אנו רואים שהמקומות הצחיחים יותר בעולם דוגמת אפריקה , דוקא שם בנ"א פחות מפותחים לעומת חלקים המשופעים בחסד/מים .

עם בואנו אל הארץ לאחר הכיבוש התיישבנו והתמקמנו בה . ע"י החסד/המים המשפיעים על ההתפתחות, אנו זוכים להעלות הביכורים לה' – ביכורים -בך אורים – כן הוא הבן הבכור , ב"ך אור , כ"ב (אותיות) אור הטבוע בכל וולד יהודי שנוצר מהטיפה של ההורים + חמש אותיות מנצפ"ך כנגד אצבעות הידים המציירות את הוולד בתוך הרחם . הרחם דימויה רבוע כאות מ"ם ובקו החוצה בה אלכסונית נוצרים שתי אותיות דל"ת , דלתות הרחם .

מצרים שימשה רחם להיווצרות עם ישראל בתוכה. 40 שנות המדבר כנגד 40 הימים הראשונים של יצירת הוולד שמאז הוא נחשב . האותיות האמצעיות של מצרים צ' ר' י' במשמעות ארץ , אשר אליה הלכנו.

העולם בהיבראו היה כולו מים כאשה בהריון ואמר ה' היקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה – זוהי הלידה של העולם . אמנם תחילת הסדר היה תוהו ובוהו אך מיד התכנס להריון שני .

הקבלה מציינת שני עיבורים : הראשון הוא השכל, מוחין דקטנות , מוחין דאלקים - "בראשית ברא אלקים". העיבור השני הוא גדלות המוחין שלא יהיה יותר בסוד בראשית אלא ב"והיה" – ראה את ההוויה ! אני עתיד להיות!

כיום האלהים שולט בעולם , אל-הים , " מי מדד בשעלו מים " ישעיהו מ' י"ב -מי תחם מדד את העולם במים-. אנו היום תחת שליטת האלקים. מי שאינו בעל מידות , לא מדד עצמו במידות טובות – לא יוולד ולא יתקדם לעוה"ב. מי שמדד מידותיו ודאי יזכה, יזכה אל המקום שאמר דהע"ה "מה רב טובך אשר צפנת ליראך, פעלת לחוסים בך בנ"א" . שואל דהע"ה את הקב"ה מה הכנת לנו , מה צפנת לנו, אומר לו הקב"ה , אפילו לעצמי עוד לא גיליתי .

אך חכמים נתנו רמזים על סוד העוה"ב. כאשר קילל ה' את האשה בעצב תלדי בנים, עצ"ב , פרושו ב' עצים , עצה"ד טו"ר ובעצבון תלדי המה תשעה ירחי הלידה. אילולא חטא עצה"ד האשה יכלה ללדת מדי יום ולא היתה נזקקת לתשעה ירחים . לכן לעת"ל לבוא העצבון הזה יוסר ממנה .

כאשר אמר ה' לאדם "ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה" קללה זו תוסר ולעת"ל תצמיח האדמה גולסקאות וכלי מילת כפי שהיה בתכנית הבריאה עץ פרי מצמיח פרי , העץ עצמו הוא הפרי, שגם הוא גדל כל יום מחדש.

בשל החטא , נדרש להפרי לעבור פרט לחרישה וזריעה גם 4 שנות ערלה ובוסר עד שאפשר יהיה לפדותו ולאכלו .

העת"ל כבר כאן וניתן לראות כיצד מביצה גדל אפרוח לתרנגול מפוטם בימים ספורים בלבד ע"י האצה בשיטות הגידול וכן בפירות ובירקות אשר מיד נמכרים בסופרמרקטים ועוד היד נטויה. כל זה קורה בעוה"ז , בחומר .

אך המציאות הרוחנית תהא שונה לחלוטין . מי שפועלת ללא לאות אל המצב המתוקן היא רחל, המלכות, היורדת בכל לילה ומקטינה עצמה עד לנקודת זרע אל עמקי הקלי' ללקוט משם ניצוצות הקודש . התרחיש מתחיל בתיקון חצות כאשר מתאחדת תחילה עם בעלה ליצור שפע הכלים ליום הבא. בסיום פועלה בשחרית, עולה ומתגדלת שוב למלכה. וכל זה בסיועם של הקמים לומר תיקון חצות , בעת שנוצר הכלי , הזווג הנ"ל .

אדם אינו יכול להאשים את הקב"ה באם פונה אליו עם כלי שבור . כלי לשון כליון אך גם יכולת . תמיד יתוגמל בהתאם לכלי שלו ושמירתו אם בצורה ואם בצבע .

אדם הנצרך לרפואה , ישועה , יקום לתקון חצות ויתפלל שאז הוא שעת זווג ויוכל להוליד הריפוי הנדרש לו . אעכו"כ אם ידוד שינה מעיניו כל אותו הלילה . בכוחו לבטל איזה כרת שנגזר עליו – ולהפכם לאותיות כתר . כי בלילה מגלה השכינה את כתרה ויכול לפעול התחדשות בבקשותיו . בעיקר מועיל לילות חמישי אותיות "ישמחי" שהוא כל ענין הבאת הביכורים "והיה" לשון שמחה.

אומר רח"ו שעוד לא היה אדם היכול לחבר בפועל את הזו"ן על מנת שיולידו ממש . לכן השכינה כבר 2000 שנה שאינה יולדת אלא בחיצוניות , נשמות ישנות שאינן תורמות הרבה לעולם ולעם ישראל, כך מובא בשעה"ג .

תכלית העולם הוא להבאת נשמות חדשות.

אליהו הנביא גילה שבכח קריעת שמע יוולד המשיח ולכן צריך מאד לכוון , מאחר והמשיח הוא נשמה חדשה והוא ירש ארץ , סוד המלכות , והוא ינהיג העולם עפ"י מידות טובות ויתגלה השפע האלוקי הצפון בעז"ה או"א.

השבח לבורא עולם איש שחו אחריו ה' הוא האלהים !